Nazir 6:1 נזיר

Jeruzalémský talmud · Našim – Ženy · halacha 6:1 · 14 segmentů

MIŠNA: Tři druhy věcí jsou nazirovi zakázány: nečistota, holení a to, co pochází z révy. A všechno, co pochází z révy, se sčítá dohromady a není vinen, dokud nesní z hroznů množství olivy. První Mišna [říkala]: Dokud nevypije revi'it vína. Rabi Akiva říká: I když namočil svůj chléb ve víně a je v něm dost k doplnění na olivu, je vinen.

משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַַּזַּיִת חַיָיב.

GEMARA: Tři druhy věcí jsou nazirovi zakázány atd. Nečistota, neboť je psáno: „Po všechny dny svého zasvěcení Hospodinu nepřijde k mrtvému“ (Nu 6,6). Holení, neboť je psáno: „Po všechny dny slibu svého nazirátu nepřejde břitva přes jeho hlavu“ (Nu 6,5). To, co pochází z révy, neboť je psáno: „Po všechny dny svého nazirátu [nebude jíst] nic, co je připraveno z vinné révy atd.“ (Nu 6,4).

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר כול׳. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיי עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו׳.

Rav Zakaj učil před rabim Jochananem: Obětoval, pálil kadidlo a vykonal úlitbu [modle] v jednom nevědění – je vinen za každý [čin] zvlášť. Řekl mu rabi Jochanan: Babylóňane, přešel jsi s tím v ruce tři řeky a zlomilo se ti to! Je vinen jen jednou. Dokud se mu to v ruce nerozlomí, je tu „jedna“ a není tu „ony“; komu se to v ruce rozlomí, je tu „ony“ a není tu „jedna“ (Lv 4,2). Rabi Ba bar Mamal se tázal před rabim Zeirou: Ať je vinen za každý zvlášť, jak říkáš o Šabatu: „Neučiníš žádnou práci“ (Ex 20,10) je obecné. „Nerozděláte oheň ve všech svých sídlech“ (Ex 35,3) je zvláštní. Rozdělávání ohně přece bylo v obecném a vyšlo z obecného, aby učilo: jako rozdělávání ohně je jednotlivý čin a jsou za něj vinni zvlášť, tak je za každý čin, který je vinou, jeho vina sama o sobě. A zde: „Nebudeš jim sloužit“ (Ex 20,5) je obecné, „Nebudeš se klanět“ (Ex 20,5) je zvláštní. Klanění přece bylo v obecném a proč vyšlo z obecného? Aby učilo, aby ti řeklo: jako klanění je jednotlivý čin a jsou za něj vinni zvlášť, tak je za každý čin, který je vinou, jeho vina sama o sobě. Řekl ti: U Šabatu je obecné na jednom místě a zvláštní na jiném, ale u modloslužby je obecné hned vedle zvláštního. Řekl mu: Vždyť je psáno: „Nebudeš se klanět jinému bohu“ (Ex 34,14) – hle, obecné je na jednom místě a zvláštní na jiném. Řekl mu: Když to nemůžeš vyvodit z toho, co stojí vedle, nemůžeš to vyvodit ani z jiného místa. Druhové říkají: Není rozdílu; ať je obecné na jednom místě a zvláštní na jiném, nebo obecné a zvláštní na jednom místě, je to obecné a zvláštní. U Šabatu je obecné a pak zvláštní, ale u modloslužby zvláštní a pak obecné. Rabi Josi říká: Není rozdílu; ať je obecné na jednom místě a zvláštní na jiném, nebo obecné a zvláštní na jednom místě, je to obecné a zvláštní. U Šabatu je obecné [ohledně] jeho práce a zvláštní [ohledně] jeho práce, ale u modloslužby je obecné [ohledně] její služby a zvláštní [ohledně] práce pro Nejvyššího.

