A podle tvého názoru – co má zahrnout [výraz] „čeho neplatnost nevznikla ve svatyni“?
וליטעמיך שלא היה פסולו בקודש לאיתויי מאי
Zevachim 69a זבחים
Nýbrž začátek [pravidla] má zahrnout porážku posvěcených [ptáků] uvnitř a konec má zahrnout nakroucení nesvatých [ptáků] venku.
אלא רישא לאיתויי שחיטת קדשים בפנים סיפא לאיתויי מליקת חולין בחוץ
Učí se [v baraitě] v souladu s rabi Jochananem: [Pták], jemuž nakroutil [vaz] nekněz, jemuž nakroutil [kohen] neplatný [ke službě], pigul, nótar [zbytek] a nečisté [maso] – neznečišťují v hrdle.
תניא כוותיה דרבי יוחנן מלקה זר מלקה פסול הפיגול והנותר והטמא אין מטמאין אבית הבליעה
Řekl rabi Jicchak: Slyšel jsem dvě [věci], jednu o nabrání hrstí nekněžím a jednu o nakroucení nekněžím; o jedné [platí, že vystoupila-li na oltář,] sestoupí, a o druhé, že nesestoupí, ale nevím [která je která]. Řekl Chizkija: Je rozumné, že nabrání hrstí sestoupí [a] nakroucení nesestoupí.
א"ר יצחק שמעתי שתים אחת קמיצת זר ואחת מליקת זר אחת תרד ואחת לא תרד ולא ידענא אמר חזקיה מסתברא קמיצה תרד מליקה לא תרד
Čím se liší nakroucení? Že se koná na obětní výšině. I nabrání hrstí se koná na obětní výšině!
מאי שנא מליקה דישנה בבמה קמיצה נמי ישנה בבמה
A řekneš-li, že na obětní výšině není moučná oběť – pak ani ptactvo není na obětní výšině!
וכי תימא אין מנחה בבמה אין עופות נמי בבמה
Neboť řekl Rav Šešet: Podle toho, kdo říká, že na obětní výšině je moučná oběť, je na obětní výšině [i] ptactvo; podle toho, kdo říká, že není moučná oběť, není [ani] ptactvo. Jaký je důvod? „Obětní zvířata“ – a ne moučné oběti; „obětní zvířata“ – a ne ptactvo.
דאמר רב ששת לדברי האומר יש מנחה בבמה יש עופות בבמה לדברי האומר אין מנחה אין עופות מ"ט זבחים ולא מנחות זבחים ולא עופות
Řekni tedy: Na obětní výšině není u moučné oběti posvěcení ve služební nádobě.
אלא אימא אין קידוש בכלי שרת במנחה בבמה:
„Nakroutil levou rukou nebo v noci“ atd. Učili naši mistři: Mohl bych [myslet], že nakroucení, které [se koná] uvnitř, znečišťuje oděvy v hrdle; proto Písmo praví: „zdechlinu“ (Lv 17,15).
מלק בשמאל או בלילה כו': ת"ר יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה בגדים בבית הבליעה תלמוד לומר (ויקרא יז, טו) נבלה
Ale i toto je zdechlina! Proto Písmo praví [také]: „roztržené (trefa)“ (Lv 17,15) – jako trefa nečiní zakázané povoleným, tak [znečišťuje] cokoli, co nečiní zakázané povoleným.
הא נמי נבלה היא אלא ת"ל (ויקרא יז, טו) טריפה מה טריפה שאין מתרת את האיסור אף כל שאין מתרת את האיסור
Vylučuje se nakroucení, které [se koná] uvnitř: protože činí zakázané povoleným, neznečišťuje oděvy v hrdle.
יצא מליקה שהיא לפנים הואיל והיא מתרת את האיסור אין מטמא בגדים בבית הבליעה
Zahrnuje [však] toho, kdo nakroutí (pomůcka: k-c, ch-p-c) posvěcené [ptáky] venku a kdo nakroutí nesvaté buď uvnitř, nebo venku: protože nečiní zakázané povoleným, znečišťují oděvy v hrdle.
הביא המולק (ק"ץ חפ"ץ סימן) קדשים בחוץ ומולק חולין בין מבפנים בין מבחוץ הואיל ואין מתירין את האיסור מטמאין בגדים אבית הבליעה
Učí se v jiné [baraitě]: Mohl bych [myslet], že porážka nesvatých uvnitř a posvěcených buď uvnitř, nebo venku znečišťuje v hrdle; proto Písmo praví: „zdechlinu“.
תניא אידך יכול תהא שחיטת חולין לפנים וקדשים בין מבפנים ובין מבחוץ מטמאה אבית הבליעה ת"ל נבלה
Ale i toto je zdechlina! Proto Písmo praví [také]: „trefa“ – jako trefa je stejná uvnitř jako venku, tak [znečišťuje] cokoli, co je stejné uvnitř jako venku.
הא נמי נבלה היא אלא ת"ל טריפה מה טריפה שווה בפנים כבחוץ אף כל שוות בפנים כבחוץ
Vylučuje se porážka nesvatých uvnitř a posvěcených buď uvnitř, nebo venku: protože nejsou stejné uvnitř jako venku, neznečišťují oděvy v hrdle.
יצא שחיטת חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה
Dobře, nesvaté nejsou stejné uvnitř jako venku; ale posvěcené – jak tak, tak tak jsou neplatné!
בשלמא חולין לא שוו בפנים כבחוץ אלא קדשים אידי ואידי פסולין נינהו
Řekl Rava: Jestliže mu porážka venku přičetla [natolik, aby] ho zavazovala k trestu vyhlazení, ať mu nepřičte k tomu, aby ji očistila od [nečistoty] zdechliny.
אמר רבא אם הועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת לא תועיל לו לטהרה מידי נבילה
Našli jsme [důvod pro porážku] venku; [pro porážku] uvnitř – odkud to máme? Protože nejsou stejné uvnitř jako venku.
אשכחן חוץ פנים מנלן הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ
Je-li tomu tak, ani nakroucení posvěcených venku [by nemělo znečišťovat], neboť nejsou stejné uvnitř jako venku!
אי הכי מלק קדשים בחוץ נמי לא דלא שוו בפנים כבחוץ
Řekl Rav Šimi bar Aši: Odvozuje se věc, [která je] mimo svůj platný způsob, z věci, [která je] mimo svůj platný způsob; ale neodvozuje se věc mimo svůj platný způsob z věci [konané] v platném způsobu.
אמר רב שימי בר אשי דנין דבר שלא בהיכשרו מדבר שלא בהיכשרו ואין דנין דבר שלא בהיכשרו מדבר שבהיכשרו
A neodvozuje se? Vždyť se učí [v baraitě]: Odkud [víme] o tom, co vyšlo [z nádvoří], že vystoupilo-li [na oltář], nesestoupí? Neboť to, co vyšlo, je platné na obětní výšině.
ולא והתניא מנין ליוצא שאם עלה לא ירד שהרי יוצא כשר בבמה
תנא (ויקרא ו, ב) אזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה:
MIŠNA: Nakroutil [vaz] a ukázalo se, že [pták] je trefa – rabi Meir říká: Neznečišťuje v hrdle.
מתני׳ מלק ונמצאת טריפה ר' מאיר אומר אינו מטמא בבית הבליעה
Originál: Zevachim 69a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.