ale poskytnout požitek [modloslužbě] je dovoleno. A rabi Jochanan řekl: I když jsou ozdobeny ovocem, je to také zakázáno. [Je to úsudek] a fortiori: má-li zakázáno mít požitek sám, tím spíše nesmí poskytovat požitek.
אבל מהנה שרי ורבי יוחנן אמר אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור ק"ו נהנה אסור מהנה לא כ"ש
Namítli: Rabi Natan říká: V den, kdy modloslužba odpouští clo, se vyhlašuje a říká: Každému, kdo vezme věnec a položí jej na svou hlavu a na hlavu svého osla k poctě modloslužby, bude clo odpuštěno; a pokud ne, clo mu odpuštěno nebude.
מיתיבי רבי נתן אומר יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס מכריזין ואומרים כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים יניח לו את המכס ואם לאו אל יניח לו את המכס
Odtud řekli: Kdo obchoduje na trhu modloslužby – zvíře nechť je ochromeno, plody, šaty a nádoby nechť shnijí, peníze a kovové nádoby nechť odnese do Mrtvého moře. A co je ochromení? Uřízne mu kopyta od kolena dolů.
מכאן אמרו הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח ואיזהו עיקור המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה
A nepřou se? Vždyť se učí [v baraitě]: Chodí se na trh modloslužebníků a kupuje se od nich dobytek, otroci a otrokyně, domy, pole a vinice, a [kupec] sepíše [listinu] a dá ji potvrdit u jejich soudů, protože je to, jako by [majetek] zachraňoval z jejich rukou.
ולא פליגי והא תניא הולכין ליריד של עובדי כוכבים ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות בתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידם
A je-li to kohen, smí se znečistit [odchodem] do ciziny, aby se s nimi soudil a vznášel námitky; a tak jako se smí znečistit v cizině, tak se smí znečistit na hřbitově.
ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות
Na hřbitově – to tě napadá? Vždyť [taková] nečistota je podle Tóry! Nýbrž [míněno je] bejt ha-pras [pole s rozoraným hrobem], [jehož nečistota je] rabínská.
בבית הקברות סלקא דעתך טומאה דאורייתא היא אלא בית הפרס דרבנן
A smí se znečistit, aby studoval Tóru a aby si vzal ženu. Rabi Jehuda řekl: Kdy? Když nenachází [u čeho] studovat; ale když nachází [u čeho] studovat, nesmí se znečistit.
ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה א"ר יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל בזמן שמוצא ללמוד אינו מטמא
A není tu rozpor: tam jde o toho, kdo kupuje od obchodníka, od něhož vybírají clo; tady jde o toho, kdo kupuje od majitele domu, od něhož clo nevybírají.
ולא קשיא כאן בלוקח מן התגר דשקלי מיכסא מיניה כאן בלוקח מבעל הבית דלא שקלי מיכסא מיניה
Mistr řekl: A co je ochromení? Uřízne mu kopyta od kolena dolů. Ale postav proti tomu: V dnešní době se nezasvěcuje [Chrámu], nečiní se klatba a neodhaduje se [cena]; a pokud [někdo] zasvětil, uvalil klatbu nebo odhadl – zvíře nechť je ochromeno, plody, šaty a nádoby
אמר מר ואיזוהי עיקור מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה ורמינהי אין מקדישין ואין מחרימין ואין מעריכין בזה"ז ואם הקדיש והחרים והעריך בהמה תיעקר פירות כסות וכלים
Originál: Avodah Zarah 13a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.