a ne do vnitřku jeho vnitřku; proto nás to učí.
ולא תוך תוכו קמ"ל
Nida 43a נדה
Řekl Reš Lakiš: Třtina v sevřené dlani zava, kterou pohnul čistým [člověkem] – ten je čistý; třtina v sevřené dlani čistého [člověka], kterou pohnul zavem – ten je nečistý.
אמר ר"ל קנה בקומטו של זב והסיט בו את הטהור טהור קנה בקומטו של טהור והסיט בו את הזב טמא
Jaký je důvod? Neboť Písmo říká: „Každý, koho se dotkne zav, aniž si opláchl ruce ve vodě“ (Lv 15,11) – to je pohnutí [způsobené] zavem, neboť nenacházíme v celé Tóře [jinou] nečistotu [vyjádřenou tímto veršem],
מאי טעמא דאמר קרא (ויקרא טו, יא) וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים זהו הסיטו של זב שלא מצינו לו טומאה בכל התורה כולה
a Milosrdný to vyjádřil výrazem doteku, aby se řeklo, že pohnutí a dotek jsou jako jeho ruce: jako tam [jde o dotek] zvenku, tak i zde zvenku.
ואפקיה רחמנא בלשון נגיעה למימרא דהיסט ונגיעה כידיו מה התם מאבראי אף הכא מאבראי
„Avšak zav a ten, komu vyšlo semeno, nejsou nečistí atd.“ Zav – neboť je psáno: „Když bude mít muž výtok ze svého těla“ (Lv 15,2), [tj. není nečistý,] dokud jeho výtok nevyjde z jeho těla. Ten, komu vyšlo semeno – neboť je psáno: „Muž, z něhož vyjde semeno“ (Lv 15,16).
אבל הזב ובעל קרי אינן מטמאין וכו' זב דכתיב (ויקרא טו, ב) כי יהיה זב מבשרו עד שיצא זובו מבשרו בעל קרי דכתיב (ויקרא טו, טז) ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע
„Jedl-li terumu a pocítil atd., uchopí.“ Ale učí se přece: Rabi Eliezer říká: Každý, kdo uchopí úd a močí, je, jako by přiváděl na svět potopu!
היה אוכל בתרומה והרגיש וכו' אוחז והתניא ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם
Řekl Abaje: [Uchopí jej] hustou látkou. Rava řekl: Řekni třeba i jemnou látkou; jakmile se [semeno] uvolnilo, uvolnilo se. Abaje se obává, že snad dojde k dalšímu [vzrušení], a Rava se dalšího [vzrušení] neobává.
אמר אביי במטלית עבה רבא אמר אפילו תימא במטלית רכה כיון דעקר עקר ואביי חייש דילמא אתי לאוסופי ורבא לאוסופי לא חייש
Ale učí se přece: Čemu se to podobá? Tomu, kdo si vkládá prst do oka: dokud je prst v oku, slzí a znovu slzí!
והתניא למה זה דומה לנותן אצבע בעין שכל זמן שאצבע בעין מדמעת וחוזרת ומדמעת
A Rava? Zahřát se a znovu se zahřát v jedné chvíli není běžné.
ורבא כל אחמומי והדר אחמומי בשעתא לא שכיח
Řekl Šmuel: Žádné semeno, které celé jeho tělo nepociťuje, nečistí. Jaký je důvod? Milosrdný řekl „semeno“ – [tedy takové], které je způsobilé oplodnit.
אמר שמואל כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה אינה מטמאה מ"ט שכבת זרע אמר רחמנא בראויה להזריע
Namítli: Měl v noci [smyslné] myšlenky, vstal a nalezl své tělo teplé – je nečistý! Rav Huna to vyložil: [Jde o toho], kdo ve snu obcoval, neboť nelze obcovat bez pocitu.
מיתיבי היה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא תרגמא רב הונא במשמש מטתו בחלומו דאי אפשר לשמש בלא הרגשה
Jiná verze: Řekl Šmuel: Žádné semeno, které nevystřelí jako šíp, nečistí. Jaký je rozdíl mezi touto a onou verzí? Rozdíl je mezi nimi [v případě], kdy se uvolnilo s pocitem a vyšlo bez pocitu.
לישנא אחרינא אמר שמואל כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מטמאה מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא איכא בינייהו נעקרה בהרגשה ויצאה שלא בהרגשה
Věc, která je Šmuelovi samozřejmá, je pro Ravu otázkou, neboť se Rava ptal: Uvolnilo se s pocitem a vyšlo bez pocitu – jak to je?
מילתא דפשיטא ליה לשמואל מיבעיא ליה לרבא דבעי רבא נעקרה בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה מהו
Pojď a slyš: Ten, komu vyšlo semeno, ponořil se a [předtím] nemočil – až se vymočí, je nečistý. – Tam je to jiné, protože většina [semene] vyšla s pocitem.
ת"ש בעל קרי שטבל ולא הטיל מים לכשיטיל מים טמא שאני התם דרובה בהרגשה נפק
Jiná verze, někteří to říkají [takto]: Řekl Šmuel: Žádné semeno, které nevystřelí jako šíp, neoplodní. Neoplodní, ale nečistí přece, jak je řečeno: „Bude-li mezi vámi muž, který není čistý kvůli nočnímu výronu“ (Dt 23,11) – i kvůli jakémukoli výronu.
לישנא אחרינא אמרי לה אמר שמואל כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת אזרועי הוא דלא מזרעא הא טמויי מטמיא שנאמר (דברים כג, יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה אפילו קרי בעולם
Zeptal se Rava: Pohan, který měl [smyslné] myšlenky, sestoupil a ponořil se [ke konverzi] – jak to je?
בעי רבא עובד כוכבים שהרהר וירד וטבל מהו
Kdybys chtěl říci, že se řídíme uvolněním, platí to jen k přísnosti, ale zde, kde by to bylo k úlevě, to neříkáme? Anebo snad v tom není rozdíl? Zůstává to nerozhodnuto.
אם תמצי לומר בתר עקירה אזלינן הני מילי לחומרא אבל הכא דלקולא לא אמרינן או דילמא לא שנא תיקו
Zeptal se Rava: Zava, které se uvolnila moč, sestoupila a ponořila se – jak to je?
בעי רבא זבה שנעקרו מימי רגליה וירדה וטבלה מהו
Kdybys chtěl říci, že se řídíme uvolněním, platí to o semeni, které nelze zadržet, ale ne o moči, kterou zadržet lze? Anebo snad v tom není rozdíl? Zůstává to nerozhodnuto.
אם תמצא לומר בתר עקירה אזלינן הני מילי שכבת זרע דלא מצי נקיט לה אבל מימי רגליה דמצי נקיט לה לא או דילמא לא שנא תיקו
Zeptal se Rava: Pohanka, která je zavou, které se uvolnila moč,
בעי רבא עובדת כוכבים זבה שנעקרו מימי רגליה
Originál: Niddah 43a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.