Rabi Chama bar Ukva jménem
rabiho Josiho bar Chaniny:
Rabi Nechemja a
rabi Jochanan ben Beroka oba řekli totéž. Neboť se učilo:
Rabi Nechemja řekl: Cožpak byl
[kozel] spálen kvůli truchlení? Byl spálen jen kvůli nečistotě. Kdyby byl spálen kvůli truchlení, měli být spáleni všichni tři. Jiný výklad: Vždyť s nimi byl Pinchas. Jiný výklad: Vždyť bylo dovoleno jíst jej večer. Podle názoru
rabiho Nechemji ať se spálí a započte.
Rabi Nechemja soudí, že všichni tři byli spáleni. Pinchas měl jíst: Ještě nebyl ustanoven veleknězem. Aron měl jíst večer:
Rabi Nechemja soudí, že truchlení v noci je z Tóry.
Rabi Jirmeja řekl: I
rabi Josi Galilejský je jako oni. Neboť jsme se tam učili: Chatat, jejíž krev přijal do dvou pohárů: vyšel-li jeden z nich ven, je vnitřní platný. Vešel-li jeden z nich dovnitř,
rabi Josi Galilejský uznává vnější jako platný a mudrci jej činí neplatným. [
Rabi Josi Galilejský řekl: Což jestliže na místě, kde úmysl činí neplatným, když jde o vnější, se zbylé neučinilo jako to, co vyšlo, pak není správné, aby na místě, kde úmysl nečiní neplatným, když jde o vnitřní, se zbylé nepokládalo za to, co vešlo? Vešla-li ke smíření, je neplatná, i když nesmířila, slova
rabiho Eliezera.
Rabi Šimon říká: Až když smíří.
Rabi Jehuda říká: Přinesl-li ji neúmyslně, je platná. U všech neplatných krví, které byly dány na oltář, zjednal čelní plát přijetí jen nad nečistým, neboť čelní plát zjednává přijetí nad nečistým a nezjednává přijetí nad tím, co vyšlo.]
Rabi Elazar řekl: Věz, že je to neplatnost předpokladu podle
rabiho Josiho Galilejského: Její druhá
[část] je venku a je platná. Věz, že je to neplatnost samotného těla podle rabínů: Je ve svém oddělení a je neplatná. Rabíni vykládají: Protože žádná část její krve nevešla dovnitř, „jistě jste ji měli jíst“
(Lv 10,18). Kdyby tedy část její krve vešla dovnitř, dobře jste udělali, že jste ji spálili.
Rabi Josi Galilejský vykládal: Protože všechna její krev nevešla dovnitř, jistě jste ji měli jíst. Kdyby tedy všechna její krev vešla dovnitř, dobře jste udělali, že jste ji spálili. Jaký je důvod rabínů? „A každá chatat, z jejíž krve se přinese“
(Lv 6,23): i část její krve. Jaký je důvod
rabiho Josiho Galilejského? „Hle, její krev nebyla přinesena dovnitř do svatyně“
(Lv 10,18). Jak se učilo:
Rabi Josi Galilejský říká: Celý tento oddíl mluví jen o spalovaných býcích a spalovaných kozlech, aby se u nich stanovil zákaz jedení a aby se učilo, že neplatné z nich se spalují v Bejt ha-Bira. Řekli mu: Odkud
[víme] o chatat, že když z její krve vešlo dovnitř, je neplatná? Cožpak ne z tohoto verše: „Hle, její krev nebyla přinesena dovnitř do svatyně“? Hle, neříká „z její krve“, ale „všechna její krev“. To je odpověď
rabimu Akivovi, který říkal: „Z její krve“, ne „všechna její krev“.
רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. רִבִּי נְחֶמְיָה וְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי נְחֶמְיָה. וְכִי מִפְּנֵי אֲנִינָה נִשְׂרַף. וְהָא לֹא נִשְׂרַף אֶלָּא מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. שֶׁאִילּוּ מִפְּנֵי אֲנִינָה נִשְׂרַף הָיָה לִשְׁלָשׁתָּן לִישָּׂרֵף. דָּבָר אַחֵר. וַהֲלֹא פִינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. דָּבָר אַחֵר. וַהֲלֹא מוּתָּר לְאוֹכְלוֹ מִבָּעֶרֶב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי נְחֶמְיָה יִשְׂרוֹף וְיִמְנֶה. סָבַר רִבִּי נְחֶמְיָה. שְׁלָשׁתָּן נִשְׂרְפוּ. הָיָה לוֹ לְפִינְחָס לוֹכַל. וְאַדַּיִין לֹא נִתְמַנֶּה כֹהֵן גָּדוֹל. וְהָיָה לוֹ לְאַהֲרֹן לוֹכַל מִבָּעֶרֶב. סָבַר רִבִּי נְחֶמְיָה. אֲנִינָה [לָיְלָה] תוֹרָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אוֹף רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דִּכְוָותְהוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חַטָּאת שֶׁקִּיבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת. יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ. הַפְּנִימִי כָשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַחוּץ. לֹא עָשָׂה בָהּ הַמְשׁוֹאָר כַּיוֹצֵא. מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בִּפְנִים אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה הַמְשׁוֹאָר כַּנִּכְנָס. נִכְנַס לְכַפֵּר. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִפֵּר. פָּסוּל. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רִבִּי יוּדָא אוֹמֵר. אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג. כָּשֵׁר. כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֹא הוּרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל טָמֵא. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טָמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא] אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא פְסוּל מַכְשִׁיר כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. שֶׁהֲרֵי חֲבֵירוֹ מִבַּחוּץ והוּא כָשֵׁר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא פְסוּל גּוּף כְּרַבָּנִן. שֶׁהֲרֵי הוּא בִמְחִיצָתוֹ וְהוּא פָסוּל. רַבָּנִן דָּרְשִׁין. מִפְּנֵי שֵׁלֹּא נִכְנַס דָּמָהּ מִקְצַת לִפְנִים אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ. הָא אִם נִכְנַס מִקְצַת דָּמָהּ לִפְנִים [יָפֶה עֲשִׂיתֶם] שֶׁשְּׂרַפְתֶּם. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי דָּרַשׁ. מִפְּנֵי שֵׁלֹּא נִכְנַס כָּל דָּמָהּ לִפְנִים [אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ. הָא אִם נִכְנַס כָּל דָּמָהּ לִפְנִים] יָפֶה עֲשִׂיתֶם שֶׁשְּׂרַפְתֶּם. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ. אֲפִילוּ מִקְצַת דָּמָהּ. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה. [כְּהָדָא דְ]תַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. אֵין כָּל הָעִנְיָין הַזֶּה מְדַבֵּר אֶלָּא בַפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּבַשְּׂעִירִין הַנִּשְׂרָפִין לִיתֵּן עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָן וּלְלַמֵּד שֶׁפְּסוּלֵיהֶן נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה. אָמְרוּ לוֹ. מְנַיִין לַחַטֹּאת שֶׁאִם נִכְנַס מִדָּמָהּ לִפְנִים תְּהֵא פְסוּלָה. לֹא מִן הָדֵין קִרְיָיא הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה. הָא אֵינוֹ אוֹמֵר מִדָּמָהּ אֶלְּא כָל דָּמָהּ. תְּשׁוּבָה לְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר. מִדָּמָהּ. לֹא כָל דָּמָהּ.