תַּנֵּי רַב זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר נִיסַּךְ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַיָיא. עָבַרְתְּ בְּיָדָךְ תְּלָתָא נְהָרִין וְאִתַּבְּרָת. וְאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. עַד דְּלָא יַתְבְּרִינָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן אַחַת וְאֵין כָּאן הֵנָּה. מָאן דְּתָבְרָהּ בְּיָדֵהּ יֵשׁ כָּאן הֵנָּה וְאֵין כָּאן אַחַת. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. וִיהֵא חַיָיב עַל כָּל אַחַת. כְּמָה דְּתֵימַר בַּשַׁבָּת. לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה כְּלָל. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם פְּרָט. וַהֲלֹא הַבְעָרָה בִּכְלָל הָיָה וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. מַה הַבְעָרָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וָכָא. לֹא תָעָבְדֵּם. כְּלָל. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה פְּרָט. וַהֲלֹא הִשְׁתַּחֲוָּיָה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָאת מִן הַכְּלָל. לְלַמֵּד. לוֹמַר לָךְ. מַה הִשְׁתַּחֲוָּיָה מְיוּחֶדֶת מַעֲשֵׂה יְחִידִים וְחַיָיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַף כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לְחַיֵיב עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לָךְ. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוּם אַחֵר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּלָל שֶׁהוּא בְצַד הַפְּרָט. אָמַר לֵיהּ. וְהָכְתִיב לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. הֲרֵי שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין אַתְּ לָמֵד מִצִּידּוֹ אֲפִילוּ מִמָּקוֹם אַחֵר אֵי אַתְּ לָמֵד. חֲבָרַיָיא אָמְרֵי. לֹא שַׁנְיָיא הִיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלַל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הוּא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לֹא שַׁנְיָיא. בֵּין שֶׁכָּלַל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפִרֵט בְּמָקוֹם אַחֵר בֵּין שֶׁכָּלָל וּפִרֵט בְּמָקוֹם אֶחָד כְּלָל וּפְרָט הִיא. בַּשַּׁבָּת כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט בַּעֲבוֹדָתָה. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כָּלַל בַּעֲבוֹדָתָהּ וּפִרֵט לִמְלֶאכֶת הַגָּבוֹהַּ.

Rabi Mana řekl: Rozdělávání ohně vyšlo bez potřeby; klanění vyšlo pro potřebu, aby učilo samo o sobě, že není činem. A to odpovídá tomu, co učil Chizkija: „Kdo obětuje bohům, bude zahuben“ (Ex 22,19) – obětování vyšlo, aby učilo o všem; klanění, aby učilo o sobě samém, že není činem. Nebo obráceně: věc, která je činem, učí; věc, která není činem, neučí. Rabi Jirmeja řekl: Rozdělávání ohně vyšlo pro potřebu, aby učilo o soudních dvorech, že nesmějí zasedat o Šabatu. Jaký je důvod? Zde je řečeno „ve všech vašich sídlech“ (Ex 35,3) a jinde je řečeno: „To vám bude věčným ustanovením pro vaše pokolení ve všech vašich sídlech“ (Nu 35,29). Jako sídla, o nichž se tam mluví, jsou soudní dvory, tak i sídla, o nichž se mluví zde: Písmo mluví o soudních dvorech. Rabi Šmuel bar Abduma řekl: Když říkáš, že vyšlo pro potřebu, je to, jako by vyšlo bez potřeby. A věc, která vyšla bez potřeby, učí.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. וַתְיָיא כְהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. יָצָאת זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חָלָף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַָּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין בַּשַׁבָּת. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָיוּ אֵלֶּה לְחוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. מַה מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בָּתֵּי דִּינִין. אַף מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵי דִּינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָאת שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

