Učí se: Měl před sebou dva sudy, jeden s čistým neodvedeným desátkem a jeden s nečistým neodvedeným desátkem: přinese dva džbány a nabere z tohoto tolik, kolik činí pozdvihovaná dávka z desátku obou, a z tohoto tolik, kolik činí pozdvihovaná dávka z desátku obou. Potom pozdvihne džbán a řekne: „Je-li tento čistý, učinil jsem jej pozdvihovanou dávkou z desátku; a jestliže ne, neučinil jsem nic.“ Znovu tak učiní s druhým, ponoří se a pije – slova
Rabiho.
Rabi Elazar, syn
rabi Šimona, říká: Bere jen na konci. Jaký je důvod
Rabiho? Říkám: Snad vypil nečisté tekutiny na začátku. A jaký je důvod
rabi Elazara bar Šimona? Říkám: Snad vypil nečisté tekutiny na konci. Všichni uznávají, že kdo pije nečisté tekutiny, nesmí jíst ani pochybnou pozdvihovanou dávku. U pochybných tekutin všichni uznávají, že smí jíst i jistou pozdvihovanou dávku. Nýbrž zde jsme u této baraity. Jaký je důvod
rabi Elazara bar Šimona? Protože díky tomuto a díky tomuto se nečistota vyjasnila, vyžaduje ponoření. Jaký je důvod
Rabiho? Aby nedošlo k reviitu. Podle důvodu
rabi Elazara, syna
rabi Šimona: když pije méně než reviit. A nezastává
rabi Elazar, syn
rabi Šimona,
[důvod], aby nedošlo k reviitu?
Rabi Josi, syn
rabi Buna, řekl: Nezbývá ti než tento první výklad:
Rabi se obával, že snad vypil nečisté tekutiny na začátku, a
rabi Elazar, syn
rabi Šimona, se obával, že snad vypil nečisté tekutiny na konci.
תַּנִּי הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חָבִיּוֹת אַחַת שֶׁל מַעֲשֵׂר טֵבֵל טָהוֹר וְאַחַת שֶׁל מַעֲשֵׂר טֵבֵל טָמֵא הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁנֵי לָגִינִין וְנוֹטֵל מִזּוּ כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשְּׁתֵּיהֶן וּמִזּוּ כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשְּׁתֵּיהֶן. וְחוֹזֵר וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַלָּגִין וְאוֹמֵר. אִם זֶהוּ טָהוֹר הֲרֵי הוּא עָשִׂיתִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִם לָאו לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם. וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן בַּשֵּׁנִי וְטוֹבֵל וְשׁוֹתֶה דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא בְסוֹף. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין תְּחִילָּה. וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר בַּר שִׁמְעוֹן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּסוֹף. הַכֹּל מוֹדִין בְּשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁהוּא אָסוּר לוֹכַל אֲפִילוּ סָפֵק תְּרוּמָה. סָפֵק מַשְׁקִין כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מוּתָּר לוֹכַל אֲפִילוּ תְרוּמָה וַדַּאי. אֶלָּא כָא אֲנָן קַיָימִין כְּהָדָא מַתְנִיתָא. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרָה הַטּוּמְאָה טָעוּן טְבִילָה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי רְבִיעִית. לְמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשׁוֹתֶה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן אֵין לָךְ אֶלָּא כְהָדֵין פִּיתְרָא קַדְמָיָא. דְּרִבִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין תְּחִילָּה. וְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן חָשַׁשׁ שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּסוֹף.