Tam [mršina] nemá nečistotu venku, [ale] zde, až [krev] vyjde ven, ať je [teprve tehdy] nečistá! – I zde [jde o případ], kdy vyšla ven.
התם אין לה טומאה בחוץ הכא כי נפיק לבראי ליטמי הכא נמי כשיצא לחוץ
Nida 42b נדה
Vyšla-li ven, proč to říkat? Mohl bys říci: Protože ponoření pomáhá krvi, která je uvnitř, ať pomůže i této; proto nás to učí.
אי יצא לחוץ מאי למימרא מהו דתימא מגו דמהני טבילה לדם דאיכא גואי תהני נמי להאי קמ"ל
Naše úvaha se rozpadla. [Otázka tedy zůstává:] Ale rodička? Je-li ve dnech nidy, je nidou; je-li ve dnech výtoku, je zavou!
שמעתין איפריק אלא יולדת אי בימי נדה נדה אי בימי זיבה זיבה
Čím se zde zabýváme? Suchým porodem. – Suchý porod, jaké „nečistí uvnitř jako venku“ tu je?
הכא במאי עסקינן בלידה יבשתא לידה יבשתא מאי מטמא בפנים כבחוץ איכא
Např. když dítě vystrčilo hlavu ven z předsíně [lůna], a podle Rav Ošaji, neboť řekl Rav Ošaja: [Je to] nařízení pro případ, že dítě vystrčí hlavu ven z předsíně.
כגון שהוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור וכדרב אושעיא דאמר רב אושעיא גזרה שמא יוציא הולד ראשו חוץ לפרוזדור
A jako onen [muž], který přišel před Ravu a řekl mu: Smí se v Šabat obřezávat? Řekl mu: Je to v pořádku. Když odešel, řekl Rava: Napadá tě, že ten muž nevěděl, že se v Šabat smí obřezávat? Šel za ním a řekl mu: Pověz mi, jak se to vlastně stalo.
וכי ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה מהו לממהל בשבתא אמר ליה שפיר דמי בתר דנפק אמר רבא ס"ד דההוא גברא לא ידע דשרי לממהל בשבתא אזל בתריה אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה
Řekl mu: Slyšel jsem dítě pištět v předvečer Šabatu, ale narodilo se až v Šabat. Řekl mu: To je [případ], kdy vystrčilo hlavu ven z předsíně, a je to obřízka mimo svůj čas, a kvůli obřízce mimo svůj čas se Šabat neznesvěcuje.
אמר ליה שמעית ולד דצויץ אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא אמר ליה האי הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוא והוי מילה שלא בזמנה וכל מילה שלא בזמנה אין מחללין עליה את השבת
Byla jim položena otázka: Je to místo ženy [považováno za] pohlcené, nebo za skryté místo?
איבעיא להו אותו מקום של אשה בלוע הוי או בית הסתרים הוי
K čemu je to důležité? Např. když jí její přítelkyně vložila na to místo olivu mršiny. Řekneš-li, že je to pohlcené – pohlcená nečistota nečistí; a řekneš-li, že je to skryté místo – i když dotekem nečistí, nošením přece nečistí.
למאי נפקא מינה כגון שתחבה לה חבירתה כזית נבלה באותו מקום אי אמרת בלוע הוי טומאה בלועה לא מטמאה ואי אמרת בית הסתרים הוי נהי דבמגע לא מטמיא במשא מיהא מטמיא
Abaje řekl: Je to pohlcené. Rava řekl: Je to skryté místo. Řekl Rava: Odkud to říkám? Neboť se učí: „Spíše proto, že je to nečistota skrytého místa,
אביי אמר בלוע הוי רבא אמר בית הסתרים הוי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אלא מפני שטומאת בית הסתרים היא
a nečistota skrytého místa nečistí; je to však výnos Písma.“
וטומאת בית הסתרים לא מטמאה אלא שגזרת הכתוב היא
A Abaje? [Tana] říká „za prvé a za druhé“: za prvé, že je to pohlcená nečistota, a za druhé, i kdybys chtěl říci, že je to nečistota skrytého místa, nečistí; je to však výnos Písma.