A zde charcanim a zagim [dvě části hroznu] byly v obecném a vyšly z obecného. Ať se tedy oddělí a nesčítají! Ale tam je obecné na jednom místě a zvláštní na jiném, a zde je obecné a zvláštní na jednom místě. Vždyť druhové říkají: Není rozdílu, ať je obecné a pak zvláštní, nebo zvláštní a pak obecné, nebo obecné, pak obecné a pak zvláštní. A zde je obecné a pak zvláštní! Vždyť rabi Josi říká: Není rozdílu, ať je obecné a pak zvláštní a pak obecné, je to obecné a zvláštní. Tam vyšly bez potřeby. A proč vyšly? Aby se vyloučily listy a výhonky. Ale vždyť se učí ve jménu rabiho Eliezera: „Nic, co je připraveno z vinné révy, od charcanim až po zag, nebude jíst“ (Nu 6,4) – i listy a výhonky jsou v tom zahrnuty. Tam byly zahrnuty pro potřebu, ale zde byly zahrnuty bez potřeby. A proč? Kvůli sčítání.

וָכָא חַרְצָנִין וְזָגִין בִּכְלָל הָיוּ וְיָצְאוּ מִן הַכְּלָל. וִיחַלֵּקוּ וְלֹא יִצְטָרְפוּ. אֶלָּא תַּמָּן כְּלָל בְּמָקוֹם אֶחָד וּפְרָט בְּמָקוֹם אַחֵר. וָכָא כְּלָל וּפְרָט בְּמָקוֹם אֶחָד. וְהָא חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. לא שַׁנְיָיא. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט בֵּין שֶׁפִּרֵט וְאַחַר כָּך כָּלַל. בֵּין שֶׁכָּלַל וְאַחַר כָּך כָּלַל וְאַחַר כָּך פִּרֵט. וָכָא כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט. וְהָא רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. לֹא שַׁנְיָיה. בֵּין כָּלַל וְאַחַר כָּךְ פִּרֵט וְאַחַר כָּךְ כָּלַל. כְּלָל וּפְרָט הוּא. תַּמָּן שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצְאוּ. וְלָמָּה יָצְאוּ. לְמָעֵט הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים. וְהָא תַנִּי מִשּׁוּם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. אַף הֶעָלִים וְהַלּוּלָבִים בְּמַשְׁמַע. תַּמָּן לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. בְּרַם הָכָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ נִכְלְלוּ. וְלָמָּה. לצירוכין.

Kde je zákaz pro toho, kdo jí mršiny? „Nebudete jíst žádnou mršinu“ (Dt 14,21). Zatím mršina. Kde je trefa? Rabi Jochanan řekl: „Mršina“ a „žádná mršina“, aby se zahrnula trefa. Kdo jí úd ze živého [zvířete], které je trefa? Rabi Jasa řekl: Neshodli se rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš. Rabi Jochanan řekl: Je vinen dvakrát. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Je vinen jen jednou. Jaký je důvod rabiho Jochanana? „Nebudeš jíst žádnou mršinu“ a „Nebudeš jíst duši s masem“ (Dt 12,23). Jaký je důvod rabiho Šimona ben Lakiše? Druhové řekli před rabim Josim: Rabi Šimon ben Lakiš jde podle toho, co učil rabi Eliezer ben Jaakov: „Maso na poli, roztržené, nebudete jíst“ (Ex 22,30) – netrhej a nejez ze zvířete tak, jako trháš a jíš ze země. Jaký je důvod rabiho Šimona ben Lakiše? Druhové před rabim Josim: Rabi Šimon ben Lakiš nesouhlasí ohledně trefy s rabim Jochananem; kdyby souhlasil, byl by vinen dvakrát. Řekl jim: I kdyby souhlasil, byl by vinen jen jednou, protože je to jiné: [Písmo] opět shrnulo. Namítli: „Tuk nebudete jíst“ (Lv 7,23) a „Krev nebudete jíst“ (Lv 7,26), a je psáno: „Žádný tuk a žádnou krev nebudete jíst“ (Lv 3,17). Když tedy [Písmo] opět shrnulo, bude vinen jen jednou? Řekl jim: Kdyby bylo psáno „tuk a krev“, bylo by to v pořádku; je však psáno „žádný tuk a žádnou krev“, aby byl vinen za každé zvlášť. Vždyť je psáno: „Žádnou tekutinu z hroznů nebude pít“ (Nu 6,3), a je psáno: „Od charcanim až po zag nebude jíst“ (Nu 6,4). Když tedy opět shrnulo, bude vinen jen jednou? Řekl jim: Kdyby bylo psáno „charcanim a zag“, bylo by to v pořádku; je však psáno „od charcanim až po zag“, aby byl vinen za každé zvlášť.

