Ale řekneš-li, že je vždy neúplný, proč znesvěcujeme? – Protože je přikázáním posvětit [novoluní] na základě spatření.
אלא אי אמרת לעולם חסר אמאי מחללינן משום דמצוה לקדש על הראייה
Roš ha-šana 20a ראש השנה
Někteří říkají: Řekl Rav Nachman: I my jsme se to učili: Kvůli dvěma měsícům se znesvěcuje Šabat: kvůli nisanu a kvůli tišri. Dobře, řekneš-li, že je [adar] vždy neúplný – proto znesvěcujeme, neboť je přikázáním posvětit na základě spatření.
איכא דאמרי א"ר נחמן אף אנן נמי תנינא על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי אי אמרת בשלמא לעולם חסר משום הכי מחללינן דמצוה לקדש על הראייה
Ale řekneš-li, že je někdy úplný a někdy neúplný, proč znesvěcujeme? Ať jej dnes prodloužíme a posvětíme [nový měsíc] zítra!
אלא אי אמרת זמנין מלא זמנין חסר אמאי מחללינן נעבריה האידנא ונקדשיה למחר
Připadne-li třicátý den na Šabat, tak tomu skutečně je. Čím se zde zabýváme? Případem, kdy na Šabat připadl třicátý první den, kdy je přikázáním posvětit na základě spatření.
אי דאקלע יום שלשים בשבת ה"נ הכא במאי עסקינן דאקלע יום שלשים ואחד בשבת דמצוה לקדש על הראייה
Namítal Rav Kahana: Když Chrám stál, znesvěcovali [Šabat] kvůli všem [měsícům] pro řádné přinášení oběti.
מתיב רב כהנא כשהמקדש קיים מחללין אף על כולן מפני תקנת הקרבן
Jako u všech ostatních to není proto, že je přikázáním posvětit na základě spatření, tak ani u nisanu a tišri to není proto, že je přikázáním posvětit na základě spatření.
מדכולהו לאו משום דמצוה לקדש על הראייה ניסן ותשרי נמי לאו משום דמצוה לקדש על הראייה
Dobře, řekneš-li, že je [adar] někdy úplný a někdy neúplný – proto znesvěcujeme. Ale řekneš-li, že je vždy neúplný, proč znesvěcujeme? To je vyvrácení.
אי אמרת בשלמא זמנין מלא וזמנין חסר משום הכי מחללינן אלא אי אמרת לעולם חסר אמאי מחללינן תיובתא
Když přišel Ula, řekl: Prodloužili elul. Řekl Ula: Vědí naši babylonští druhové, jaké dobrodiní jsme jim prokázali?
כי אתא עולא אמר עברוה לאלול אמר עולא ידעי חברין בבלאי מאי טיבותא עבדינן בהדייהו
Jaké dobrodiní? Ula řekl: Kvůli zelenině. Rabi Acha bar Chanina řekl: Kvůli mrtvým.
מאי טיבותא עולא אמר משום ירקיא רבי אחא בר חנינא אמר משום מתיא
Jaký je mezi nimi rozdíl? Rozdíl je u Jom kipur, který připadne na den po Šabatu. Podle toho, kdo říká „kvůli mrtvým“, [elul] prodlužujeme; ale podle toho, kdo říká „kvůli zelenině“ – kdy ji potřebují? Večer; večer se člověk namáhá a přinese ji.
מאי בינייהו איכא בינייהו יוה"כ שחל להיות אחר השבת מאן דאמר משום מתיא מעברינן ומאן דאמר משום ירקיא לאימת קא בעי להו לאורתא לאורתא טרח ומייתי
Ale podle toho, kdo říká „kvůli zelenině“, ať [elul] prodlužují kvůli mrtvým! Nýbrž rozdíl je u svátku, který sousedí se Šabatem, ať před ním, ať po něm. Podle toho, kdo říká „kvůli zelenině“, prodlužujeme; a podle toho, kdo říká „kvůli mrtvým“, je to možné [vyřešit] pomocí pohanů.
