Orla 2:5 ערלה

Jeruzalémský talmud · Zeraim – Semena · halacha 2:5 · 8 segmentů

MIŠNA: Koření: dvě a tři jména z jednoho druhu nebo ze tří [druhů] jsou zakázána a sčítají se. Rabi Šimon říká: Dvě a tři jména z jednoho druhu nebo dva druhy z jednoho jména se nesčítají.

משנה: תַּבְלִין שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת מִמִּין אֶחָד אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה אָסוּר וּמִצְטָרְפִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת מִמִּין אֶחָד אוֹ שְׁנֵי מִינִין מִשֵּׁם אֶחָד אִין מִצְטָרְפִין.

GEMARA: Dvě jména z jednoho druhu je v pořádku; dva druhy z jednoho jména? Rabi Abahu jménem rabi Elazara: Učili to o druzích sladidel.

הלכה: נִיחָא שְׁנֵי שֵׁמוֹת מִמִּין אֶחָד שְׁנֵי מִינִין מִשֵּׁם אֶחָד. רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בְּמִינֵי מְתִיקָה שָׁנוּ.

Rabi Abahu jménem rabi Jochanana: Jsou tři dávající chuť. Cokoli, co prostý člověk ochutná a řekne: Tomuto hrnci nic nechybí, a spadlo to – to je dávající chuť k vylepšení, je to dovoleno. I když řekne: Takové a takové koření je v tomto hrnci – to je dávající chuť ke zkažení, je to dovoleno. A cokoli, co ochutná odborník a řekne: Takové a takové koření je v hrnci – to je dávající chuť ke zkažení, je to zakázáno.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה נוֹתְנֵי טְעָמִים הֵן. כָּל שֶׁהַהֶדְיוֹט טוֹעֲמוֹ וְאוֹמֵר קְדֵירָה זוֹ אֵינָהּ חֲסֵירָה וְנָפַל זוֹ הִיא נוֹתֵן טַעַם לִשְׁבָח מוּתָּר. וַאֲפִילוּ אָמַר תַּבְלִין פְּלוֹנִי יֵשׁ בִּקְדֵירָה זוֹ. זוֹ הִיא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. וְכָל שֶׁהָאוּמָן טֹעֲמוֹ וְאוֹמֵר תַּבְלִין פְּלוֹנִי יֵשׁ בִּקְדֵירָה. זֶה הוּא נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר.

Rabi Abahu jménem rabi Jochanana: Všechny zákazy se odhadují, jako by to byla cibule, jako by to byl pór. Dosud věc, která se obvykle odhaduje v cibuli a v póru. Věc, která se obvykle neodhaduje v cibuli a v póru, v čem ji odhadneš? Kmín, v čem jej odhadneš?

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הָאִיסּוּרִין מְשַׁעֲרִין אוֹתָן כִּילּוּ בָּצָל כִּילוּ קֵפָלוֹט. עַד כְּדוֹן דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשְׁתָּעֵר בְּבָצָל וּבְקֵפָלוֹט. דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתָּעֵר בְּבָצָל וּבְקֵפָלוֹט בְּמָה אַתָּה מְשָׁעֲרוֹ. הַכָּמוֹן בְּמָה אַתְּ מְשָׁעֲרָן.

Řekl rabi Judan: Neřekl snad rabi Abahu jménem rabi Elazara: Učili to o druzích sladidel? Druhy sladidel, protože se obvykle odhadují v cibuli a v póru, se odhadují, jako by to byla cibule, jako by to byl pór. Všechny ostatní zákazy, protože se obvykle neodhadují v cibuli a v póru, se odhadují ve svém druhu. Kmín se odhaduje ve svém druhu.

אָמַר רִבִּי יוּדָן לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בְּמִינֵי מְתִיקָה שָׁנוּ. מִינֵי מְתִיקָה עַל יְדֵי שֶׁדַּרְכָּן לְהִשְׁתָּעֵר בְּבָצָל וּבְקֵפָלוֹט מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ כִּילּוּ בָּצָל כִּילוּ קֵפָלוֹט. שְׁאָר כָּל הָאִיסּוּרִין עַל יְדֵי שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתָּעֵר בְּבָצָל וּבְקֵפָלוֹט מְשַׁעֲרִין אוֹתָן בְּמִינָן. הַכָּמוֹן מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּמִינוֹ.

Rabi Mana to neřekl takto, ale: Neřekl snad rabi Abahu, řekl rabi Elazar: Učili to o druzích sladidel? Druhy sladidel, protože je jejich chuť stejná, se odhadují, jako by to byla cibule, jako by to byl pór. Všechny ostatní zákazy, protože jejich chuť není stejná, se neodhadují, jako by to byla cibule, jako by to byl pór. Kmín je otázka.

רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי לָעְזָר בְּמִינֵי מְתִיקָה שָׁנוּ. מִינֵי מְתִיקָה עַל יְדֵי שֶׁטַּעֲמָן שָׁוֶה מְשַׁעֲרִין אוֹתָן כִּילּוּ בָּצָל כִּילוּ קֵפָלוֹט. שְׁאָר כָּל הָאִיסּוּרִין עַל יְדֵי שֶׁאֵין טַעֲמָן שָׁוֶה אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתָן כִּילּוּ בָּצָל כִּילוּ קֵפָלוֹט. הַכָּמוֹן צְרִיכָה.

Rabi Abahu jménem rabi Jochanana: Za žádné dávající chuť se nebičuje, dokud neochutná chuť samotné podstaty zakázaného. Namítl rabi Chama bar Josi před rabi Jochananem: Hle, maso v mléce: neochutnal podstatu zakázaného, a ty říkáš, že je bičován. A přijal to. Co znamená „a přijal to“? Jako člověk, který slyší slovo svého protivníka a přijme je.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. הָתִיב רִבִּי חָמָא בַּר יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן הֲרֵי בָּשָׂר בְּחָלָב הֲרֵי לֹא טָעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר וְאַתְּ אָמַר לוֹקֶה. וְקִבְּלָהּ. מַהוּ וְקִבְּלָהּ. כְּאִינָּשׁ דְּשָׁמַע מִילֵּיהּ דְּבַעַל דִּינָא קִבְּלָהּ.

Rabi Abahu jménem rabi Jochanana: Za žádné dávající chuť se nebičuje, kromě dávajících chuť u nazíra. Řekl rabi Zeira: Za žádné dávající chuť se nebičuje, dokud neochutná chuť samotné podstaty zakázaného; a u nazíra, i když neochutnal chuť samotné podstaty zakázaného. Řekl rabi Ba bar Mamal: U všech dávajících chuť se zakázané a dovolené nesčítají; u nazíra se zakázané a dovolené sčítají. Baraita podporuje tohoto a baraita podporuje onoho. Baraita podporuje rabi Zeiru: [Množství] olivy vína, které spadlo do hrnce: Snědl z něj [množství] olivy, je osvobozen, dokud nesní všechno. Podle názoru rabi Ba bar Mamala, jakmile z něj snědl [množství] olivy, je vinen. Baraita podporuje rabi Ba bar Mamala: Z toho, že je řečeno: „A žádnou šťávu z hroznů nebude pít“ (Nu 6,3) – co tedy Písmo ponechalo neřečeno? Nýbrž protože je řečeno: „Ze všeho, co se vyrobí z vinného keře, od jader až po slupku, nebude jíst“ (Nu 6,4) a „Od vína a opojného nápoje se zdrží“ (Nu 6,3), proč se praví: „A žádnou šťávu z hroznů nebude pít“? Aby [se učilo], že pokud namočil hrozny a namočil v nich svůj chléb a je v nich dost, aby se sečetlo na [množství] olivy, je vinen. Odtud soudíš o všech zákazech v Tóře. Jestliže u toho, co pochází z révy, jehož zákaz není trvalým zákazem, jehož zákaz není zákazem užitku a co má po svém zákazu povolení, učinil [Písmo] chuť jako podstatu, pak u všech ostatních zákazů v Tóře, jejichž zákaz je trvalým zákazem, jejichž zákaz je zákazem užitku a které nemají po svém zákazu povolení, není snad správné, abychom učinili chuť jako podstatu? Odtud se mudrci naučili, že všechny dávající chuť jsou zakázány. A je to obtížné pro rabi Zeiru: Všude říká „dokud neochutná“, a zde říkáš „i když neochutnal“.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן חוּץ מִנּוֹתְנֵי טַעַם שֶׁל נָזִיר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל נוֹתֵן טַעַם אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁל אִיסּוּר וּבְנָזִיר אֲפִילוּ לֹא טָעַם טַעַם מַמָּשׁוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים אֵין אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. וּבְנָזִיר אִיסּוּר וְהֵיתֵר מִצְטָרְפִין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי זְעִירָא. כְּזַיִת יַיִן שֶׁנָּפַל לִקְדֵירָה אָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כּוּלָּהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר מָמָל כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת חַיָיב. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי בָּא בַּר מָמָל. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וְכִי מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ. אָלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן מֵחַרְצָנִים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה. אֶלָּא שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים וְשָׁרָה פִיתּוֹ בָהֶן וְיֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לִצָרֵף בָּהֶן כְּזַיִת חַיָיב. מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה וּמָה אִם הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה. וְיֵשׁ לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ עָשָׂה בוֹ טַעַם כְּעִיקָּר. שְׁאָר כָּל הָאִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָיָיה. וְאֵין לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶן אֶת הַטַּעַם כְּעִיקָּר. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים כָּל נוֹתְנֵי טְעָמִים שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי זְעִירָא. בְּכָל אָתָר אָמַר עַד שֶׁיִּטְעוֹם וָכָה אַתְּ אָמַר אֲפִילוּ לֹא טָעַם.

Originál: Jerusalem Talmud Orlah 2:5 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.