אַזְהָרָה לָאוֹכֵל נְבֵילוֹת מְנַיִין. לא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה. עַד כְּדוֹן נְבֵילָה. טְרֵיפָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נְבֵילָה וְכָל נְבֵילָה. לְרַבּוֹת הַטְּרֵיפָה. הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִטְּרֵיפָה. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה. וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמְרֵי חֲבֵרִין קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵיפָה לֹא תֹאכֵלוּ. אַל תְּהֵא תוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל מִן הַבְּהֵמָה כְּדֵרֵךְ שֶׁאַתָּה תוֹלֵשׁ מֵהַקַּרְקַע וְאוֹכֵל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חֲבֵרַיֵיה קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לא סָבַר בִּטְרֵיפָה כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִין יִסְבּוֹר כֵּן שֶׁיְּהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר לוֹן. אֲפִילוּ דְיִסְבּוֹר כֵּן לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. שָׁנְיָיא הִיא שֶׁחָזַר וְכָלַל. הָתִיבוֹן. חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ. וְדָם לֹא תֹאכֵלוּ. וּכְתִיב כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הָיָה כָתוּב חֵלֶב וְדָם יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא כְתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. וּכְתִיב מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. מֵעַתָּה מִכֵּיוָן שֶׁחָזַר וְכָלַל לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר לוֹן. אִילּוּ הֲוָה כָתוּב מֵחַרְצַנִּים וְזָג יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג. לְחַיֵיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Rabi řekl druhům: Vězte, že se neshodli rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš. Rozdělil-li úd ze živého [zvířete] a snědl jej, podle všech je osvobozen. V čem se neshodují? Když jej rozdělil v ústech a snědl. Rabi Jochanan má ústa za vnitřek, rabi Šimon ben Lakiš má ústa za vnějšek. Řekli mu: A co říkáš ty? Řekl jim: Já vám říkám: Všichni se neshodují, a vy říkáte takto? Je-li tomu tak, ať je vinen, i když jej rozdělil venku a snědl. Proč? Protože je to způsob jídla. Mravenec, kterého rozdělil v ústech a snědl – je to spor rabiho Jochanana a rabiho Šimona ben Lakiše. Rabi Mejaša se zeptal rabiho Zeiry: Bobule, kterou rozdělil v ústech a snědl – je to spor rabiho Jochanana a rabiho Šimona ben Lakiše? Řekl mu: Tam je věc, v níž je zákaz i nečistota; kde pominula její nečistota, pominul její zákaz. Ale zde je zákaz a není zde nečistota. Rabi Ba bar Mamal se tázal: Oliva macesu, kterou rozdělil v ústech a snědl – je to spor rabiho Jochanana a rabiho Šimona ben Lakiše? Rabi Josi berabi Bun řekl: V každém případě jeho patro nepožilo množství olivy. Rabíni z Cesareje říkají: Rabi Nasa se tázal: Zrnka granátového jablka z orly, která rozdělil v ústech a snědl – je to spor rabiho Jochanana a rabiho Šimona ben Lakiše? Jak to chápeme? Je-li to kvůli tekutině, vždyť jsme se učili: Jako tekutina znečišťuje jen to, co vychází z oliv a z hroznů. Rabíni z Cesareje říkají: Vysvětli to tak, že je polkl.