ואביי חדא ועוד קאמר חדא דטומאה בלועה היא ועוד אפילו אם תמצי לומר טומאת בית הסתרים היא אינה מטמאה אלא שגזרת הכתוב היא
Byla jim položena otázka: Je místo [polykání] mršiny čistého ptáka [považováno za] pohlcené, nebo za skryté místo?
איבעיא להו מקום נבלת עוף טהור בלוע הוי או בית הסתרים הוי
K čemu je to důležité? Např. když mu jeho přítel vložil do úst olivu mršiny. Řekneš-li, že je to pohlcené – pohlcená nečistota nečistí; řekneš-li, že je to skryté místo – i když dotekem nečistí, nošením přece nečistí.
למאי נפקא מינה כגון שתחב לו חבירו כזית נבלה לתוך פיו אי אמרת בלוע הוי טומאה בלועה לא מטמיא (אלא אי) אמרת בית הסתרים הוי נהי נמי דבמגע לא מטמא במשא מיהא מטמא
Abaje řekl: Je to pohlcené; a Rava řekl: Je to skryté místo. Řekl Abaje: Odkud to říkám? Neboť se učí: Mohl bys myslet, že mršina zvířete znečišťuje oděvy v hrdle při polykání? Písmo říká: „Mršinu ani rozsápané nebude jíst, aby se jím neznečistil“ (Lv 22,8)
אביי אמר בלוע הוי ורבא אמר בית הסתרים הוי אמר אביי מנא אמינא לה דתניא יכול תהא נבלת בהמה מטמאה בגדים אבית הבליעה ת"ל (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה
– [takto nečistí] to, co nemá jinou nečistotu než při svém pojídání; vylučuje se tato, která je nečistá [už] dříve, než ji sní.
מי שאין לה טומאה אלא אכילתה יצתה זו שטמאה קודם שיאכלנה
Ať to vyvodí úsudkem a fortiori z mršiny čistého ptáka: Jestliže mršina čistého ptáka, která nemá nečistotu venku, má nečistotu uvnitř, pak tato, která má nečistotu venku, není snad správné, aby měla nečistotu uvnitř?
ותיתי בק"ו מנבלת עוף טהור ומה נבלת עוף טהור שאין לה טומאה בחוץ יש לה טומאה בפנים זו שיש לה טומאה בחוץ אינו דין שיש לה טומאה בפנים
Písmo říká „jím“ – jím, a ne jiným.
אמר קרא בה בה ולא באחרת
Jestliže tak, proč Písmo říká: „A kdo jí [z její mršiny]“ (Lv 11,40)?
אם כן מה תלמוד לומר (ויקרא יא ) והאוכל
Aby určilo míru pro toho, kdo se dotýká, a toho, kdo nese, stejně jako pro toho, kdo jí: jako ten, kdo jí, [je nečistý] při [velikosti] olivy, tak i ten, kdo se dotýká a nese, při olivě.
ליתן שיעור לנוגע ולנושא כאוכל מה אוכל בכזית אף נוגע ונושא בכזית
Řekl Rava: Plaz v jeho sevřené dlani – je čistý; mršina v jeho sevřené dlani – je nečistý.
אמר רבא שרץ בקומטו טהור נבלה בקומטו טמא
Plaz v jeho sevřené dlani – je čistý: plaz nečistí dotekem, a skryté místo není způsobilé k doteku. Mršina v jeho sevřené dlani – je nečistý: i když dotekem nečistí, nošením přece nečistí.
שרץ בקומטו טהור שרץ בנגיעה הוא דמטמא ובית הסתרים לאו בר מגע הוא נבלה בקומטו טמא נהי דבמגע לא מטמא במשא מיהא מטמא
Plaz v jeho sevřené dlani, a vložil ji do vnitřního prostoru pece – [pec] je nečistá. To je samozřejmé! Mohl bys říci: Milosrdný řekl „do jeho vnitřku“ (Lv 11,33),
שרץ בקומטו והכניסו לאויר התנור טמא פשיטא מהו דתימא תוכו אמר רחמנא
Originál: Niddah 42b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.