Vystřeluje šípy.
גירי קא משדייא:
Roš ha-šana 24a ראש השנה
„Jak vysoko byl a kam se kloní“ atd. Učí se v jedné [baraitě]: Na sever – jeho slova platí; na jih – neřekl nic. Ale učí se [jinde] obráceně: Na jih – jeho slova platí; na sever – neřekl nic!
כמה היה גבוה ולאין היה נוטה כו': תנא חדא לצפונה דבריו קיימין לדרומה לא אמר כלום והתניא איפכא לדרומה דבריו קיימין לצפונה לא אמר כלום
Není to obtížné: tady jde o letní dny, tam o dny dešťů.
לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים
Učili naši mistři: Jeden říká: vysoko dva bodce, a druhý říká: tři – jejich svědectví platí. Jeden říká: tři, a druhý říká: pět – jejich svědectví je neplatné, ale mohou se spojit k jinému svědectví.
ת"ר אחד אומר גבוה ב' מרדעות ואחד אומר ג' עדותן קיימת אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטילה אבל מצטרפין לעדות אחרת
Učili naši mistři: Viděli jsme ho ve vodě, viděli jsme ho ve skle, viděli jsme ho v oblacích – o takovém se nesvědčí. Napůl ve vodě, napůl v oblacích, napůl ve skle – o takovém se nesvědčí.
ת"ר ראינוהו במים ראינוהו בעששית ראינוהו בעבים אין מעידין עליו חציו במים חציו בעבים חציו בעששית אין מעידין עליו
Když jsi už řekl, že celý ne, je třeba říkat, že napůl ne? Nýbrž takto to říká: Napůl ve vodě a napůl na obloze, napůl v oblacích a napůl na obloze, napůl ve skle a napůl na obloze – nesvědčí se.
השתא כולו אמרת לא חציו מבעיא אלא ה"ק חציו במים חציו ברקיע חציו בעבים חציו ברקיע חציו בעששית חציו ברקיע אין מעידין
Učili naši mistři: Viděli jsme ho, a pak jsme ho již neviděli – o takovém se nesvědčí. Vždyť právě tak ho vždy vidí a on zmizí!
ת"ר ראינוהו ושוב לא ראינוהו אין מעידין עליו כל הכי חזו לה ואזלי
Řekl Abaje: Takto to říká: Viděli jsme ho sami od sebe, a když jsme se vrátili, abychom ho úmyslně spatřili, neviděli jsme ho – o takovém se nesvědčí. Jaký je důvod? Řekni, že viděli jen chomáč oblaku.
אמר אביי ה"ק ראינוהו מאלינו ושבנו לראותו מדעתנו ולא ראינוהו אין מעידין עליו מאי טעמא אימור כוביתא דעיבא בעלמא הוא דחזי:
MIŠNA: Představený soudu říká: Posvěceno! A všechen lid po něm odpovídá: Posvěceno, posvěceno! Ať byl spatřen ve svůj čas, ať nebyl spatřen ve svůj čas, posvěcují jej.
מתני׳ ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו
Rabi Elazar bar Cadok říká: Nebyl-li spatřen ve svůj čas, neposvěcují jej, neboť jej již posvětila Nebesa.
ר"א בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קידשוהו שמים:
GEMARA: „Představený soudu“ atd. Odkud to víme? Řekl rabi Chija bar Gamda, řekl rabi Josi ben Šaul, řekl Rabi: Verš říká: „Mojžíš vyhlásil Hospodinovy svátky“ (Lv 23,44) – odtud, že představený soudu říká: Posvěceno.
גמ׳ ראש ב"ד וכו': מנהני מילי א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי בן שאול אמר רבי אמר קרא (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש ב"ד אומר מקודש:
„A všechen lid po něm odpovídá: Posvěceno, posvěceno“ – odkud to víme? Řekl Rav Papa: Verš říká: „které budete vyhlašovat (otam)“ (Lv 23,2) – čti v tom „vy (atem)“. Rav Nachman bar Jicchak řekl: „Toto jsou (hem) mé svátky“ (Lv 23,2) – oni (hem) ať řeknou: Mé svátky.
וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש מנלן אמר רב פפא אמר קרא (ויקרא כג, ב) אשר תקראו אותם קרי ביה אתם ר"נ בר יצחק אמר (ויקרא כג, ב) אלה הם מועדי הם יאמרו מועדי
Proč je třeba dvakrát „posvěceno, posvěceno“? Protože je psáno: „svatá shromáždění“ [v množném čísle].
מקודש מקודש תרי זימני למה לי דכתיב מקראי קודש:
„Rabi Elazar bar Cadok říká: Nebyl-li spatřen ve svůj čas, neposvěcují jej.“ Učí se: Plimo říká: Ve svůj čas jej neposvěcují; ne ve svůj čas jej posvěcují.
ר"א בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו: תניא פלימו אומר בזמנו אין מקדשין אותו שלא בזמנו מקדשין אותו
Rabi Elazar [bar rabi Šimon] říká: Tak či onak jej neposvěcují, jak je řečeno: „Posvětíte padesátý rok“ (Lv 25,10) – roky posvěcuješ, ale měsíce neposvěcuješ. Řekl Rav Jehuda, řekl Šmuel: Halacha je podle rabiho Elazara bar Cadoka.
ר"א [בר"ש] אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו שנאמר (ויקרא כה, י) וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' אלעזר בר' צדוק
Řekl Abaje: I my jsme se to učili: Spatřil-li jej soud a celý Izrael, byli vyslechnuti svědci, ale nestihli říci „posvěceno“, dokud se nesetmělo – ten [měsíc] je prodloužen. Prodloužen – ano, posvěcen – ne.
אמר אביי אף אנן נמי תנינא ראוהו בית דין וכל ישראל נחקרו העדים ולא הספיקו לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר מעובר אין מקודש לא
„Prodloužen“ bylo třeba uvést: Napadlo by mě říci, že protože jej spatřil soud a celý Izrael, je to veřejně známo, a ať jej neprodlužují. Proto nás to učí.
מעובר איצטריכא ליה ס"ד אמינא הואיל וראוהו בית דין וכל ישראל איפרסמא ולא ליעברוה קמ"ל:
MIŠNA: Raban Gamliel měl na desce a na stěně svého horního pokoje vyobrazení tvarů měsíce, podle nichž se dotazoval prostých lidí a říkal: Viděl jsi takový, nebo takový?
מתני׳ דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה:
GEMARA: A je to dovoleno? Vždyť je psáno: „Nebudete [dělat] při mně“ (Ex 20,23) – nebudete dělat podobu mých služebníků!
גמ׳ ומי שרי והכתיב (שמות כ, כג) לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי
Řekl Abaje: Tóra zakázala jen služebníky, které je možné napodobit, jak se učí: Člověk nesmí postavit dům podle vzoru Svatyně, předsíň podle vzoru chrámové předsíně, dvůr odpovídající chrámovému nádvoří, stůl odpovídající [chrámovému] stolu, svícen odpovídající [chrámovému] svícnu; ale smí udělat [svícen]
אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה
Originál: Rosh Hashanah 24a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.