רִבִּי אוֹמֵר לַחֲבֵרַיָיא. הֲווּ יָדְעִין דְּאִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחִלְּקוֹ וַאֲכָלוֹ. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁחִלְּקוֹ בְפִיו וַאֲכָלוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן עֲבַד פִּיו כְּלִפְנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עֲבַד פִּיו כִּלְחוּץ. אָמְרִין לֵיהּ. אַתְּ מָה אֲמַר. אֲמַר לוֹן. אֲנָא אָמְרִי לְכוֹן. הָרֵי עוֹלָם פְּלִיגִין וְאַתּוּן אָמְרִין אָכֵן. אִין כֵּינִי אֲפִילוּ חִלְּקוֹ בַּחוּץ וַאֲכָלוֹ יְהֵא חַיָיב. לָמָּה. דֶּרֶךְ אֲכִילָה הִיא. נְמָלָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי מַיְישָׁא שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָה. עֲנָבָה שֶׁחִלְּקָהּ בְּפִיו וַאֲכָלָהּ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְטוּמְאָה. מָקוֹם שֶׁבָּטְלָה טוּמְאָתוֹ בָּטְלָה אִיסּוּרוֹ. בְּרַם הָכָא יֵשׁ כָּאן אִיסּוּר וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. רִבִּי בָּא בְּרִבִּי מָמָל בָּעֵי. כְּזַיִת מַצָּה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בְּכָל מָקוֹם לֹא נֶהֱנֶה חִיכּוֹ כְּזַיִת. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. רִבִּי נִיסָא שָׁאַל. פְּרֵידִים שֶׁלְּרִימּוֹן שֶׁלְּעָרְלָה שֶׁחִלְּקוֹ בְּפִיו וַאֲכָלוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִי מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. כְּבַר תַנִּינָן. אֵין מְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. תִּיפְתָּר שֶׁבְּלָעָן.

Trefa, která se stala mršinou: Rabi Jasa, syn dcery rabiho Jasy, ve jménu rabiho Jirmeji: Neshodli se rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš. Rabi Jochanan říká: Je vinen dvakrát. A rabi Šimon ben Lakiš řekl: Je vinen jen jednou. Rabi Elazar berabi Josi řekl před rabim Josim: A toto podporuje rabiho Jochanana: „Každá duše, která by jedla jakoukoli mršinu [a roztržené]“ (Lv 17,15). Proč se praví „a roztržené“? Je-li trefa živá, vždyť už je řečeno „mršina“. Je-li trefa mrtvá, je zahrnuta v „mršině“. Ať se tedy řekne: Je to mršina. Rabi Abahu ve jménu rabiho Josiho ben Chaniny: Důvod rabiho Josiho: „Neznesvěcujte své duše zvířetem ani ptákem“ (Lv 20,25). Vždyť znečišťuje jen osm plazů! Spíše: jaká je míra jejich nečistoty, taková je míra jejich pojídání. Namítl rabi Elazar: Vždyť údy čistého zvířete znečišťují v jakémkoli množství, a jejich pojídání je olivou. A přijal to. Co znamená „přijal to“? Jako člověk, který říká: Můj protivník ve sporu to přijal. Chija bar Ba řekl: Ne každá mršina; Tóra srovnala všechna pojídání v Tóře do jednoho. Namítl rabi Chanina: Vždyť osm plazů znečišťuje [v množství] čočky, a jejich pojídání je olivou, jak u krve, tak u masa.

