mělo znít „u muže a u ženy“.
שבזכר ושבנקבה מיבעי ליה
Arachin 19a ערכין
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A čím se liší žena, že když zestárne, klesá [její odhad] jen na třetinu, a čím se liší muž, že neklesá [jen] na třetinu? Řekl Chizkija: Lidé říkají: Stařec v domě – past v domě; stařena v domě – poklad v domě.
ומאי שנא נקבה דכי מיזקנא קיימא אתילתא ומאי שנא זכר דלא קאי אתילתא אמר חזקיה אמרי אינשי סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא סימא בביתא:
Vrátíme se k tobě, kapitolo „Hesseg jad“.
הדרן עלך השג יד
MIŠNA: Kdo řekne: Beru na sebe svou váhu, dává svou váhu – jestli [řekl] stříbro, ve stříbře, a jestli zlato, ve zlatě. Stalo se, že matka Jermatie řekla: Beru na sebe váhu své dcery; vystoupila do Jeruzaléma, zvážila ji a dala její váhu ve zlatě.
מתני׳ האומר משקלי עלי נותן משקלו אם כסף כסף ואם זהב זהב מעשה באמה של ירמטיא שאמרה משקל בתי עלי ועלתה לירושלים ושקלה משקלה זהב
[Řekl-li:] Beru na sebe váhu své ruky – rabi Jehuda říká: Naplní sud vodou, ponoří ji [do něj] až po loket, pak zváží oslí maso, kosti a šlachy a vkládá je do něj, dokud se znovu nenaplní. Řekl rabi Josi: Jak je možné přesně přizpůsobit maso masu a kosti kostem? Nýbrž odhadne se ruka, kolik asi může vážit.
משקל ידי עלי רבי יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפיקו ושוקל מבשר חמור ועצמות וגידים ונותן לתוכה עד שתתמלא אמר ר' יוסי וכי היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר ועצמות כנגד עצמות אלא שמין את היד כמה היא ראויה לשקול:
GEMARA: Co znamená ‚jestli stříbro, ve stříbře, a jestli zlato, ve zlatě‘? Řekl Rav Jehuda: Upřesnil-li stříbro – stříbro, upřesnil-li zlato – zlato. To je samozřejmé! – To nás učí: důvodem je, že upřesnil; kdyby však neupřesnil, zprostí se [závazku] čímkoli.
גמ׳ מאי אם כסף כסף אם זהב זהב אמר רב יהודה פירש כסף כסף פירש זהב זהב פשיטא הא קמ"ל טעמא דפירש הא לא פירש פטר נפשיה בכל דהו
Jako [učil] Rachava, neboť řekl Rachava: V místě, kde se váží smola, zprostí se [závazku] i smolou. To je samozřejmé! – Je to třeba jen pro případ, kdy ji někteří váží a někteří měří; mohl bys říci, že když ji neváží všichni, ne; proto nás to učí.
כרחבה דאמר רחבה באתרא דתקלי כופרא פטר נפשיה אפי' בכופרא פשיטא לא צריכא דאיכא דתקל ואיכא דכייל מהו דתימא כיון דכולהו לא תקלי לא קמ"ל
Řekl Rav Papa: V místě, kde se váží cibule, zprostí se [závazku] i cibulí. To je samozřejmé! – Je to třeba jen pro případ, kdy po zvážení přihodí dvě tři navíc; mohl bys říci, že tím ztrácí povahu vážení; proto nás to učí.
אמר רב פפא באתרא דתקלי שמכי פטר נפשיה אפי' בשמכי פשיטא לא צריכא דבתר דשקלי שדו תרי תלתא מהו דתימא בטיל תורת משקל קמ"ל:
„Stalo se, že matka Jermatie atd.“ Uvádí se příběh, který [pravidlu] odporuje?
מעשה באמה של ירמטיא וכו': מעשה לסתור
Něco tu chybí a učí se to takto: A jde-li o váženou osobu, i když neupřesnil, posuzujeme [to] podle její významnosti. A stalo se, že matka Jermatie řekla: Beru na sebe váhu své dcery; vystoupila do Jeruzaléma, zvážili ji a dala její váhu ve zlatě.
חסורי מחסרא והכי קתני ואם אדם חשוב הוא אף ע"ג דלא פריש לפי כבודו אמרינן ומעשה באמה של ירמטיא שאמרה משקל בתי עלי ועלתה לירושלים ושקלוה ונתנה משקלה זהב
Řekl Rav Jehuda: Kdo řekne: Beru na sebe svou výšku, dává prut, který se neohýbá; [řekne-li:] Beru na sebe plnou svou výšku, dává prut, který se ohýbá. Namítá se: [Řekne-li:] Beru na sebe svou výšku, [nebo:] Beru na sebe plnou svou výšku – dává prut, který se neohýbá!
אמר רב יהודה האומר קומתי עלי נותן שרביט שאינו נכפף מלא קומתי עלי נותן שרביט הנכפף מיתיבי קומתי עלי מלא קומתי עלי נותן שרביט שאינו נכפף
On mluvil podle rabi Akivy, který vykládá nadbytečná slova, neboť jsme učili: [Prodávající neprodal] ani cisternu, ani jímku, i když napsal [v listině] hloubku i výšku, a musí si od kupujícího koupit cestu [k nim]; to jsou slova rabi Akivy.
הוא דאמר כר"ע דדייק לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא [את] הדות אף ע"פ שכתב עומקה ורומה וצריך ליקח לו דרך דברי ר"ע
Ale mudrci říkají: Nemusí. A rabi Akiva uznává, že když mu řekl: ‚kromě těchto‘, nemusí si koupit cestu. Z toho plyne, že když to nebylo třeba [říkat] a přesto to řekl, přišel tím něco přidat; i zde, když to nebylo třeba a přesto to řekl, přišel tím něco přidat.
וחכ"א אינו צריך ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קאתי הכא נמי כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קאתי
Bylo jim otázkou: [Řekl-li:] Beru na sebe svou výšku vestoje – co platí?
איבעיא להו עומדי מהו
Originál: Arakhin 19a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.