„Mládě trefy atd.“ Podle toho, kdo říká, že trefa (ne)rodí, najdeš to například tehdy, když se stala trefou a teprve potom zabřezla.
ולד טרפה כו' למ"ד טרפה (אינה) ילדה משכחת לה כגון שנטרפה ולבסוף עיברה
Temura 31a תמורה
A v tom se přou: Rabi Eliezer soudí, že to, co je způsobeno tímto i oním, je zakázáno, a rabíni soudí, že to, co je způsobeno tímto i oním, je dovoleno.
ובהא פליגי דר' אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם מותר
Podle toho, kdo říká, že trefa nemůže přežít, najdeš to například tehdy, když zabřezla a teprve potom se stala trefou. A v tom se přou: Rabi Eliezer soudí, že plod je součástí své matky, a rabíni soudí, že plod není součástí své matky.
למ"ד טריפה אינה חיה משכחת לה כגון שעיברה ולבסוף נטרפה ובהא פליגי דר' אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי עובר לאו ירך אמו הוא
Rav Huna řekl: Mudrci souhlasí s rabim Eliezerem, že kuře z vejce trefy je zakázané. Jaký je důvod? Rabíni se s rabim Eliezerem přou jen o mládě zvířete, které roste [jakoby] ze vzduchu, ale vejce trefy roste z těla samotné slepice, [a v tom] souhlasí i rabíni.
א"ר הונא מודים חכמים לר' אליעזר באפרוח ביצת טרפה שאסור מ"ט ע"כ לא פליגי עליה דרבי אליעזר אלא בולד בהמה דמאוירא קא רביא אבל ביצת טרפה מגופה דתרנגולתא קא רביא אפי' רבנן מודו
Rava řekl Rav Hunovi: Učí se [baraita], která tě podporuje: Plná lžíce červů, kteří vycházejí z živého člověka – rabi Eliezer [je] prohlašuje za nečisté a mudrci za čisté. Rabíni se s ním přou jen o červy, kteří jsou pouhým výměškem, ale [o] vejci, které je z těla slepice, souhlasí i rabíni.
א"ל רבא לרב הונא תניא דמסייע לך מלא תרוד רימה הבאה מאדם חי רבי אליעזר מטמא וחכמים מטהרין עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא ברימה דפירשא בעלמא הוא אבל ביצה דמגופה דתרנגולת הוא אפילו רבנן מודו
Abaje mu řekl: Naopak, opak je rozumnější: Rabi Eliezer se s rabíny pře jen o červy, protože člověk se už za života nazývá červem, jak je psáno: „Tím spíše člověk, ten červ, a syn člověka, ta larva“ (Jb 25,6);
א"ל אביי אדרבה איפכא מסתברא ע"כ לא פליג ר' אליעזר עלייהו דרבנן אלא ברימה דאיקרי אדם מחיים רימה דכתיב (איוב כה, ו) ותקות אנוש רמה ובן אדם תולעה
ale u vejce – [kdy z něj kuře vyroste? Když zahnívá, a když zahnívá, je to pouhý prach] – i rabi Eliezer souhlasí. A navíc se výslovně učí: Rabi Eliezer souhlasí s mudrci, že kuře z vejce trefy je dovolené. Řekl mu: Učí-li se to, učí se to.
אבל גבי ביצה [אימת גדלה לכי מסרחא וכי אסרחא עפרא בעלמא הוא] אפי' ר"א מודה ועוד תניא בהדיא מודה ר"א לחכמים באפרוח ביצת טרפה שמותר א"ל אי תניא תניא
„Rabi Chanina ben Antigonos říká: Způsobilé [zvíře] atd.“ Jaký je důvod? Řekneš-li, že se z ní vykrmuje, pak, pokud je tomu tak, kdyby je někdo krmil vikví [určenou] pro modloslužbu, [řekneš], že je vskutku zakázané?
רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה כו' מ"ט אילימא דמפטמא מינה אלא מעתה האכילה כרשיני ע"ז ה"נ דאסירא
Spíše rabi Chanina Taritaa učil před rabim Jochananem: Například když sálo teplé mléko od rána do rána, protože na něm může vydržet celý den a noc.
אלא תני ר' חנינא טריטאה קמיה דרבי יוחנן כגון שהניקה חלב רותח משחרית לשחרית הואיל ויכולה לעמוד עליה מעת לעת
„Všechna posvátná [zvířata], která se stala trefou, se nevykupují atd.“ Odkud to víme? Jak učili rabíni: „Smíš porážet“ (Dt 12,15) – ale ne stříhat; „a jíst“ – ale ne pro své psy; „maso“ – ale ne mléko. Odtud [víme], že se posvátná [zvířata] nevykupují, aby jimi byli krmeni psi.
כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין כו' מנא ה"מ דת"ר (דברים יב, טו) תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלביך בשר ולא חלב מכאן שאין פודים את הקדשים להאכילן לכלבים
Někteří říkají: „Porážet a jíst“ – nemáš u nich žádné povolení, leda od okamžiku porážky dále. [Tento tanaita] soudí, že se posvátná [zvířata] vykupují, aby jimi byli krmeni psi.
איכא דאמרי תזבח ואכלת אין לך בהן היתר אלא משעת זביחה ואילך קסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים
Vrátíme se k tobě, kapitolo „Všechna zakázaná“.
הדרן עלך כל האסורין
MIŠNA: Je něco u svatých věcí [určených] pro oltář, co není u svatých věcí [určených] pro údržbu Chrámu, a je něco u svatých věcí [určených] pro údržbu Chrámu, co není u svatých věcí [určených] pro oltář.
מתני׳ יש בקדשי מזבח שאין בקדשי בדק הבית ויש בקדשי בדק הבית שאין בקדשי מזבח
Svaté věci [určené] pro oltář totiž působí záměnu, kdežto svaté věci [určené] pro údržbu Chrámu záměnu nepůsobí. Za svaté věci [určené] pro oltář se nese vina kvůli piggulu, notaru a [jedení v] nečistotě;
שקדשי מזבח עושין תמורה וקדשי בדק הבית אין עושין תמורה קדשי מזבח חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא
Originál: Temurah 31a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.