טְרֵיפָה שֶׁעֲשָׂאָהּ נְבֵילָה. רִבִּי יָסָא בַּר בְּרַתֵּיהּ דְּרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. חַיָיב שְׁתַּיִם. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל נְבֵילָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּטְרֵיפָה. אִם טְרֵיפָה חַיָה וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר נְבֵילָה. אִם טְרֵיפָה מֵתָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל נְבֵילָה. וְיֵימַר נְבֵילָה הִיא. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי לֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף. וַהֲלֹא אֵין לְךָ מְטַמֵּא אֶלָּא שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים בִּלְבָד. אֶלָּא כְּשִׁיעוּר טוּמְאוֹתֵיהֶן כָּךְ הוּא שִׁיעוּר אֲכִילָתָן. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲרֵי אֵיבָרֵי בְּהֵמָה טְהוֹרִין מְטַמְּאִין כָּל שֶׁהֵן וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת. וְקִבְּלָהּ. מַהוּ וְקִבְּלָהּ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ. חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. לֹא כָּל נְבֵילָה. הַתּוֹרָה הִשְׁוָות כָּל הָאֲכִילוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כְּאַחַת. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים מְטַמִּין בְּכַעֲדַשָּׁה וַאֲכִילָתָן כְּזַיִת בֵּין לְדָם בֵּין לְבָשָׂר.

Rabi Šmuel bar Sosarti se tázal: Podle toho, kdo jí úd ze živého čistého [zvířete], je vinen dvakrát: kvůli „Nebudete jíst žádnou mršinu“ a kvůli „Nebudeš jíst duši s masem“. Lze však namítat z čistých vůči nečistým? Cožpak rabi Eliezer nenamítal z čistých vůči nečistým? Podle toho, kdo jí úd ze živého nečistého, je vinen třikrát: kvůli „Nebudeš jíst žádnou mršinu“, kvůli „Nebudeš jíst duši s masem“ a kvůli „Z jejich masa nebudete jíst“ (Lv 11,8). Rabi Abahu ve jménu rabiho Josiho ben Chaniny: Snědl pět mravenců najednou v jednom nevědění – je vinen za každého zvlášť kvůli [celému] tvoru. Rozdrtil je a snědl – je vinen jen jednou, a to tehdy, je-li v nich množství olivy. Snědl z rozdrcených a je v nich oliva – je vinen. Snědl z rozdrcených olivu a mravence – je vinen dvakrát. Je-li tomu tak, snědl-li z rozdrcených méně než olivu a doplnil je mravencem, je vinen dvakrát? Je-li tomu tak, snědl-li mravence, v němž je oliva, je vinen dvakrát? Tak i u sčítání u nazira: Snědl ze sčítaných a je v nich oliva – je vinen. Snědl ze sčítaných olivu a bobuli – je vinen dvakrát. Je-li tomu tak, snědl-li bobuli, v níž je oliva, je vinen dvakrát? Rabi Abahu ve jménu rabiho Jochanana: Všechny zákazy se sčítají k bičování: oliva a mravenec – je vinen dvakrát. Je-li tomu tak, snědl-li ze zákazů méně než olivu a doplnil je mravencem, je vinen dvakrát? Je-li tomu tak, snědl-li mravence, v němž je oliva, je vinen dvakrát?

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטִי בָּעֵי. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּהוֹרִין יְהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. וּמֵשִׁיבִין טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. וְכִי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא הֵשִׁיב טְהוֹרִין עַל הַטְּמֵאִים. מֵעַתָּה הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִן הַטְּמֵאִין יְהֵא חַיָיב שָׁלֹשׁ. מִשּׁוּם לֹא תֹאכַל כָּל נְבֵילָה וּמִשּׁוּם לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר וּמִשּׁוּם וּמִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָכַל חֲמִשָּׁה נְמָלִים כְּאַחַת בְּהֶעֱלֵם אֶחָד חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם בִּירְיָיה. רְסָסָן וַאֲכָלָן אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן כְּזַיִת. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָרִיסּוּסִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶם נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. אַף בְּצֵירוּפֵי נָזִיר כֵּן. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין וְיֵשׁ בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. אָכַל מִן הַצֵּירוּפִין כְּזַיִת וָעֲנָבָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל עֲנָבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִיסּוּרִין מִצְטָרְפִין לִלְקוֹת עֲלֵיהֶן כְּזַיִת וּנְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל מִן הָאִיסּוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְהִשְׁלִים לָהֶן נְמָלָה חַיָיב שְׁתַּיִם. אִין כֵּינִי אָכַל נְמָלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּזַיִת חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rabi Abahu ve jménu rabiho Jochanana: U zákazu se odhaduje, jako by to byla cibule, jako by to byl pórek. A to odpovídá tomu, co řekl rabi Abahu ve jménu rabiho Josiho ben Chaniny: Mršina, která se zrušila v [mase] rituálně poraženém, ztrácí nečistotu dotykem podle Tóry.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּלְאִיסּוּר מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ בַּבָּצָל כְּאִילּוּ בַּקֵפַלּוֹט. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נְבֵילָה שֶׁבִּיטְּלָהּ בִּשְׁחוּטָה בָּטֵל מַגָּעָהּ דְּבַר תּוֹרָה.

