let úrody ti bude prodávat“ (Lv 25,15) – někdy prodáš tři úrody ve dvou letech.
שני תבואות ימכר לך פעמים שאתה מוכר שלשה תבואות בשתי שנים
Nida 48a נדה
Šest let u hebrejského otroka – odkud to víme? Písmo říká: „Šest let bude sloužit a v sedmém [vyjde]“ (Ex 21,2) – i v sedmém [roce ještě] slouží.
שש שנה שבעבד עברי מנלן אמר קרא (שמות כא, ב) שש שנים יעבוד ובשביעית ובשביעית נמי יעבוד
U syna a u dcery – pro jakou halachu? Řekl Rav Gidel, řekl Rav: Ohledně odhadních hodnot. A Rav Josef řekl: Pro naši kapitolu o vyňatém řezem.
שבבן ושבבת למאי הלכתא אמר רב גידל אמר רב לענין ערכין ורב יוסף אמר לפרקין דיוצא דופן
Řekl mu Abaje: Přeš se [s Ravem]? Řekl mu: Ne, on řekl jedno a já říkám druhé, a nepřeme se.
א"ל אביי מי פליגת א"ל לא הוא אמר חדא ואנא אמינא חדא ולא פליגינן
A tak je to i logické, neboť kdyby tě napadlo, že se přou [a že] ten, kdo říká „ohledně odhadních hodnot“, neříká „ohledně vyňatého řezem“ – vždyť řekl Rav: Halacha v celé této kapitole je [počítat] od okamžiku do okamžiku!
והכי נמי מסתברא דאי ס"ד פליגי מאן דאמר לערכין לא אמר ליוצא דופן והאמר רב הלכתא בכולה פרקין מעת לעת
Ale proč tedy ten, kdo říká „ohledně odhadních hodnot“, neřekl [také] „ohledně vyňatého řezem“? Obdobně jako ty [ostatní]: jako ty jsou psány [v Písmu], tak i tyto [musí být] psány.
אלא למ"ד לערכין מ"ט לא אמר ליוצא דופן דומיא דהנך מה הנך דכתיבן אף הני נמי דכתיבן
A druhý? To „u syna a u dcery“ potřebuje k [učení] „u muže a u ženy“.
ואידך האי שבבן ושבבת שבזכר ושבנקבה מבעי ליה
Řekl Rav Jicchak bar Nachmani, řekl rabi Elazar: Halacha je podle rabiho Josiho ben Kifara, který řekl jménem rabiho Eliezera. Řekl rabi Zera: Kéž se mi poštěstí vystoupit [do země Izraele] a naučit se ten výrok z úst mistra.
אמר רב יצחק בר נחמני א"ר אלעזר הלכה כר' יוסי בן כיפר שאמר משום ר' אליעזר א"ר זירא אזכה ואיסק ואגמר לשמעתא מפומיה דמרא
Když vystoupil, našel rabiho Elazara. Řekl mu: Řekl jsi, že halacha je podle rabiho Josiho ben Kifara? Řekl mu: Řekl jsem [jen], že je to logické: protože v celé kapitole se učí „jeden den“ a zde se to neučí, plyne z toho, že je logické [rozhodnout] podle něj.
כי סליק אשכחיה לר' אלעזר אמר ליה אמרת הלכה כרבי יוסי בן כיפר אמר ליה מסתברא אמרי מדכוליה פירקין תני יום אחד והכא לא קתני שמע מינה מסתברא כותיה:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Vyňatý řezem“.
הדרן עלך יוצא דופן
MIŠNA: Objevil-li se dolní znak dříve, než se objevil horní, buď vykonává chalicu, nebo vstupuje do levirátního sňatku.
מתני׳ בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת
Objevil-li se horní dříve, než se objevil dolní, i když to není možné, rabi Meir říká: Nevykonává chalicu ani nevstupuje do levirátního sňatku.
בא העליון עד שלא בא התחתון אף על פי שאי אפשר ר' מאיר אומר לא חולצת ולא מתיבמת
A mudrci říkají: Buď vykonává chalicu, nebo vstupuje do levirátního sňatku, protože řekli: Je možné, aby se dolní objevil dříve, než se objeví horní, ale není možné, aby se horní objevil dříve, než se objeví dolní.
וחכ"א או חולצת או מתיבמת מפני שאמרו אפשר לתחתון לבא עד שלא בא העליון אבל אי אפשר לעליון לבא עד שלא בא התחתון
GEMARA: „I když to není možné“ – vždyť se objevil! – Objevil se podle rabiho Meira; „i když to není možné“ podle mudrců.
גמ׳ אע"פ שאי אפשר והלא בא בא לר' מאיר אע"פ שאי אפשר לרבנן
Ať tedy učí: „Objevil-li se horní, rabi Meir říká: Nevykonává chalicu ani nevstupuje do levirátního sňatku, a mudrci říkají: Buď vykonává chalicu, nebo vstupuje do levirátního sňatku“, a já bych věděl, že je to proto, že to není možné!
ולתני בא העליון ר"מ אומר לא חולצת ולא מתיבמת וחכ"א או חולצת או מתיבמת ואנא ידענא משום דאי אפשר הוא
Kdyby neučil „i když to není možné“, řekl bych: U většiny žen se dolní objevuje první a u menšiny se horní objevuje první, a rabi Meir jde za svým názorem, že bere ohled na menšinu, a mudrci jdou za svým názorem, že na menšinu ohled neberou.
אי לא תנא אע"פ שאי אפשר הוה אמינא רוב נשים תחתון אתי ברישא ומיעוט עליון אתי ברישא ורבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוטא ורבנן לטעמייהו דלא חיישי למיעוטא
A to [bych řekl, že] platí v běžném případě, ale tam, kde je prozkoumali a [dolní] nenašli, bych řekl, že mudrci souhlasí s rabim Meirem, že horní předešel.
והני מילי בסתמא אבל היכא דבדקן ולא אשכחן אימר מודו ליה רבנן לר"מ דעליון קדים
Učí nás, že to není možné: [dolní] se jistě objevil a vypadl.
קמ"ל דאי אפשר ודאי אתי ומנתר הוא דנתר
Podle rabiho Meira je pochopitelné, co je psáno: „Prsa se ti zpevnila a tvé vlasy vyrostly“ (Ez 16,7); ale podle mudrců by to mělo být obráceně! – Takto [verš] říká: Protože se prsa zpevnila, je známo, že tvé vlasy vyrostly.
בשלמא לר"מ היינו דכתיב (יחזקאל טז, ז) שדים נכונו ושערך צמח אלא לרבנן איפכא מבעי ליה ה"ק כיון ששדים נכונו בידוע ששערך צמח
Podle rabiho Meira je pochopitelné, co je psáno: „…když Egypťané mačkali tvé prsy kvůli ňadrům tvého mládí“ (Ez 23,21); ale podle mudrců by to mělo být obráceně!
בשלמא לר"מ היינו דכתיב (יחזקאל כג, כא) בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך אלא לרבנן איפכא מבעי ליה
Takto [verš] říká: Protože přišla tvá prsa, je známo, že přišlo tvé mládí. A chceš-li, řekni: Co je „ňadra“? Celé je to psáno o prsou, a takto řekl Svatý, budiž požehnán, Izraeli:
ה"ק כיון שבאו דדיך בידוע שבאו נעוריך ואיבעית אימא מאי שדי כולה בדדי כתיב וה"ק הקב"ה לישראל
Originál: Niddah 48a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.