z [ustanovení] mudrců.
מדרבנן
Nida 58a נדה
Rav Aši řekl: Šmuel to řekl podle rabiho Nechemji, neboť jsme se učili: Rabi Nechemja říká: Žádná věc, která nepřijímá nečistotu, nepřijímá skvrny.
רב אשי אמר שמואל הוא דאמר כר' נחמיה דתנן ר' נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים
Podle rava Aši je pochopitelné, že řekl „zem“; ale podle rava Jirmeji, proč právě zem? Dokonce i plášť! – Říká [to ve smyslu] „nejen“:
בשלמא לרב אשי היינו דקאמר קרקע אלא לרב ירמיה מאי איריא קרקע אפילו גלימא נמי לא מיבעיא קאמר
Nejen plášť, který se nedá dobře prohlédnout, a lze říci, že [krev] přišla odjinud; ale dokonce i zem, která se dá dobře prohlédnout, takže lze říci, že [krev] pochází z jejího těla, je čistá.
לא מיבעיא גלימא דלא מבדק שפיר ואיכא למימר מעלמא אתא אלא אפילו קרקע דמבדק שפיר דאיכא למימר מגופה אתיא טהור
„Na své patě a na špičce svého palce je nečistá…“ U paty je pochopitelné, že se obvykle dotýká onoho místa; ale u špičky palce – jaký je důvod? A řekneš-li, že se někdy dotýká paty – předpokládáme snad, že se nečistota [přenesla] z místa na místo?
על עקבה ועל ראש גודלה טמאה וכו' בשלמא עקבה עביד דנגע באותו מקום אלא ראש גודלה מאי טעמא וכי תימא זימנין דנגע בעקבה ומי מחזקינן טומאה ממקום למקום
Vždyť bylo učeno: Jestliže měla ránu na krku, takže [skvrnu] může připsat [ráně], připíše [skvrnu] na svém rameni [ráně]; [na místě], kde ji připsat nemůže, ji nepřipisuje.
והתניא היתה לה מכה בצוארה שתוכל לתלות תולה על כתפה שאינה יכולה לתלות אינה תולה
A neříká se: Snad ji vzala rukou a přinesla ji tam. – Se špičkou palce je to však jiné, neboť když kráčí, obvykle se stane, [že se dotkne].
ואין אומרים שמא בידה נטלתו והביאתו לשם אלא שאני ראש גודלה דבהדי דפסעה עביד דמתרמי
A nepředpokládáme, že se nečistota [přenesla] z místa na místo? Vždyť bylo učeno: [Jestliže] se našla na kloubech jejích prstů, je nečistá, protože ruce jsou zaměstnané.
ולא מחזקינן טומאה ממקום למקום והתניא נמצאת על קשרי אצבעותיה טמאה מפני שידים עסקניות הן
Jaký je důvod? Což ne proto, že říkáme: Prohlédla se jednou rukou a dotkla se druhé ruky? – Ne, s její rukou je to jiné, protože ta celá se obvykle dotýká.
מאי טעמא לאו משום דאמרינן בדקה בחד ידא ונגעה באידך ידא לא שאני ידה דכולה עבידא דנגעה
„Na svém stehnu a na svých chodidlech, z vnitřní strany…“ Z vnitřní strany – až kam? Ve škole rabiho Janaje řekli: Až k místu sevření.
על שוקה ועל פרסותיה מבפנים וכו' מבפנים עד היכא אמרי דבי רבי ינאי עד מקום חבק
Byla vznesena otázka: Je místo sevření jako vnitřní strana, nebo jako vnější? Pojď a slyš, neboť rav Ketina učil: Až k místu sevření, a samo sevření je jako vnitřní strana. Rav Chija, syn rava Avji, to učil výslovně: Ve škole rabiho Janaje řekli: Až k místu sevření, a samo sevření je jako vnitřní strana.
איבעיא להו מקום חבק כלפנים או כלחוץ ת"ש דתני רב קטינא עד מקום חבק וחבק עצמו כלפנים רב חייא בריה דרב אויא מתני לה בהדיא אמרי דבי רבי ינאי עד מקום חבק וחבק עצמו כלפנים
Rabi Jirmeja se zeptal: [Má-li skvrna tvar] jako rovný [pruh], jak je to? Jako řada, jak je to? [Jsou-li to] jednotlivé kapky, jak je to? Napříč jejím stehnem, jak je to?
בעי רבי ירמיה כשיר מהו כשורה מהו טיפין טיפין מהו לרוחב ירכה מהו
Pojď a slyš: Na jejím těle – pochybnost, [zda je] nečistá či čistá, je nečistá. Na jejím těle – což ne v takovém případě? Ne, snad [jde o případ], kdy [skvrna] vypadá jako řemen.
ת"ש על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא על בשרה מאי לאו כי האי גוונא לא דלמא דעביד כרצועה
Jedna žena, u níž se našla krev na dně kádě, přišla k rabimu Janajovi. Řekl jí: Ať jde a přijde [jindy].
ההיא איתתא דאשתכח לה דמא במשתיתא אתאי לקמיה דרבי ינאי אמר לה תיזיל ותיתי
Ale vždyť bylo učeno: V [otázkách] čistoty se [rozhodnutí] neopakuje! – Když říkáme, že se neopakuje, [platí to] pro úlevu; ale pro přísnost se opakuje.
והתניא אין שונין בטהרות כי אמרינן אין שונין לקולא אבל לחומרא שונין
„Jestliže si jej svlékala…“ Bylo učeno: Rabi Elazar, syn rabiho Josiho, řekl: Tuto věc jsem rozhodl ve městě Římě jako zákaz, a když jsem přišel k mudrcům na jihu, řekli mi: Rozhodl jsi dobře.
היתה פושטתו וכו' תניא אר"א בר' יוסי דבר זה הוריתי בעיר רומי לאיסור וכשבאתי אצל חכמים שבדרום אמרו לי יפה הוריתה
Učili naši rabíni: Vysoká [žena], která oblékla oděv malé, a malá, která oblékla oděv vysoké – jestliže [skvrna] dosahuje naproti místu ohanbí vysoké, jsou obě nečisté; a pokud ne, vysoká je čistá a malá je nečistá.
ת"ר ארוכה שלבשה חלוקה של קצרה וקצרה שלבשה חלוקה של ארוכה אם מגיע כנגד בית התורפה של ארוכה שתיהן טמאות ואם לאו ארוכה טהורה וקצרה טמאה
Bylo učeno jinde: Prohlédla svůj oděv a půjčila jej své přítelkyni – ona je čistá, a její přítelkyně [skvrnu] připisuje jí. Rav Šešet řekl: A pokud jde o právo, učili jsme se: Avšak pokud jde o nečistotu, ona je čistá a její přítelkyně je nečistá.
תניא אידך בדקה חלוקה והשאילתו לחבירתה היא טהורה וחבירתה תולה בה אמר רב ששת ולענין דינא תנן אבל לענין טומאה היא טהורה וחבירתה טמאה
Originál: Niddah 58a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.