ואפי' ר' יוסי ברבי יהודה לא קאמר אלא דעץ אבל דחרס לא
Zevachim 96b זבחים
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Rav Jicchak bar Jehuda býval u Ramiho bar Chamy, opustil ho a šel k Ravu Šešetovi. Jednoho dne ho potkal [a] řekl mu: Kdo drží voňavku, tomu ruka zavoní [– jen] proto, že jsi šel k Ravu Šešetovi, stal ses jako Rav Šešet?
רב יצחק בר יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא שבקיה ואזיל לרב ששת יומא חד פגע ביה אמר ליה אלקפטא נקטן ריחא אתי לה ליד משום דאזלת לך לקמיה דרב ששת הוית לך כי רב ששת
Řekl mu: Ne proto [jsem odešel], nýbrž když se tě, mistře, tážu na nějakou věc, rozhodneš mi ji z rozumové úvahy, [a] když najdu baraitu, vyvrátí ji. Rav Šešet, když se ho tážu na nějakou věc, rozhodne mi ji z baraity, takže i když najdu [jinou] baraitu a vyvrátí ji, je to baraita proti baraitě.
א"ל לאו מש"ה מר כי בעינא מילתא פשיט לי מסברא כי משכחנא מתניתא פרכא לה רב ששת כי בעינא מילתא מיניה פשיט לי ממתניתא דכי נמי משכחת מתניתא ופרכא מתניתא ומתניתא היא
Řekl mu: Taž se mne na věc, a rozhodnu ti ji z baraity. Tázal se ho: Vařil-li v části nádoby, vyžaduje [celá] vydrhnutí a vypláchnutí, nebo nevyžaduje? Řekl mu: Nevyžaduje, podobně jako je tomu u vystříknutí [krve].
אמר ליה בעי מיני מילתא דאיפשיט לך כי מתניתא בעא מיניה בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה או אין טעון א"ל אינו טעון מידי דהוה אהזאה
Ale [tanaita] to tak neučil! Řekl mu: Je rozumné [srovnat to] s oděvem: jako oděv vyžaduje vyprání jen na místě krve, tak i nádoba vyžaduje vydrhnutí a vypláchnutí jen na místě vaření.
והא לא תנא הכי א"ל מסתברא כבגד מה בגד אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם אף כלי אינו טעון מריקה ושטיפה אלא במקום בישול
Řekl mu: Je to srovnatelné? Krev se nerozpíjí, vaření se rozpíjí! A dále se učí: Přísnost u vystříknutí oproti vydrhnutí a vypláchnutí a přísnost u vydrhnutí a vypláchnutí oproti vystříknutí.
א"ל מי דמי דם לא מפעפע בישול מפעפע ועוד תניא חומר בהזאה ממריקה ושטיפה וחומר במריקה ושטיפה מבהזאה
Přísnost u vystříknutí [je v tom], že vystříknutí [platí] u vnějších obětí za hřích i u vnitřních obětí za hřích a [platí] i před pokropením, což tak není u vydrhnutí a vypláchnutí.
חומר בהזאה שהזאה ישנה בחטאות החיצונות ובחטאות הפנימיות וישנה לפני זריקה מה שאין כן במריקה ושטיפה
Přísnost u vydrhnutí a vypláchnutí [je v tom], že vydrhnutí a vypláchnutí platí jak u velesvatých obětí, tak u méně svatých obětí; [a] vařil-li v části nádoby, celá nádoba vyžaduje vydrhnutí a vypláchnutí – což tak není u vystříknutí.
חומר במריקה ושטיפה שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים בישל במקצת הכלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי מה שאין כן בהזאה
Řekl mu: Učí-li se to [tak], učí se to. A jaký je důvod? Verš říká: „A byla-li vařena v měděné nádobě“ (Lv 6,21) – i [když] v části nádoby.
א"ל אי תניא תניא וטעמא מאי אמר קרא (ויקרא ו, כא) ואם בכלי נחשת בושלה ואפילו במקצת כלי:
Ať velesvaté oběti atd. Učili naši mistři: „Oběť za hřích“ – z toho mám jen oběť za hřích. Odkud [víme o] všech svatých obětech? Proto učí [Písmo]: „Je to velesvaté“ (Lv 6,10).
