V čem se liší? V [délce] přestupku roku. Jak učí baraita: Jak dlouhý je přestupek roku? Třicet [dní]. Raban Šimon ben Gamliel říká: Měsíc.
במאי קמיפלגי בעיבור שנה דתניא כמה עיבור שנה ל' רשב"ג אומר חודש
Arachin 9b ערכין
Struktura debaty:Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Namítají: Šavuot připadá pouze na den [jako] den mávání [omeru] a Roš ha-šana připadá pouze buď na den [jako] den mávání, nebo na den po jeho následujícím [dni]. Dobře, podle Uly, [podle něhož] děláme osm neúplných [měsíců], ale plné neděláme, to najdeš.
מיתיבי אין עצרת חלה אלא ביום הנף ואין ר"ה חלה אלא או ביום הנף או לאור עיבורו בשלמא לעולא דשמונה חסירין עבדינן מעוברין לא עבדינן משכחת לה
Jsou-li oba [mezilehlé měsíce] neúplné – na den mávání.
שניהן חסר ביום הנף
[Je-li] jeden plný a jeden neúplný – na den následující.
אחד מלא ואחד חסר לאור עיבורו
Ale podle Rav Huny, který říká, že děláme plné [měsíce], někdy to najdeš [dokonce] na den po dni následujícím!
אלא לרב הונא דאמר עבדינן מעוברין הא זימנין דמשכחת לאור אור עיבורו
Rav Huna ti řekne: A podle Uly je to snad v pořádku? Osm [plných] neděláme, ale sedm děláme! Sedm – někdy je v zimě neuděláme a uděláme je v létě, a pak to vyjde na den po dni následujícím.
אמר לך רב הונא ולעולא מי ניחא שמונה הוא דלא עבדינן הא שבעה עבדינן שבעה זימנין דלא עבדינן בסיתוא ועבדינן בקייטא והא הוה לאור אור עיבורו
Nýbrž čí je tato [baraita]? Je to [názor] „jiných“. Jak učí baraita: Jiní říkají: Mezi Šavuot a Šavuot a mezi Roš ha-šana a Roš ha-šana jsou pouze čtyři dny [rozdílu], a byl-li rok přestupný, pět.
אלא הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לר"ה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה
Nakonec, podle jiných to na den mávání nenajdeš!
סוף סוף לאחרים ביום הנף לא משכחת לה
Rav Mešaršija řekl: [Jde o případ,] kdy byl rok přestupný a přestupek roku činí třicet dní. Odečti [plný] měsíc proti [neúplnému] měsíci, a [pak] to na den mávání najdeš.
א"ר משרשיא כגון שהיתה שנה מעוברת ועיבור שנה ל' יום דל ירחא לבהדי ירחא דמשכחת לה ביום הנף
Rav Ada bar Ahava řekl Ravovi: Přišli snad jiní učit nás počítání? Toto nás učí: nepotřebujeme [dodržovat] přikázání posvěcovat [měsíc] podle pozorování.
א"ל רב אדא בר אהבה לרבא אחרים מנינא אתא לאשמועינן הא קמ"ל דלא בעינן מצוה לקדש ע"פ הראיה
Ravina to napadl: Ale vždyť je tu den [navíc] z hodin [přesahujících měsíc] a den [navíc] z třiceti let! – Protože to není v každém roce, nepočítá s tím.
מתקיף לה רבינא והאיכא יומא דשעי ויומא דתלתין שני כיון דליתיה בכל שתא לא קא חשיב
I Šmuel zastává názor jako Rav Huna, neboť Šmuel řekl: Lunární rok není kratší než tři sta padesát dva dní a delší než tři sta padesát šest dní.
ואף שמואל סבר לה כרב הונא דאמר שמואל אין שנת לבנה פחותה משלש מאות וחמשים ושתים יום ולא יתירה על שלש מאות וחמשים וששה יום
Jak to? Jsou-li oba [mezilehlé měsíce] plné – šest [dní rozdílu]; jsou-li oba neúplné – dva; je-li jeden plný a jeden neúplný – čtyři.
הא כיצד שניהם מלאין ששה שניהם חסירין שנים אחד מלא ואחד חסר ארבעה
Namítají: [Řekne-li:] „Jsem nazír na [počet] dní slunečního roku“, napočítá nazirát tři sta šedesát pět dní podle počtu dní slunečního roku. „Na [počet] dní lunárního roku“ – napočítá nazirát tři sta padesát čtyři dní podle počtu dní lunárního roku. A je-li to tak, někdy to najdeš [s rozdílem] šesti [dní]!
מיתיבי הריני נזיר כימות החמה מונה נזירות ג' מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה כימות הלבנה מונה נזירות ג' מאות וחמשים וארבעה ימים כמנין ימות הלבנה ואם איתא זימנין דמשכחת לה ששה
U slibů se řiď jazykem lidí a většinou let.
בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורוב שנים
I Rabi zastává názor jako Rav Huna, jak učí baraita: Stalo se, že Rabi udělal devět neúplných [měsíců], a měsíc [nový] se objevil ve svou dobu. Rabi se divil a řekl: Udělali jsme devět neúplných, a měsíc se objevil ve svou dobu! Rabi Šimon, syn Rabiho, mu řekl: Snad to byl rok přestupný,
ואף רבי סבר לה כרב הונא דתניא מעשה ועשה רבי (כרב הונא) תשעה חסירים ונראה חודש בזמנו והיה רבי תמיה ואומר עשינו תשעה חסירין ונראה חודש בזמנו אמר לפניו ר' שמעון בר רבי שמא שנה מעוברת היתה
Originál: Arakhin 9b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.