Rožeň a rošt opaří v horké [vodě].
השפוד והאסכלא מגעילן בחמין:
Zevachim 97a זבחים
GEMARA: Jaký je důvod rabiho Tarfona? Verš říká: „A ráno se obrátíš a půjdeš ke svým stanům“ (Dt 16,7) – Písmo učinilo všechny [dny svátku] jedním ránem.
גמ׳ מאי טעמא דר"ט דאמר קרא (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהלך הכתוב עשאו לכולן בקר אחד
Namítl Rav Achadvoj bar Ami: Cožpak o svátku není pigul a není zbytek [notar]?
מתקיף לה רב אחדבוי בר אמי וכי אין פיגול ברגל ואין נותר ברגל
A řekneš-li, že tomu tak opravdu je – vždyť se učí: Rabi Natan říká: Rabi Tarfon řekl jen toto [, o nádobě].
וכי תימא ה"נ והתניא ר' נתן אומר לא אמר ר"ט אלא זו בלבד
Nýbrž [je to] podle toho, co řekl Rav Nachman, [že] řekl Raba bar Avuha; neboť řekl Rav Nachman, [že] řekl Raba bar Avuha: Každý jednotlivý den se stává opařením pro předchozí.
אלא כדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה כל יום ויום נעשה גיעול לחבירו:
A mudrci říkají: Do [konce] doby jedení atd. Co tím míní? Řekl Rav Nachman, [že] řekl Raba bar Avuha: Počká s ní do [konce] doby jedení a pak ji vydrhne a vypláchne.
וחכ"א עד זמן אכילה כו': מאי קאמר אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה
Odkud se to [vyvozuje]? Řekl rabi Jochanan jménem Aby Josiho ben Aby: Je psáno: „bude vydrhnuta a vypláchnuta“ (Lv 6,21), a je psáno: „Každý muž z kohanim ji smí jíst“ (Lv 6,22). Jak to [tedy je]? Počká s ní do [konce] doby jedení a pak ji vydrhne a vypláchne.
מנהני מילי א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא כתיב (ויקרא ו, כא) ומורק ושוטף וכתיב (ויקרא ו, כב) כל זכר בכהנים יאכל הא כיצד ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה:
Vydrhnutí jako vydrhnutí poháru, vypláchnutí jako vypláchnutí poháru. Učili naši mistři: Vydrhnutí a vypláchnutí [se koná] studenou [vodou] – [to jsou] slova Rabiho. A mudrci říkají: Vydrhnutí horkou a vypláchnutí studenou.
מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס: ת"ר מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי וחכמים אומרים מריקה בחמין ושטיפה בצונן
Jaký je důvod mudrců? Podobně jako je tomu u opařování [nádob] modloslužebníků. A Rabi ti řekne: Neříkám [nic] o opaření; když to říkám, [mluvím] o vydrhnutí a vypláchnutí, které [přichází] po opaření.
מ"ט דרבנן מידי דהוה אגיעולי עובדי כוכבים ורבי אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא למריקה ושטיפה דבתר הגעלה
A mudrci? Jestliže tak, ať verš napíše buď „drhne, drhne“, nebo „pláchne, pláchne“. Co [znamená] „bude vydrhnuta a vypláchnuta“? Plyne z toho: vydrhnutí horkou a vypláchnutí studenou.
ורבנן א"כ לכתוב קרא או מורק מורק או שוטף שוטף מאי ומורק ושוטף ש"מ מריקה בחמין ושטיפה בצונן
A Rabi? Kdyby bylo psáno „drhne, drhne“, řekl bych: dvakrát drhne, nebo [při „pláchne, pláchne“] dvakrát pláchne. Proto je psáno „bude vydrhnuta a vypláchnuta“, aby ti řeklo: vydrhnutí jako vydrhnutí poháru, vypláchnutí jako vypláchnutí poháru.
