se vztahuje k osvobození a říká toto: Za zákaz, při němž není čin, se bití nedostává. Jménem rabiho Josiho, syna rabiho Chaniny, řekli: Také [je osvobozen] ten, kdo odděluje dávku před prvotinami.
אפטורא קאי והכי קאמר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו משום רבי יוסי ברבי חנינא אמרו אף המקדים תרומה לביכורים
A čím se liší zaměňující, který dostane bití, protože svou řečí provedl čin? Ať i ten, kdo odděluje dávku před prvotinami, dostane bití, protože svou řečí provedl čin.
ומאי שנא מימר דלקי משום דבדיבורו עשה מעשה מקדים תרומה לביכורים נמי לילקי משום דבדיבורו עשה מעשה
Vždyť zaměňující – to je zákaz převedený na příkaz, a přece dostane bití, neboť jsme se učili: Ne že by člověk směl zaměňovat, ale když zaměnil, je zaměněno a dostane čtyřicet [ran].
והא מימר דלאו שניתק לעשה הוא ולקי דתנן לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים
A co ten, kdo znásilnil [dívku]? Tam je jeden zákaz a jeden příkaz, a přece jeden příkaz nepřijde a nevykoření zákaz, neboť se učí v baraitě: Násilník, který [ji] zapudil: Je-li Izraelita, vezme ji zpět a bití nedostane; je-li kohen, dostane bití a zpět ji nevezme.
והרי אונס דחד לאו וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר לאו דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר
[Je to sporné] mezi tanaity: „Nenechávejte z něho nic do rána“ (Ex 12,10) – Písmo přichází, aby dalo příkaz po zákazu, a tak říká, že se za to bití nedostává – to jsou slova rabiho Jehudy.
כתנאי (שמות יב, י) לא ישאירו ממנו עד בקר בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי רבי יהודה
Rabi Jaakov říká: To není z toho důvodu, nýbrž proto, že je to zákaz, při němž není čin, a za žádný zákaz, při němž není čin, se bití nedostává. Z toho plyne, že rabi Jehuda zastává, že se za to bití dostává.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דהוה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דרבי יהודה סבר לוקין עליו
Potřebuje ho k tomu, co jsme se učili: Kosti, šlachy a zbytek [beránka] se spálí šestnáctého [nisanu]. Připadne-li šestnáctý na Šabat, spálí se sedmnáctého, protože [to] nepotlačuje ani Šabat, ani svátek.
מיבעי ליה לכדתנן העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר חל ששה עשר להיות בשבת ישרפו בשבעה עשר לפי שאין דוחין לא את השבת ולא את יום טוב
A řekl Chizkija, a stejně učila škola Chizkiji: Jaký je důvod? Verš praví: „A co z něho zůstane do rána, spálíte v ohni“ (Ex 12,10) – Písmo přichází, aby určilo pro jeho spálení druhé ráno.
ואמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה מ"ט אמר קרא (שמות יב, י) והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו בא הכתוב ליתן בוקר שני לשריפתו
Řekl Abaje: Každá věc, o níž Všemilosrdný řekl „nedělej“ – udělá-li ji [člověk], je účinná; neboť kdyby tě napadlo, že účinná není, proč by dostal bití? Rava řekl: Není vůbec účinná, a že dostane bití, je proto, že přestoupil výrok Všemilosrdného.
אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אם עביד מהני דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי רבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא הוא
Originál: Temurah 4b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.