od [doby], kdy utvoří zrnka, a olivy od [doby], kdy rozkvetou, a všechny ostatní stromy od [doby], kdy vydají [plody]. A řekl Rav Asi: To je nezralý hrozen, to je zrnko, to je bílá fazole. Bílá fazole, napadá tě? Nýbrž řekni: Jeho míra je jako bílá fazole.
משיגריעו והזיתים משיניצו ושאר כל האילנות משיוציאו ואמר רב אסי הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן
A o kom jsi slyšel, že říká: nezralý hrozen ano, poupě ne? [To jsou] mudrci. A [Mišna] učí: „všechny ostatní stromy od [doby], kdy vydají [plody]“. – Nýbrž rabi Ilaj kácel ty, které byly zakrnělé.
ומאן שמעת ליה דאמר בוסר אין סמדר לא רבנן וקתני שאר כל האילנות משיוציאו אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ
Olivy se jedí, dokud nedojde poslední v Tekoji. Rabi Eliezer říká: Dokud nedojde poslední v Guš Chalavu, takže chudý vyjde a nenajde ani v koruně, ani u kořene čtvrtku [kavu]. Sušené fíky se jedí, dokud nedojdou nezralé fíky z Bejt Hini.
אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע ר' אליעזר אומר עד שיכלה אחרון של גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ואינו מוצא לא בנופו ולא בעיקרו רובע אוכלין בגרוגרות עד שיכלו פגי בית היני
Řekl rabi Jehuda: Nezralé fíky z Bejt Hini byly zmíněny jen co se týče desátku, neboť jsme se učili: Nezralé fíky z Bejt Hini a datle z Tuviny podléhají desátku.
אמר רבי יהודה לא הוזכרו פגי בית היני אלא לענין מעשר (דתנן) פגי בית היני ואהיני דטובינא חייבין במעשר:
Datle se jedí, dokud nedojde poslední v Coaru. Raban Šimon ben Gamliel říká: Jí se na základě těch, které jsou mezi palmovými listy, ale nejí se na základě těch, které jsou mezi trny.
אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין
Postavme proti tomu: Hrozny se jedí až do Pesachu, olivy až do Šavuot, sušené fíky až do Chanuky, datle až do Purimu! A řekl Rav Bivi: Rabi Jochanan převrací poslední dva. – Toto i ono je jedna míra. A chceš-li, řekni: Vždyť se výslovně učí: „jsou-li pozdější než ty, jí se na jejich základě“.
ורמינהי אוכלין בענבים עד הפסח בזיתים עד העצרת בגרוגרות עד החנוכה בתמרים עד הפורים ואמר רב ביבי ר' יוחנן תרתי בתרייתא מחליף אידי ואידי חד שיעורא הוא ואי בעית אימא הא קתני בהדיא אם יש מאוחרות מהן אוכלין עליהן
Učí se [v baraitě]: Raban Šimon ben Gamliel říká: Znamením hor jsou loubince, znamením údolí datlové palmy, znamením potoků rákosí, znamením nížiny sykomora. A ačkoli to není důkaz věci, je to náznak věci, jak je řečeno: „A král učinil stříbro v Jeruzalémě [hojným] jako kamení a cedry učinil [hojnými] jako sykomory, kterých je v nížině mnoho“ (1Kr 10,27).
תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים סימן לנחלים קנים סימן לשפלה שקמה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (מלכים א י, כז) ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב
Znamení hor jsou loubince, znamení údolí datlové palmy – to má význam pro prvotiny, neboť jsme se učili [v Mišně]: Prvotiny se přinášejí jen ze sedmi druhů, a ne z datlových palem, které jsou v horách, ani z plodů, které jsou v údolích.
סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים נפקא מינה לבכורים דתנן אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים
Znamení potoků rákosí – to má význam pro „stálý potok“ [při obřadu jalovice]. Znamení nížiny sykomora – to má význam pro koupi a prodej. – Nyní, když jsi k tomu došel, všechna [znamení] mají význam také pro koupi a prodej.
סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן סימן לשפלה שקמה נפקא מינה למקח וממכר השתא דאתית להכי כולהו נמי למקח וממכר:
MIŠNA: Na místě, kde je zvykem prodávat drobný dobytek pohanům, se prodává; na místě, kde není zvykem prodávat, se neprodává. A nikde se jim neprodává velký dobytek, telata ani hříbata, zdravá ani se zlomenými údy. Rabi Jehuda dovoluje [prodat zvíře] se zlomeným údem. Ben Betera dovoluje [prodat] koně.
מתני׳ מקום שנהגו למכור בהמה דקה לנכרים מוכרין מקום שלא נהגו למכור אין מוכרין ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחין שלמין ושבורין ר' יהודה מתיר בשבורה בן בתירא מתיר בסוס
GEMARA: Řekl Rav Jehuda, řekl Rav: Člověk nesmí říci: Toto maso je pro Pesach, protože to vypadá, jako by zasvěcoval své zvíře a jedl posvátné [oběti] venku. Řekl Rav Papa: Jen maso, ale pšenice ne, protože říká [jen], že je hlídána pro Pesach.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיאמר בשר זה לפסח הוא מפני שנראה כמקדיש בהמתו ואוכל קדשים בחוץ אמר רב פפא דוקא בשר אבל חיטי לא דמינטר לפסחא קאמר
A maso ne? Namítá se: Řekl rabi Josi: Todos z Říma zavedl u Římanů zvyk jíst v noci Pesachu kůzlata pečená celá [s vnitřnostmi]. Vzkázali mu: Kdybys nebyl Todos, uvalili bychom na tebe klatbu, protože dáváš Izraeli jíst posvátné [oběti] venku. Posvátné [oběti], napadá tě? Nýbrž řekni:
ובשר לא מיתיבי אמר ר' יוסי תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ קדשים סלקא דעתך אלא אימא
Originál: Pesachim 53a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.