záleží-li mu na ní, ano; pokud ne, ne.
אם הקפיד עליו אין אי לא לא
Nida 63a נדה
„Co je nemastná slina?“ Učili: Každá [slina toho], kdo od večera nic neochutnal. Rav Papa se domníval před Ravou, že to znamená: jako ten, kdo řekl, že večer nic neochutnal. Rava mu řekl: Učí se snad „večer“? Učí se „od večera“ – aby se vyloučil [případ], kdy časně ráno vstal a jedl.
איזהו רוק תפל תנא כל שלא טעם כלום מבערב סבר רב פפא קמיה דרבא למימר כמאן דאמר לא טעם מידי באורתא אמר ליה רבא מי קתני בערב מבערב קתני לאפוקי היכא דקדים ואכיל
Raba bar bar Chana řekl, že rabi Jochanan řekl: Co je nemastná slina? Každá, přes kterou přešla půlnoc, a [to] ve spánku. To znamená, že věc závisí na spánku? Vždyť jsme se učili: Spal celý den – to není nemastná slina; bděl celou noc – hle, to je nemastná slina! – Tam [jde o toho], kdo dřímá.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן איזהו רוק תפל כל שעבר עליו חצות לילה ובשינה למימרא דבשינה תליא מילתא והתנן ישן כל היום אין זה רוק תפל ניעור כל הלילה הרי זה רוק תפל התם במתנמנם
Jak to vypadá, když dřímá? Rav Aši řekl: Spí a nespí, bdí a nebdí; volají ho a odpoví, ale nedokáže odpovědět na úvahu; a když mu [něco] připomenou, vzpomene si.
היכי דמי מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר
Učili: Časně ráno vstal a opakoval svou kapitolu – to není nemastná slina. A po jaké [množství]? Rav Jehuda bar Šila řekl, že rav Aši řekl, že rabi Elazar řekl: Každý, kdo vyslovil většinu řeči tří hodin.
תנא השכים ושנה פרקו אין זה רוק תפל ועד כמה אמר רב יהודה בר שילא אמר רב אשי אמר רבי אלעזר כל שיצא רוב דבורו של שלש שעות
„Voda z rozvařených drcených bobů – k těstu z drcených bobů…“ Řekneme, že to podporuje Reš Lakiše? Neboť Reš Lakiš řekl: Nemastná slina musí být s každým jednotlivým [prostředkem]. – Snad je prospěšný [již] dech úst.
מי גריסין לעיסת גריסין של פול וכו' לימא מסייע ליה לריש לקיש דאמר ר"ל רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד דלמא הבלא דפומא מעלי
Naše Mišna není podle rabiho Jehudy, neboť bylo učeno: Rabi Jehuda říká: Voda z drcených bobů [má být] vroucí, a [je třeba] předem (over) do ní přidat sůl.
מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר' יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח
Z čeho plyne, že tento výraz „over“ (přejít) znamená „předejít“? Rav Nachman bar Jicchak řekl: Neboť Písmo říká: „A Achimaac běžel cestou po rovině a předběhl Kušijce“ (2S 18,23). Abaje řekl: Odsud: „A on šel před nimi“ (Gn 33,3). A chceš-li, řekni: Odsud: „A jejich král půjde před nimi a Hospodin v jejich čele“ (Mi 2,13).
מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר ר"נ בר יצחק דאמר קרא (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ג ) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם
„Moč, která zkvasila.“ Učili: Jak dlouho trvá jejich kvašení? Tři dny.
מי רגלים שהחמיצו תנא כמה חימוצן שלשה ימים
Rabi Jochanan řekl: Všechny míry mudrců u skvrn potřebují míru pro svou míru: [zda jde o moč] dítěte, nebo starce, muže, nebo ženy; [zda byla] přikrytá, nebo nepřikrytá; ve dnech léta, nebo ve dnech dešťů.
א"ר יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסים או מגולים בימות החמה או בימות הגשמים
„A je třeba třikrát drhnout.“ Rabi Jirmeja se zeptal: [Je] tam a zpět jedno [drhnutí], nebo snad tam a zpět dvě? Jak je to? Zůstává to nerozhodnuto.
וצריך לכסכס שלש פעמים בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרתי מאי תיקו
„Přejel je ne v pořadí…“ Učili naši rabíni: Dal druhé před první – učí se jedna [baraita]: Druhé se mu započítaly, první se mu nezapočítaly. A bylo učeno jinde: První se mu započítaly, druhé se mu nezapočítaly.
העבירן שלא כסדרן ת"ר הקדים שניים לראשונים תני חדא שניים עלו לו ראשונים לא עלו לו ותניא אידך ראשונים עלו לו שניים לא עלו לו
Abaje řekl: Podle obou se mu započítaly druhé, a ne první. A co [znamená] „první“? První podle jejich pořadí, a druhé podle jejich přejetí.
אמר אביי אידי ואידי שניים עלו לו ולא ראשונים ומאי ראשונים ראשונים לכסדרן ושניים להעברתן
MIŠNA: Každé ženě, která má obvyklou lhůtu, stačí její doba. A toto jsou obvyklé lhůty: zívá, kýchá, cítí [bolest] v nadbřišku a v podbřišku, vylévá se [z ní], a zmocňuje se jí jakési mrazení; a podobně. A cokoli si ustálila třikrát, hle, to je obvyklá lhůta.
מתני׳ כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו הן הוסתות מפהקת ומעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורות אוחזין אותה וכן כיוצא בהן וכל שקבעה לה שלשה פעמים הרי זה וסת
GEMARA: Učili jsme se [to] již jednou: Každé ženě, která má obvyklou lhůtu, stačí její doba! – Tam [jde] o lhůty dnů, zde o lhůty těla,
גמ׳ תנינא חדא זימנא כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה התם בוסתות דיומי הכא בוסתות דגופא
jak se učí: Toto jsou obvyklé lhůty: zívala, kýchala, cítila [bolest] v nadbřišku a v podbřišku, a vylévá se [z ní].
כדקתני אלו הן וסתות היתה מפהקת מעטשת וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה ושופעת
„Vylévá se [z ní]“? Vždyť se vylévá dál! Ula, syn rava Ilaje, řekl:
שופעת הא שפעה ואזלא אמר עולא בריה דרב עלאי
Originál: Niddah 63a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.