ורבי אי כתיב ומורק מורק ה"א תרי זימני מורק או תרי זימני שוטף לכך כתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס:
MIŠNA: Vařil-li v ní svaté a nesvaté [maso], nebo velesvaté a méně svaté oběti – jestliže je v nich tolik, že dávají chuť, lehčí [maso] se jí jako nejpřísnější z nich, a [nádoby] nevyžadují vydrhnutí a vypláchnutí, a [ty kusy] nečiní nezpůsobilým dotykem.
מתני׳ בישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלים נאכלין כחמורין שבהן ואינן טעונין מריקה ושטיפה ואינן פוסלים במגע
Oplatek, který se dotkl oplatku, a kus [masa, který se dotkl] kusu – nejsou všechny oplatky ani všechny kusy zakázány; zakázáno je jen místo, které vstřebalo.
רקיק שנגע ברקיק וחתיכה בחתיכה לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות אסורין אינו אסור אלא במקום שבלע:
GEMARA: Co tím míní? Jestliže je v nich tolik, že dávají chuť, lehčí [maso] se jí jako nejpřísnější, [nádoby] vyžadují vydrhnutí a vypláchnutí a [ty kusy] činí nezpůsobilým dotykem.
גמ׳ מאי קאמר אם יש בהן בנותן טעם הרי הקלין נאכלין כחמורין וטעונין מריקה ושטיפה ופוסלין במגע
Není-li v nich tolik, že dávají chuť, lehčí se nejí jako nejpřísnější, [nádoby] nevyžadují vydrhnutí a vypláchnutí a nečiní nezpůsobilým dotykem.
אין בהן בנותן טעם אין הקלין נאכלין כחמורים ואין טעונין מריקה ושטיפה ואין פוסלין במגע
Dejme tomu, že [kvůli] velesvatým obětem [to] nevyžadují; [kvůli] méně svatým obětem ať [to] vyžadují!
נהי דקדשי קדשים לא בעו קדשים קלים ניבעי
Řekl Abaje: Co [znamená] „nevyžadují“, které říká? [Kvůli] velesvatým obětem; ale [kvůli] méně svatým obětem vyžadují. Rava řekl: Kdo je [autorem] tohoto? Je to rabi Šimon, který říká: Méně svaté oběti nevyžadují vydrhnutí a vypláchnutí.
אמר אביי מאי אין טעונין דקאמר קדשי קדשים אבל קדשים קלים טעונין רבא אמר הא מני ר"ש היא דאמר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה
Dobře podle Ravy – to je [důvod], proč učí „nebo velesvaté a méně svaté oběti“. Ale podle Abajeho – k čemu potřebuji dva [případy]?
בשלמא לרבא היינו דקתני או קדשי קדשים וקדשים קלים אלא לאביי תרתי למה לי
Jsou potřebné. Neboť kdyby učil [jen] svaté a nesvaté, řekl bych: Nesvaté [maso] ruší svaté, protože není jejich druhu; ale velesvaté a méně svaté, řekl bych, ne.
צריכי דאי תנא קדשים וחולין ה"א חולין הוא דמבטלי קדשים דלאו מינייהו אבל קדשי קדשים וקדשים קלים אימא לא
A kdyby učil [jen] velesvaté a méně svaté, řekl bych: Svaté [maso] je dost silné, aby rušilo svaté; ale nesvaté, řekl bych, ne. [Proto] je to potřebné.
ואי תנא קדשי קדשים וקדשים קלים ה"א קדשים הוא דאלימי לבטולי קדשים אבל חולין אימא לא צריכא:
Oplatek, který se dotkl oplatku atd. Učili naši mistři: „Vše, co se dotkne [jejího masa]“ (Lv 6,20). Mohl bych [si myslet], [že] i když nevstřebalo? Proto učí [Písmo]: „jejího masa“ –
רקיק שהגיע ברקיק כו': ת"ר כל אשר יגע יכול אפי' שלא בלע ת"ל בבשרה
Originál: Zevachim 97a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.