vztáhni to k [trestu] bičování.
תנהו ענין למלקות
Sanhedrin 41a סנהדרין
Struktura debaty:Otázka 2Námitka 1Důkaz 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ve škole Chizkijově učili: „Jestliže se někdo opováží proti svému bližnímu, aby ho lstivě zabil“ (Ex 21,14) – [to znamená], že ho varovali, a on přesto jedná opovážlivě.
דבי חזקיה תנא (שמות כא, יד) וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה שהתרו בו ועדיין הוא מזיד
Ve škole rabiho Jišmaela učili: „Ti, kdo ho přistihli, jak sbírá dříví“ (Nu 15,33) – [to znamená], že ho varovali, a on přesto sbíral.
דבי רבי ישמעאל תנא (במדבר טו, לג) המוצאים אותו מקושש עצים שהתרו בו ועדיין הוא מקושש
Ve škole Rabiho učili: „Kvůli tomu, že ponížil [ženu svého bližního]“ (Dt 22,24) – [doslova „kvůli slovu“, tj.] kvůli slovům [varování].
דבי רבי תנא (דברים כב, כד) על דבר אשר ענה על עסקי דיבור
A [všechny verše] jsou zapotřebí, neboť kdyby Milosrdný napsal [jen] „svou sestru“, řekl bych: U těch, kdo jsou povinni bičováním, ano, u těch, kdo jsou povinni smrtí, ne. [Proto] Milosrdný napsal „jestliže se opováží“.
וצריכא דאי כתב רחמנא אחותו הוה אמינא חייבי מלקות אין חייבי מיתות לא כתב רחמנא כי יזיד
A kdyby Milosrdný napsal [jen] „jestliže se opováží“, řekl bych: To platí o meči, který je lehčí, ale o ukamenování, které je přísnější, bych řekl, že ne. [Proto] je to zapotřebí.
ואי כתב רחמנא וכי יזיד הוה אמינא הני מילי סייף דקיל אבל סקילה דחמורה אימא לא צריכא
A proč jsou zapotřebí dva [verše] o ukamenovaných? Podle rabiho Šimona k zahrnutí upálených.
ותרתי בנסקלין למה לי לר"ש לאתויי נשרפין
Podle rabínů – je to věc, která vyplývá z kal va-chomer, a Písmo se přesto namáhalo ji napsat. – Ať tedy Milosrdný napíše [jen] o ukamenovaných, a ostatní ať se z toho naučí! – I zde: je to věc, která vyplývá z kal va-chomer, a Písmo se přesto namáhalo ji napsat.
לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ולכתוב רחמנא בנסקלין וליתו הנך וליגמרו מיניה הכא נמי מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא:
„Vydal se na smrt.“ Odkud to máme? Řekl Rava, a někteří říkají Chizkija: Písmo říká: „Bude usmrcen ten, kdo má zemřít“ (Dt 17,6) – teprve když se sám vydá na smrt.
התיר עצמו למיתה: מנא לן אמר רבא ואיתימא חזקיה אמר קרא (דברים יז, ו) יומת המת עד שיתיר עצמו למיתה
Řekl Rav Chanan: Svědkové proti zasnoubené dívce, kteří byli usvědčeni jako křiví [zomemim], nejsou popraveni, protože mohou říci: Přišli jsme [jen proto], abychom ji zakázali jejímu manželovi.
אמר רב חנן עדי נערה המאורסה שהוזמו אין נהרגין מתוך שיכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו
Vždyť ji ale varovali! – [Jde o případ], kdy ji nevarovali. – A jestliže ji nevarovali, jak může být popravena?
והא אתרו בה דלא אתרו בה ואי לא אתרו בה היכי מיקטלא
[Jde] o učenou ženu, a podle rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy, neboť se učí: Rabi Josi, syn rabiho Jehudy, říká: Učenec nepotřebuje varování, protože varování bylo dáno jen k rozlišení mezi neúmyslným a úmyslným [činem].
באשה חבירה ואליבא דרבי יוסי בר' יהודה דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר חבר אין צריך התראה לפי שלא נתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד
A jelikož oni nejsou popraveni, jak může být popravena ona? Stává se to svědectvím, které nemůžeš usvědčit jako křivé, a každé svědectví, které nemůžeš usvědčit jako křivé, se za svědectví nepovažuje.
וכיון דאינהו לא מיקטלי איהי היכי מיקטלא הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא שמה עדות
Tak to také [Rav Chanan] myslí: Protože oni nejsou popraveni, neboť mohou říci: Přišli jsme, abychom ji zakázali jejímu manželovi, není popravena ani ona, protože se to stává svědectvím, které nemůžeš usvědčit jako křivé.
הכי נמי קאמר מתוך שאין נהרגין שיכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו אף היא אינה נהרגת דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה
Ale [případ] učené ženy, o níž víme, že je podle rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy, popravena – jak k němu může dojít? Když se dopustila nevěry a znovu se dopustila nevěry.
אלא באשה חבירה דקיימא לן דמיקטלא אליבא דר' יוסי בר' יהודה היכי משכחת לה כשזינתה וחזרה וזינתה
Ale vždyť mohou říci: Přišli jsme, abychom ji zakázali jejímu druhému souložníkovi, protože se dopustila nevěry s prvním souložníkem! – Nebo také když se dopustila nevěry se svými příbuznými.
והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה שני באנו שזינתה מבועל ראשון אי נמי שזינתה מקרוביה
Proč uvádí právě zasnoubenou dívku? I u vdané [ženy je tomu tak]! – Ano, ale [chce říci], že dokonce i u té, která s ním ještě nežije pod jednou střechou, mohou říci: Přišli jsme, abychom ji zakázali jejímu manželovi.
מאי שנא נערה מאורסה דנקט אפילו נשואה נמי אין אלא אפילו האי דלא יתבא תותיה יכולין לומר לאוסרה על בעלה באנו
Řekl Rav Chisda: Říká-li jeden: Zabil ho mečem, a druhý říká: Zabil ho dýkou, není [to svědectví] jisté. Říká-li jeden: Jeho šaty byly černé, a druhý říká: Jeho šaty byly bílé, je jisté.
אמר רב חסדא אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אין זה נכון אחד אומר כליו שחורין ואחד אומר כליו לבנים הרי זה נכון
Namítají: „Jistá“ – aby [svědectví] bylo jisté. Říká-li jeden: Zabil ho mečem, a druhý říká: Zabil ho dýkou; říká-li jeden: Jeho šaty byly černé, a druhý říká: Jeho šaty byly bílé – není jisté. Rav Chisda to vysvětlil: [Jde] o šátek, kterým ho uškrtil, takže je to [rozpor] jako [mezi] mečem a dýkou.
מיתיבי נכון שיהא נכון אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אחד אומר כליו שחורין ואחד אומר כליו לבנים אין זה נכון תרגמה רב חסדא בסודר שחנקו בו דהיינו סייף וארירן
Pojď a slyš: Říká-li jeden: Jeho sandály byly černé, a druhý říká: Jeho sandály byly bílé, není jisté. – I tam [jde o případ], kdy ho kopl sandálem a zabil ho.
ת"ש אחד אומר סנדליו שחורין ואחד אומר סנדליו לבנים אין זה נכון התם נמי כגון שבעט בו בסנדלו והרגו
Pojď a slyš: Stalo se, že ben Zakaj zkoumal [svědky] ohledně stopek fíků. Řekl Rami bar Chama: [Šlo o případ], kdy v Šabat utrhl fík, za což je popraven.
ת"ש מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנה אמר רמי בר חמא כגון שעקץ תאנה בשבת דעלה קא מיקטיל
Vždyť se ale učí: Řekli mu: Zabil ho pod fíkovníkem! Spíše řekl Rami bar Chama: [Šlo o případ], kdy ho probodl fíkovou ratolestí.
והא תניא אמרו לו תחת תאנה הרגו אלא אמר רמי בר חמא כגון ששפדו בייחור של תאנה
Pojď a slyš: Řekl jim: Má tento fíkovník tenké stopky? Silné stopky? Černé fíky? Bílé fíky? – Spíše řekl Rav Josef: Z ben Zakaje se má namítat? Ben Zakaj je jiný, neboť doplňující otázky pokládal za [rovnocenné] vyšetřovacím.
ת"ש אמר להן תאנה זו עוקציה דקין עוקציה גסין תאנים שחורות תאנים לבנות אלא אמר רב יוסף מבן זכאי לותיב איניש שאני בן זכאי דבדיקות כחקירות משוי ליה
Kdo je ben Zakaj? Řekneš-li, rabi Jochanan ben Zakaj – copak zasedal v Sanhedrinu? Vždyť se učí: Všech let rabiho Jochanana ben Zakaje bylo sto dvacet: čtyřicet let se zabýval obchodem, čtyřicet let studoval a čtyřicet let vyučoval.
מאן בן זכאי אילימא רבי יוחנן בן זכאי מי הוה בסנהדרי והתניא כל שנותיו של רבי יוחנן בן זכאי מאה ועשרים שנה ארבעים שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה למד ארבעים שנה לימד
A učí se: Čtyřicet let před zničením Chrámu odešel Sanhedrin do vyhnanství a usídlil se v Obchodní síni. A rabi Jicchak bar Avdimi řekl: [To má] říci, že nesoudili případy pokut. – Případy pokut, napadlo by tě to? Spíše: že nesoudili hrdelní případy.
ותניא ארבעים שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות ואמר ר' יצחק בר אבודימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות ס"ד אלא שלא דנו דיני נפשות
A učili jsme se: Když byl Chrám zničen, nařídil Raban Jochanan ben Zakaj… [byl tedy předním mudrcem až po zničení].
ותנן משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי
Spíše [jde o] nějakého jiného ben Zakaje. Tak se to i zdá rozumné, neboť kdyby tě napadlo, [že jde o] Rabana Jochanana ben Zakaje, nazval by ho [aspoň] rabi ben Zakaj.
אלא בן זכאי דעלמא הכי נמי מסתברא דאי ס"ד רבן יוחנן בן זכאי קרי ליה ר' בן זכאי
Vždyť se ale učí: Stalo se, že Raban Jochanan ben Zakaj zkoumal [svědky] ohledně stopek fíků! – Spíše: Byl [tehdy] učedníkem sedícím před svým mistrem, řekl něco, jeho důvod se jim zdál rozumný,
והתניא מעשה ובדק רבן יוחנן בן זכאי בעוקצי תאנים אלא תלמיד היושב לפני רבו הוה ואמר מילתא ומסתבר להו טעמיה
Originál: Sanhedrin 41a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.