ולמ"ד משום ירקיא לעבריה משום מתיא אלא איכא בינייהו יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מ"ד משום ירקיא מעברינן ומאן דאמר משום מתיא אפשר בעממי
A podle toho, kdo říká „kvůli mrtvým“, ať prodlužují kvůli zelenině! – To je možné [vyřešit] horkou vodou.
ולמ"ד משום מתיא לעבריה משום ירקיא אפשר בחמימי
Je-li tomu tak, proč [je to dobrodiní] jen pro nás? I pro ně! – Nám podnebí škodí, jim podnebí neškodí.
אי הכי מאי שנא לדידן אפילו לדידהו נמי לדידן חביל לן עלמא לדידהו לא חביל להו עלמא
Je to tak? Vždyť učil Raba bar Šmuel: Mohl bych myslet, že jako se prodlužuje rok podle potřeby, tak se podle potřeby prodlužuje i měsíc. Proto verš říká: „Tento měsíc bude pro vás začátkem měsíců“ (Ex 12,2) – takový uviď a posvěť.
איני והתני רבה בר שמואל יכול כשם שמעברין את השנה לצורך כך מעברין את החדש לצורך ת"ל (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים כזה ראה וקדש
Řekl Rava: Není to obtížné: tady jde o jeho prodloužení, tam o jeho posvěcení. A takto to říká: Mohl bych myslet, že jako se podle potřeby prodlužuje rok i měsíc, tak se podle potřeby měsíc i posvěcuje. Proto verš říká: „Tento měsíc bude pro vás“ – takový uviď a posvěť.
אמר רבא לא קשיא כאן לעברו כאן לקדשו והכי קאמר יכול כשם שמעברין את השנה ואת החדש לצורך כך מקדשין את החדש לצורך תלמוד לומר החדש הזה לכם כזה ראה וקדש
A je to jako to, co řekl rabi Jehošua ben Levi: Na svědky měsíce, který byl spatřen ve svůj čas, se naléhá [aby nesvědčili], aby jej bylo možné prodloužit; ale na svědky měsíce, který nebyl spatřen ve svůj čas, se nenaléhá, aby jej bylo možné posvětit.
וכי הא דאמר רבי יהושע בן לוי מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו ואין מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו
Je to tak? Vždyť rabi Jehuda Nesia vzkázal rabimu Amimu: Vězte, že po všechny své dny nás rabi Jochanan učil: Na svědky měsíce, který nebyl spatřen ve svůj čas, se naléhá, aby jej bylo možné posvětit – ačkoli jej neviděli, ať řeknou: Viděli jsme.
איני והא שלח ליה רבי יהודה נשיאה לרבי אמי הוו יודעין שכל ימיו של רבי יוחנן היה מלמדנו מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו אע"פ שלא ראוהו יאמרו ראינו
Řekl Abaje: Není to obtížné: toto platí v nisanu a tišri, tamto v ostatních měsících.
אמר אביי לא קשיא הא בניסן ותשרי הא בשאר ירחי
Rava řekl: To, co učil Raba bar Šmuel, je [názor] „jiných“, neboť se učí: Jiní říkají: Mezi Aceret a Aceret a mezi Roš ha-šana a Roš ha-šana jsou jen čtyři dny [rozdílu v týdnu], a je-li rok přestupný, pět.
רבא אמר הא דתני רבה בר שמואל אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לראש השנה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה
Rav Dimi z Nehardey učil obráceně: Na svědky měsíce, který nebyl spatřen ve svůj čas, se naléhá, aby jej bylo možné posvětit; ale na svědky měsíce, který byl spatřen ve svůj čas, se nenaléhá, aby jej bylo možné prodloužit.
רב דימי מנהרדעא מתני איפכא מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ואין מאיימין על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו
Jaký je důvod?
מ"ט
Originál: Rosh Hashanah 20a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.