Rabi Abahu ve jménu rabiho Jochanana: Za všechny věci dávající chuť se nebičuje, dokud neokusí chuť samotné podstaty zakázaného. Namítl rabi Chija bar Josef před rabim Jochananem: Vždyť maso s mlékem – neokusil chuť samotné podstaty zakázaného, a ty říkáš, že je bičován. A přijal to. A řekl rabi Bun bar Chija před rabim Zeirou: Co znamená „přijal to“? Jako člověk, který říká: Můj protivník ve sporu to přijal.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. הוֹתִיב רִבִּי חִיָיא בַּר יוֹסֵף קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי בָּשָׂר בְּחָלָב וְלֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. וְאַתְּ אָמַר. לוֹקֶה. וְקִבְּלָהּ. וְאָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה. מַאי וְקִבְּלָהּ. כְּאִינָּשׁ דְּאָמַר. בַּעַל דִּינָא קִבְּלֵיהּ.

Rabi Abahu ve jménu rabiho Jochanana: Za všechny věci dávající chuť se nebičuje, kromě věcí dávajících chuť u nazira; a nazir, i když neokusil chuť samotné podstaty zakázaného. Rabi Ba bar Mamal řekl: U všech věcí dávajících chuť se zakázané a dovolené nesčítá, ale u nazira se zakázané a dovolené sčítá. Mišna podporuje jednoho a Mišna podporuje druhého. Mišna podporuje rabiho Zeiru: Oliva vína, která spadla do hrnce, a snědl z něj olivu – je osvobozen, dokud nesní všechno. Podle rabiho Ba bar Mamala by byl vinen, jakmile z něj snědl olivu. Mišna podporuje rabiho Ba bar Mamala: Z toho, že je řečeno: „Žádnou tekutinu z hroznů nebude pít a hrozny čerstvé ani sušené nebude jíst“ (Nu 6,3) – co Písmo vynechalo, že to neřeklo? Spíše, protože je řečeno: „Nic, co je připraveno z vinné révy, od charcanim až po zag, nebude jíst“ (Nu 6,4) a je psáno: „Od vína a opojného nápoje se zdrží“ (Nu 6,3), proč se praví: „Žádnou tekutinu z hroznů nebude pít“? Aby se [učilo]: namočil-li hrozny do vody a namočil do nich svůj chléb a je v něm dost k doplnění na olivu, je vinen. Odtud vyvozuješ pro všechny zákazy v Tóře: Jestliže u toho, co pochází z révy, jehož zákaz není zákazem navždy, není zákazem užitku a po jeho zákazu následuje dovolení, učinil chuť jako podstatu, u ostatních zákazů v Tóře, jejichž zákaz je zákazem navždy, je zákazem užitku a po zákazu nenásleduje dovolení, není to spravedlivé, abychom učinili chuť jako podstatu? Odtud se mudrci naučili o všech věcech dávajících chuť, že jsou zakázány. A je tu potíž pro rabiho Zeiru: Všude říkáš: Dokud neokusí, a zde říkáš: I když neokusil.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ מִנּוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁלְּנָזִיר. וְנָזִיר אֲפִילוּ לֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְּאִיסּוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. וְהַנָּזִיר אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי זְעִירָא. כְּזַיִת יַיִן שֶׁנָּפַל לִקְדֵירָה וְאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאכַל כּוּלָּהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל מִכֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת יְהֵא חַיָיב. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵישִׁים לֹא יֹאכֵל. וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ. אָלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. וּכְתִיב מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֶלָּא שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בַּמַּיִם וְשָׁרָה פִיתּוֹ בָהֶן וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת חַיָיב. מִיכָּן אַתְּ דָן לְכָל הָאִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמָה הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָיָיה וְיֵשׁ לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִיקָּר. שְׁאָר אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָיָיה וְאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶן טַעַם כְּעִיקָּר. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים לְכָל נוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. עַד שֶׁיִּטְעוֹם וָכָא אַתְּ אָמַר. אֲפִילוּ לֹא טָעַם.

