MIŠNA: „Konam, že si nevezmu tu a tu ošklivou“, a hle, je krásná; „černou“, a hle, je bílá; „malou“, a hle, je vysoká – je mu to dovoleno. Ne proto, že byla ošklivá a stala se krásnou, černá a stala se bílou, malá a stala se vysokou, ale protože slib je omylem. Stalo se, že se jeden slibem zřekl užitku od dcery své sestry. Přivedli ji do domu rabiho Jišmaela a zkrášlili ji. Rabi Jišmael mu řekl: Můj synu, této jsi se zřekl? Řekl mu: Ne. A rabi Jišmael mu slib dovolil. V tu chvíli rabi Jišmael zaplakal a řekl: Dcery Izraele jsou krásné, ale chudoba je hyzdí.
משנה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְעוּרָה וְנַעֲשֵׂית נָאָה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂית לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂית אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֵּדֶר טָעוּת. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִבַּת אֲחוֹתוֹ הֲנָיָיה וְהִכְנִיסוּהָ לְבֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְיִפּוּהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנִי לָזוֹ נָדַרְתַּ. אָמַר לוֹ לָאו וְהִתִּירוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יָפוֹת הֵן אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת מְנַוְולָתָן.