že jsou nečisté, ani o [rohože] z Tiberiady, že jsou čisté. O čem se přeli? O [rohože z] ostatních míst. Jeden zastává: Protože na nich nikdo nesedá, jsou jako ty z Tiberiady. A druhý zastává: Protože se občas stane, že na nich sedají, jsou jako ty z Uši.
שהן טמאות ושל טבריא שהן טהורות על מה נחלקו על שאר מקומות מר סבר כיון דליכא דיתיב עלייהו כדטבריא דמיין ומר סבר כיון דמקרי ויתבי עלייהו כדאושא דמיין
Pán řekl: „Všechny chocalot jsou náchylné k nečistotě mrtvého, to jsou slova rabiho Dosy.“ Vždyť bylo učeno: „A tak říkal i rabi Dosa, podle jeho slov“ [tj. že se jimi smí krýt]!
אמר מר כל החוצלות מטמאין טמא מת דברי ר' דוסא והתניא וכן היה רבי דוסא אומר כדבריו
Namítají: Chocalot z lýka, z papyru, z pytloviny a ze sítiny jsou náchylné k nečistotě mrtvého, to jsou slova rabiho Dosy; a mudrci říkají: i k [nečistotě] midras.
מיתיבי חוצלות של שעם ושל גמי ושל שק ושל ספירא מטמא טמא מת דברי ר' דוסא וחכ"א אף מדרס
Podle toho, kdo říká „pytle na hnůj“, je to v pořádku: [pytle] z lýka a z papyru se hodí na sběr ovoce, z pytloviny a ze sítiny se hodí na malé i velké koše. Ale podle toho, kdo říká „skutečné rohože“: [rohože] z pytloviny a ze sítiny se hodí jako přikrývky a síta, ale k čemu se hodí ty z lýka a z papyru? Hodí se jako podložky.
בשלמא למאן דאמר מרזובלי של שעם ושל גמי חזו לכינתא דפירי של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא למ"ד מחצלות ממש בשלמא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לנזיאתא
Někteří říkají: Podle toho, kdo říká „skutečné rohože“, je to v pořádku: [rohože] z lýka a z papyru se hodí jako podložky, z pytloviny a ze sítiny se hodí jako přikrývky a síta. Ale podle toho, kdo říká „pytle na hnůj“: [pytle] z pytloviny a ze sítiny se hodí na malé i velké koše, ale k čemu se hodí ty z lýka a z papyru? Hodí se na sběr ovoce.
איכא דאמרי בשלמא למ"ד מחצלות ממש של שעם ושל גמי חזו לנזיאתא של שק ושל ספירא חזו לפרסי ונפוותא אלא למ"ד מרזובלי בשלמא של שק ושל ספירא חזו לגולקי וצני אלא של שעם ושל גמי למאי חזו חזו לכינתא דפירי
Bylo učeno: Rabi Chananja řekl: Když jsem sestoupil do vyhnanství, potkal jsem jednoho starce a ten mi řekl: Smí se krýt rohoží [budja]. A když jsem přišel k rabimu Jehošuovi, bratru mého otce, souhlasil s jeho slovy. Rav Chisda řekl: To [platí], když nemá okraj.
תניא א"ר חנניה כשירדתי לגולה מצאתי זקן אחד ואמר לי מסככין בבודיא וכשבאתי אצל ר' יהושע אחי אבא הודה לדבריו אמר רב חסדא והוא דלית ליה גדנפא
Ula řekl: Těmito rohožemi lidí z Mechozy by se smělo krýt, nebýt jejich okraje. Tak bylo také učeno: Smí se krýt rohožemi [budja]; mají-li však okraj, nesmí se jimi krýt.
אמר עולא הני בודיתא דבני מחוזא אלמלא קיר שלהן מסככין בהו תניא נמי הכי מסככין בבודיא ואם יש להן קיר אין מסככין בהן:
Rabi Šimon řekl: Stalo se s Tavim, otrokem Rabana Gamliela, že spal pod postelí. A Raban Gamliel řekl starším: Viděli jste Taviho, mého otroka? Je učenec a ví, že otroci jsou od suky osvobozeni, proto spí pod postelí. A mimochodem jsme se tak naučili, že kdo spí pod postelí, nesplnil svou povinnost.
אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המטה ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו:
Tam jsme se učili: Ať díra, kterou vyhloubila voda nebo plazi, nebo kterou vyžrala sůl, a stejně tak hromada kamenů a stejně tak hranice trámů — [každá z nich] zastřešuje nečistotu [a šíří ji jako stan].
תנן התם אחד חור שחררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת וכן מדבך אבנים וכן סואר של קורות מאהיל על הטומאה
Rabi Jehuda říká: Žádný stan, který není udělán lidskou rukou, není stanem. Jaký je důvod rabiho Jehudy?
רבי יהודה אומר כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל מאי טעמא דרבי יהודה
Originál: Sukkah 20b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.