אחד קדשי קדשים וכו': ת"ר חטאת אין לי אלא חטאת כל קדשים מנין ת"ל (ויקרא ו, י) קדש קדשים היא
Mohl bych [si myslet], že zahrnuji [i] terumu? Proto učí [Písmo]: „ji“ – vyjímá se teruma. [To jsou] slova rabiho Jehudy. Rabi Šimon říká: Velesvaté oběti vyžadují vydrhnutí a vypláchnutí, méně svaté oběti nevyžadují vydrhnutí a vypláchnutí, neboť je psáno „velesvaté“: velesvaté ano, méně svaté ne.
יכול שאני מרבה את התרומה ת"ל אותה פרט לתרומה דברי ר' יהודה ר"ש אומר קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה קדשים קלים אינן טעונין מריקה ושטיפה דכתיב קדש קדשים קדשי קדשים אין קדשים קלים לא
Jaký je důvod rabiho Jehudy? Z toho, že bylo třeba [napsat] „ji“, aby se vyloučila teruma, plyne, že méně svaté oběti vyžadují vydrhnutí a vypláchnutí. A rabi Šimon ti řekne: „Ji“ [se vykládá], jak jsme řekli [výše].
מ"ט דרבי יהודה מדאיצטריך אותה למעוטי תרומה מכלל דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ור"ש אמר לך אותה כדאמרינן
A teruma snad nevyžaduje vypláchnutí a vydrhnutí? Vždyť se učí: Hrnec, v němž vařil maso, v něm nebude vařit mléko, a jestliže vařil, [je zakázáno, je-li toho] tolik, že dává chuť. [V hrnci, v němž vařil] terumu, v něm nebude vařit nesvaté [jídlo], a jestliže vařil, [je zakázáno, je-li toho] tolik, že dává chuť!
ותרומה לא בעיא שטיפה ומריקה והתניא קדרה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנותן טעם תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנותן טעם
Řekl Abaje: [Vylučující výraz] je potřebný jen pro to, co řekl mistr: Vařil-li v části nádoby, celá nádoba vyžaduje vydrhnutí a vypláchnutí; ale u terumy to potřebuje jen místo vaření.
אמר אביי לא צריכא אלא לדאמר מר בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה כל הכלי הא תרומה לא צריך אלא מקום בישול
Rava řekl: Je potřebný jen pro to, co řekl mistr: Vodou, a ne vínem; vodou, a ne ředěným [vínem]. Ale [u terumy] i vínem a i ředěným.
רבא אמר לא צריכא אלא לדאמר מר במים ולא ביין במים ולא במזוג הא אפי' ביין ואפי' במזוג
Raba bar Ula řekl: Je potřebný jen pro to, co řekl mistr: Vydrhnutí a vypláchnutí [se koná] studenou [vodou]; ale [u terumy] i horkou.
רבה בר עולא אמר לא צריכא אלא לדאמר מר מריקה ושטיפה בצונן הא אפי' בחמין
To je dobré podle toho, kdo říká, [že] vydrhnutí a vypláchnutí [se koná] studenou; ale co lze říci podle toho, kdo říká, [že] vydrhnutí horkou a vypláchnutí studenou? [U terumy odpadá] nadbytečné vypláchnutí.
הניחא למ"ד מריקה ושטיפה בצונן אלא למ"ד מריקה בחמין ושטיפה בצונן מאי איכא למימר שטיפה יתירתא:
MIŠNA: Rabi Tarfon říká: Vařil-li [v nádobě] na začátku svátku, smí v ní vařit po celý svátek. A mudrci říkají: [Jen] do [konce] doby jedení. Vydrhnutí a vypláchnutí: Vydrhnutí jako vydrhnutí poháru a vypláchnutí jako vypláchnutí poháru. Vydrhnutí a vypláchnutí [se koná] studenou [vodou].
מתני׳ רבי טרפון אומר בישל מתחילת הרגל יבשל בו כל הרגל וחכ"א עד זמן אכילה מריקה ושטיפה מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס מריקה ושטיפה בצונן
Originál: Zevachim 96b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.