První Mišna [říkala]: Dokud nevypije revi'it vína. Neboť vykládali „opojný nápoj“: jako u opojného nápoje, o němž se mluví jinde, je to revi'it, tak i zde revi'it. Pak znovu řekli: „Nebude jíst“, „nebude pít“ (Nu 6,3): jako jedení je olivou, tak i pití je olivou.

מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. דַּהֲווֹן דָּרְשִׁין שֵׁכָר. מַה שֵׁכָר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן רְבִיעִית אַף כָּאן רְבִיעִית. חָזְרוּ לוֹמַר. לֹא יֹאכַל. לֹא יִשְׁתֶּה. מָה אֲכִילָה כְזַיִת אַף שְׁתִיָיה כְּזַיִת.

Rabi Akiva říká: I když namočil svůj chléb ve víně a je v něm dost k doplnění na olivu, je vinen. Rabi Chananja řekl: A to tehdy, když jej namočil v olivě vína. Rabi Ami ve jménu rabiho Jochanana: Za smíšený pohár se bičuje kvůli tekutině. To říkáš, když ho nevarovali kvůli tekutině; ale varovali-li ho kvůli tekutině, to neplatí. Je psáno: „Žádnou tekutinu z hroznů nebude pít“ (Nu 6,3). Mám jen tekutinu z hroznů; kde je tekutina z charcanim? Proto se praví: „tekutinu“ a „žádnou tekutinu“, aby se zahrnuly všechny macerace v tekutině. Macerace vína ve víně se sčítají. Macerace hroznů v hroznech se sčítají. Macerace hroznů ve víně – sčítají se? Snědl půl olivy vína a půl olivy tekutiny, není vinen. Každé zvlášť je osvobozen; protože se sečetly, je vinen. Snědl olivu vína a olivu tekutiny, je vinen jen jednou. Každé zvlášť je vinen dvakrát; protože se sečetly, bude vinen jen jednou.

רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַּזַּיִת חַיָיב. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. וְהוּא דִשְׁרָיֵיהּ בִּכְזַיִת יַיִן. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹס מָזוּג מִשׁוּם מִשְׁרָה לוֹקִין עָלָיו. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁלֹּא הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה. אֲבָל אִם הִתְרוּ בוֹ מִשׁוּם מִשְׁרָה לֹא בְדָא. כְּתִיב וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁרַת עֲנָבִים. מִשְׁרַת חַרְצַנִּים מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִשְׁרַת וְכָל מִשְׁרַת. לְרַבּוֹת כָּל הַמִּשְׁרִיּוֹת לְמִשְׁרָה. מִשְׁרַת יַיִן בְּיַיִן מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בָּעֲנָבִים מִצְטָרְפִין. מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּיַיִן מָהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ. אָכַל חֲצִי זַיִת יַיִן וַחֲצִי זַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ פָּטוּר. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף חַיָיב. אָכַל כְּזַיִת יַיִן וּכְזַיִת מִשְׁרָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ חַיָיב שְׁתַּיִם. מִפְּנֵי שֶׁצִּירֵף לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת.

Originál: Jerusalem Talmud Nazir 6:1 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.