GEMARA: „Uviděl nalezenou věc“ atd.
Reš Lakiš řekl jménem Aby Kohena bar Dalaji: Člověk získává nalezenou věc ve svých čtyřech loktech.
Rabi Jochanan řekl: Jen když mu padne do ruky. Mišna odporuje
Reš Lakišovi: „Vzal část
[plodin] z rohu pole a hodil
[je] na zbytek – nemá z nich nic.“ Odpověděl: Vyložíme to tak, že neřekl: Ať se získají pro mě v mých čtyřech loktech. Dobře, a ta, která následuje: „Padl na ně a rozprostřel na ně svůj plášť – odstraní ho z nich“? I to je případ, kdy neřekl: Ať se získají pro mě v mých čtyřech loktech. Avšak což neučil
rabi Chija: Dva se prali o snop, přišel chudý a vytrhl jim ho – získal ho? I to je případ, kdy neřekl: Ať se získá pro mě v mých čtyřech loktech. Avšak což jsme se neučili: „Uviděl nalezenou věc a padl na ni, přišel jiný a chopil se jí – ten, kdo se jí chopil, ji získal“? I to je případ, kdy neřekl: Ať se získá pro mě v mých čtyřech loktech. Avšak což jsme se neučili: „
[Hodil-li jí rozlukový list a padl] blíže k ní, je rozvedená; blíže k němu, není rozvedená; napůl, je rozvedená i nerozvedená“? Chizkija řekl: Tato Mišna je o
[případu] mzdy písaře. Namítali: A což není psáno: „Já jsem ve své bídě připravil…“
(1Pa 22,14)? Jak to? Pokud
[ty věci] byly v jeho ruce, byl to boháč. A pokud nebyly v jeho ruce, může snad člověk zasvětit věc, která není jeho? Musíš tedy říci: Byly v jeho čtyřech loktech.
Rabi Avin řekl: Co znamená „ve své bídě“? Že není bohatství před Tím, který promluvil, a vznikl svět. Jiný výklad: Postil se a svou hostinu zasvěcoval Nebesům.
הלכה: רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אַבָּא כֹהֵן בַּר דְּלָיָיה. אָדָם זָכָה בַמְּצִיאָה בְּתוֹךְ ד̇ אמּוֹת שֶׁלּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְהוּא שֶׁתִּפּוֹל לְתוֹךְ יָדוֹ. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק בַּשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. אָמַר. תִּיפְתָּר בְּשֶׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶׁלִּי. וָמוֹר דְּבַתְרָהּ. נָפַל עָלֶיהָ וּפָרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. שְּׁנַיִם שֶּׁהָיוּ מִתְכַּתְּשִּׁין בָּעוֹמֶר וּבָא עָנִי וַחֲטָפוֹ מִלִּפְנֵיהֶן זָכָה בוֹ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. עוֹד הִיא בְּשֶּׁלֹּא אָמַר. יִזְכּוּ לִי בְד̇ אַמּוֹת שֶּׁלִּי. וְהָתַנִּינָן. קָרוֹב לָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. חִזְקִיָּה אָמַר. בִּשְׂכַר הַלִּיבֶּלָּר הִיא מַתְנִיתָא. הָתִיבוֹן. וְהָכְתִיב וַאֲנִי בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי וגו׳. וְהֵיכִי. אִם בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ יָדוֹ עָשִׁיר הוּא. אִי בְּשֶׁאֵינָן נְתוּנִּין לְתוֹךְ יָדוֹ יֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֲוֵי אוֹמֵר. בִּנְתוּנִּין בְּתוֹךְ ד̇ אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי אָבִין. מַהוּ בְּעוֹנְיִי. שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר. שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.