Ale řekni [snad], že každý [výraz platí] jen [tam], kde je napsán? – Protože [jinak] by je Milosrdný napsal na jednom místě. Jelikož jsou všechny napsány spolu, učí se jeden od druhého; a jelikož se učí jeden od druhého, je to, jako by byly napsány na jednom místě.
Odpadlé město se nepodobá oněm dvěma, neboť [u něj] propadá majetek; modloslužba se nepodobá oněm dvěma, neboť [ty jsou trestány] mečem; usvědčení křiví svědkové se nepodobají oněm dvěma, neboť [ty] vyžadují varování.
עיר הנדחת להנך תרתי לא דמיא שכן ממונן פלט ע"ז להנך תרתי לא דמיא שכן בסייף עדים זוממין להנך תרתי לא דמיא שכן צריכים התראה
Učíme se jeden od druhého [ze slov] „důkladně“ – „důkladně“, a [jde o] volnou gzera šava, neboť kdyby nebyla volná, dala by se vyvrátit. – Ano, je volná: protože [Písmo] mohlo napsat „budou pátrat a vyšetřovat“, a změnilo své vyjádření na „důkladně“, vyplývá z toho, že je to k uvolnění.
בהיטב היטב ילפינן מהדדי וגזירה שוה מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך לאיי אפנויי מופני מדהוה ליה למיכתב ודרשו וחקרו ושני קרא בדיבוריה בהיטב שמע מינה לאפנויי
Ale stále je volná jen z jedné strany. Dobrá, u oněch dvou je volná, protože [Písmo] mohlo napsat [jinak]; ale u odpadlého města – co mělo napsat? Vždyť jsou tam napsány všechny [výrazy]!
ואכתי מופנה מצד אחד הוא בשלמא הנך תרתי מופנה הוא משום דהוה ליה למכתב אלא עיר הנדחת מאי הוה ליה למכתב הא כתיבא כולהו
I tam je volná, protože mohlo napsat „pátráním budeš pátrat“ nebo „vyšetřováním budeš vyšetřovat“, a změnilo své vyjádření na „důkladně“; vyplývá z toho, že je to k uvolnění.
התם נמי אפנויי מופנה מדהוה ליה למכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור ושני קרא בדיבוריה בהיטב שמע מינה לאפנויי
A [odsouzení k] uškrcení se odvodí úsudkem kal va-chomer z [odsouzených k] ukamenování a stětí, a [odsouzení k] upálení se odvodí úsudkem kal va-chomer z [odsouzených k] ukamenování.
Spíše řekl Rav Jehuda: „A hle, pravda, věc je jistá“ (Dt 13,15), „a hle, pravda, věc je jistá“ (Dt 17,4) – to je jedenáct [výrazů]. Sedm pro sedm vyšetřovacích otázek; odečti tři pro gzera šava – zbývá jeden.
אלא אמר רב יהודה (דברים יג, טו) והנה אמת נכון והנה אמת נכון הא חד סרי שבע לשבע חקירות דל תלת לגזירה שוה פשא להו חדא
Podle rabiho Šimona[slouží] k zahrnutí [odsouzených k] upálení; podle rabínů – je to věc, která vyplývá z kal va-chomer, a Písmo se přesto namáhalo ji napsat.
לר"ש לאתויי נשרפין לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא
Rabi Abahu to zpochybňoval: Řekni [snad], že [slouží] k zahrnutí osmé vyšetřovací otázky. – Copak existuje osm vyšetřovacích otázek? – Proč ne? Vždyť lze zahrnout [otázku]: Kolik [času] v hodině? A tak se také učí v baraitě: Zkoumali ho osmi vyšetřovacími otázkami.
מגדף בה רבי אבהו אימא לאתויי שמנה חקירות ושמנה חקירות מי איכא אלמה לא והאיכא לאתויי בכמה בשעה ותניא נמי הכי היו בודקין אותו בשמנה חקירות
To je dobré podle Abajeho[vykládajícího]rabiho Meira, který říká, že se člověk nemýlí vůbec, a i podle té verze, podle níž se člověk mýlí nepatrně, je to v pořádku. Ale podle Abajeho[vykládajícího]rabiho Jehudu, který říká, že se člověk mýlí o půl hodiny, a podle Ravy, který říká, že se lidé mýlí hodně, co se dá říci?
הניחא לאביי אליבא דר"מ דאמר אין אדם טועה ולא כלום ולהך לישנא נמי דאמר אדם טועה משהו שפיר אלא לאביי אליבא דר' יהודה דאמר אדם טועה חצי שעה ולרבא דאמר טעו אינשי טובא מאי איכא למימר
To je přece totéž jako „v kterém sedmiletém cyklu“! – Spíše [jde o] zahrnutí [otázky]: V kterém jubilejním období? A ten druhý? Jakmile se [svědka] zeptal „v kterém sedmiletém cyklu“, není třeba [ptát se] „v kterém jubilejním období“.
היינו באיזה שבוע אלא לאתויי באיזה יובל ואידך כיון דאמר באיזה שבוע לא בעי באיזה יובל:
„Rabi Josi říká…“ Učí se v baraitě: Rabi Josi řekl mudrcům: Podle vašich slov, když někdo přijde a řekne: Včera večer ho zabil, ptá se ho [soud]: V kterém sedmiletém cyklu? V kterém roce? V kterém měsíci? Kolikátého v měsíci?
רבי יוסי אומר: תניא אמר להם רבי יוסי לחכמים לדבריכם מי שבא ואמר אמש הרגו אומר לו באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חדש בכמה בחדש
Spíše: i když to není zapotřebí, ukládáme mu to podle rabiho Šimona ben Elazara; i zde: i když to není zapotřebí, ukládáme mu to podle rabiho Šimona ben Elazara.
אלא אע"ג דלא צריך רמינן עליה כדרבי שמעון בן אלעזר ה"נ אע"ג דלא צריך רמינן עליה כדרבי שמעון בן אלעזר
„Znáte ho?“ Učili rabíni: „Znáte ho?“ – Zabil pohana? Zabil Izraelitu? „Varovali jste ho?“ – Přijal varování? Vydal se [vědomě] na smrt? Zabil v době, kterou zabere promluva [po varování]?
מכירים אתם אותו: תנו רבנן מכירים אתם אותו נכרי הרג ישראל הרג התריתם בו קיבל עליו התראה התיר עצמו למיתה המית בתוך כדי דיבור
Řekl Ulla: Odkud [víme] o varování z Tóry? Neboť je řečeno: „Muž, který si vezme svou sestru, dceru svého otce nebo dceru své matky, a uvidí její nahotu“ (Lv 20,17). Copak věc závisí na vidění? Spíše [to znamená]: dokud mu nedají nahlédnout důvod věci. Nemůže-li se to vztahovat k [trestu] karet,
אמר עולא מניין להתראה מן התורה שנאמר (ויקרא כ, יז) ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה אטו בראייה תליא מילתא אלא עד שיראוהו טעמו של דבר אם אינו ענין לכרת
Originál: Sanhedrin 40b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.