Z toho, že je řečeno „nepovstane svědek proti muži“, cožpak nevím, že jde o jednoho? Proč se praví „jediný“? To zakládá obecné pravidlo: Všude, kde je řečeno „svědek“, jde o dva, dokud ti Písmo výslovně neuvede „jediný“.
ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש איני יודע שהוא אחד מה ת"ל אחד זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד
Důvod je tedy ten, že je psáno „nepovstane jediný svědek proti muži“; jinak bych si myslel, že svědek u soty je jeden? Ale kdyby tam nebyl ani jeden, čím by byla zakázána?
אלא טעמא דכתיב לא יקום עד אחד באיש הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא ואי אפילו חד ליכא אלא במאי מיתסרא
Dokud nejsou dva? Ať o tom Písmo mlčí, neboť se to odvodí [analogií] „věc“ – „věc“ z peněžních záležitostí, a já bych to věděl, jako je tomu u všech svědectví v Tóře!
עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה דאתיא דבר דבר מממון ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה
Bylo to zapotřebí: Bez toho bys mohl říci, že sota je jiná, protože tu jsou náznaky, že se věc stala – vždyť ji varoval a ukryla se – ať je tedy proti ní věrohodný jediný svědek.
איצטריך סד"א סוטה שאני דרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ליתהימן בה עד אחד
„Rabi Jehošua říká: Varuje ji na základě dvou atd.“ – Jaký je důvod rabi Jehošuy? Písmo praví: „proti ní“ (Nu 5,13) – proti ní, ale ne u varování; proti ní, ale ne u ukrytí.
רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים וכו' מ"ט דרבי יהושע אמר קרא (במדבר ה, יג) בה בה ולא בקינוי בה ולא בסתירה
Varování je také srovnáno s poskvrněním, neboť je psáno: „a bude žárlit na svou ženu, a ona se poskvrnila“ (Nu 5,14)! – Vždyť Milosrdný [jedno] vyloučil slovem „proti ní“.
קינוי נמי איתקש לטומאה דכתיב (במדבר ה, יד) וקנא את אשתו והיא נטמאה הא מיעט רחמנא בה
Naše mišna není podle tohoto tanaity, neboť se učí v baraitě: Rabi Josi, syn rabiho Jehudy, říká jménem rabi Eliezera: Kdo varuje svou ženu, varuje ji na základě jednoho svědka nebo na základě sebe sama a dává jí pít na základě dvou. Mudrci odpověděli na slova rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy: Věc nemá konce.
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר משום ר' אליעזר המקנא לאשתו מקנא ע"פ עד אחד או ע"פ עצמו ומשקה לה על פי שנים השיבו חכמים לדברי רבי יוסי ברבי יהודה אין לדבר סוף
Ukrytí je také srovnáno s poskvrněním, neboť je psáno: „a ukryla se, a ona se poskvrnila“! – To přichází [učit], jaká je míra ukrytí: doba postačující k poskvrnění.
סתירה נמי איתקש לטומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה ההוא לכמה שיעור סתירה כדי טומאה הוא דאתא
„I podle slov rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy“ – a netřeba říkat podle naší mišny? Naopak: podle naší mišny tu je pevný základ, kdežto tam [podle něj] základ není!
אף לדברי רבי יוסי בר' יהודה ולא מיבעיא למשנתינו אדרבה למשנתינו איכא עיקר התם ליכא עיקר
Pokud to bylo řečeno, bylo to řečeno takto: Řekl rabi Jicchak bar Josef, řekl rabi Jochanan: Podle slov rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy, nemá věc konce ani podle naší mišny.
אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן לדברי ר' יוסי בר' יהודה אף למשנתינו אין לדבר סוף
Řekl rabi Chanina ze Sury: Ať muž v dnešní době neříká své ženě: Neukrývej se s tím a tím. Možná totiž platí halacha podle rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy, který říká, že varování [platí] na základě sebe sama; a ona se ukryje, a dnes není hořká voda soty, aby ji prověřila, a tak by ji pro sebe zakázal zákazem navždy.
א"ר חנינא מסורא לא לימא איניש לאיתתיה בזמן הזה לא תיסתרי בהדי פלוני דילמא קי"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קינוי על פי עצמו ומיסתתרא וליכא האידנא מי סוטה למיבדקה וקאסר לה עילויה איסורא דלעולם
Řekl Reš Lakiš: Co znamená výraz „kinuj“ [varování ze žárlivosti]? Věc, která vyvolává žárlivost mezi ní a jinými. Zřejmě se tedy domnívá, že varování [platí] na základě sebe sama; a nikdo neví, že ji varoval, a říkají: Co se děje, že se odtahuje? A přijdou, aby proti ní vzbudili žárlivost.
אמר ריש לקיש מה לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינה לבין אחרים אלמא קסבר קינוי על פי עצמו וכולי עלמא לא ידעי דקני לה ואמרי מאי דקמא דקא בדלה ואתו למיעבד קנאה בהדה
A Rav Jemar bar rabi Šelamja řekl jménem Abajeho: Věc, která vyvolává žárlivost mezi ním a jí. Zřejmě se tedy domnívá, že varování [platí] na základě dvou svědků; všichni vědí, že ji varoval, a je to on, kdo proti ní žárlivost vzbuzuje.
ורב יימר בר ר' שלמיא משמיה דאביי אמר דבר המטיל קנאה בינו לבינה אלמא קסבר קינוי על פי שנים עדים כולי עלמא ידעי דקני לה ואיהו הוא דאתי למיעבד קנאה בהדה
Originál: Sotah 2b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.