[ne], dokud nevstřebá z jejího masa.
עד שיבלע בבשרה
Zevachim 97b זבחים
Mohl bych [si myslet], [že] dotkl-li se části kusu, bude celý nezpůsobilý? Proto učí [Písmo]: „Co se dotkne“ – [jen] dotýkající se [místo] je nezpůsobilé. Jak to [tedy je]? Odřízne místo, které vstřebalo. „Jejího masa“ – a ne šlach, ne kostí, ne rohů a ne kopyt.
יכול נגע במקצת חתיכה יהא כולו פסול ת"ל יגע הנוגע פסול הא כיצד חותך את מקום שבלע בבשרה ולא בגידין ולא בעצמות ולא בקרנים ולא בטלפים
„Bude posvěceno“ – aby bylo jako ona. Jak to [tedy je]? Je-li [oběť] nezpůsobilá, [i to] bude nezpůsobilé; [a] je-li způsobilá, bude se jíst jako nejpřísnější z nich.
יקדש להיות כמוה הא כיצד אם פסולה היא תפסל [ואם] כשרה היא תאכל כחמור שבה
Proč? Ať přijde příkaz [„bude posvěceno“] a odsune zákaz [jíst svaté maso po jeho době]! Řekl Rava: Příkaz neodsouvá zákaz [týkající se] svatyně.
אמאי וניתי עשה ולידחי את לא תעשה אמר רבא אין עושה דוחה את לא תעשה שבמקדש
Neboť je řečeno: „A kost v něm nezlámete“ (Ex 12,46). Rabi Šimon ben Menasja říká: Ať kost, v níž je morek, ať kost, v níž morek není. Proč? Ať přijde příkaz [jíst] a odsune zákaz! Nýbrž příkaz neodsouvá zákaz [týkající se] svatyně.
שנאמר (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו ר"ש בן מנסיא אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח אמאי ניתי עשה ולידחי את לא תעשה אלא אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש
Rav Aši řekl: „Bude posvěceno“ je příkaz [i ono], a příkaz neodsouvá zákaz spojený s příkazem.
רב אשי אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה
Nalezli jsme [to] u oběti za hřích, že se posvěcuje vstřebáním; odkud [to] máme o ostatních svatých obětech? Řekl Šmuel jménem rabiho Eliezera: „Toto je zákon pro zápalnou oběť, pro moučnou oběť, pro oběť za hřích, pro oběť za vinu, pro oběť zasvěcení a pro pokojnou oběť“ (Lv 7,37).
אשכחן חטאת דמתקדש בבלוע שאר קדשים מנלן אמר שמואל משום ר"א (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים
„Pro zápalnou oběť“ – jako zápalná oběť: jako zápalná oběť vyžaduje nádobu, tak všechny vyžadují nádobu. Jakou nádobu? Jestliže řekneš kropicí mísu – i u veřejných pokojných obětí je psáno: „A vzal Moše polovinu krve a dal ji do mís“ (Ex 24,6)!
[לעולה] כי עולה מה עולה טעונה כלי אף כל טעונה כלי מאי כלי אילימא מזרק בשלמי ציבור נמי כתיב בהו (שמות כד, ו) ויקח משה חצי הדם וישם באגנות
Nýbrž [nádobu] nože. A [o] samotné zápalné oběti – odkud to máme? Neboť je psáno: „A Avraham vztáhl ruku a vzal nůž“ (Gn 22,10), a tam [šlo o] zápalnou oběť, neboť je psáno: „a obětoval ho jako zápalnou oběť místo svého syna“ (Gn 22,13).
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב (בראשית כב, י) וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא דכתיב (בראשית כב, יג) ויעלהו לעולה תחת בנו
„Moučnou oběť“ – jako moučná oběť se jí jen [pro] muže z kněžstva, tak se všechny jedí jen [pro] muže z kněžstva. Co to je? Jestliže oběť za hřích a oběť za vinu – u nich je výslovně psáno: „Každý muž z kohanim ji smí jíst“ (Lv 7,6).
מנחה מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף כל אינם נאכלין אלא לזכרי כהונה מאי היא אי חטאת ואשם בהדיא כתיב בהו (ויקרא ז, ו) כל זכר בכהנים יאכלנו
A jestliže veřejné pokojné oběti – to vyplývá z rozšiřujícího [výkladu] verše: „Na velesvatém [místě] ji budeš jíst, každý muž ji smí jíst“ (Nu 18,10) – učí o veřejných pokojných obětech, že se jedí jen [pro] muže z kněžstva.
ואי שלמי ציבור מריבוייא דקרא אתי (במדבר יח, י) בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו לימד על שלמי ציבור שאינן נאכלין אלא לזכרי כהונה
Je to [spor] tanaitů:
תנאי היא
Originál: Zevachim 97b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.