Kdyby tomu tak bylo, nebylo by to možné [žít].
אי אפשר ה"נ
Avoda zara 16a עבודה זרה
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 2Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jsou tací, kdo říkají: [U] štítů je důvod [zákazu] takový, že když jim dojdou zbraně, zabíjejí jimi. A někteří říkají: Prodávají se jim štíty, protože když jim dojdou zbraně, utíkají. Rav Nachman řekl, že Raba bar Avuha řekl: Halacha je podle těch, kdo říkají [druhý názor].
איכא דאמרי תריסין היינו טעמא דלא דכי שלים זינייהו קטלי בגוייהו ויש אומרים מוכרים להם תריסין דכי שלים זינייהו מערק ערקי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הלכה כיש אומרים
Rav Ada bar Ahava řekl: Neprodávají se jim železné pruty. Jaký je důvod? Protože z nich kují zbraně. – Je-li tomu tak, pak ani motyky a sekery! – Rav Zevid řekl: [Jde o] indické železo. – A dnes, kdy je prodáváme? – Rav Aši řekl: [Prodáváme je] Peršanům, kteří nás chrání.
אמר רב אדא בר אהבה אין מוכרין להן עששיות של ברזל מ"ט משום דחלשי מינייהו כלי זיין אי הכי אפילו מרי וחציני נמי אמר רב זביד בפרזלא הינדואה והאידנא דקא מזבנינן א"ר אשי לפרסאי דמגנו עילוון:
Telata a hříbata: Učí se [v baraitě]: Rabi Jehuda dovoluje [prodej zvířete] se zlomeninou, protože se nemůže uzdravit a žít. Řekli mu: Vždyť se nechává připouštět a rodí! – A protože se nechává připouštět a rodí, budou ji držet [a mohli by s ní pracovat]. – Řekl jim: Až porodí [budou ji držet? Tvrdím, že] nepřijímá samce.
עגלים וסייחים: תניא רבי יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות ולחיות אמרו לו והלא מרביעין עליה ויולדת וכיון דמרביעין עליה ויולדת אתו לשהויה אמר להן לכשתלד אלמא לא מקבלת זכר:
Ben Betera dovoluje koně: Učí se: Ben Betera dovoluje [prodej] koně, protože s ním [modloslužebník] koná práci, za kterou se nedluží oběť za hřích. A Rabi to zakazuje ze dvou důvodů: jednak podle pravidla o zbraních, jednak podle pravidla o velkém dobytku.
בן בתירא מתיר בסוס: תניא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בו מלאכה שאין חייבין עליה חטאת ורבי אוסר מפני ב' דברים אחד משום תורת כלי זיין ואחד משום תורת בהמה גסה
Pravidlo o zbraních je pochopitelné, protože zabíjí kopnutím; ale pravidlo o velkém dobytku – co to je? Rabi Jochanan řekl: Až zestárne, nechá ho točit mlýnem v Šabat. Rabi Jochanan řekl: Halacha je podle ben Betery.
בשלמא תורת כלי זיין איכא דקטיל בסחופיה אלא תורת בהמה גסה מאי היא אמר רבי יוחנן לכשיזקין מטחינו ברחיים בשבת א"ר יוחנן הלכה כבן בתירא
Vyvstala otázka: A co vykrmený býk? Ptej se podle rabi Jehudy, ptej se podle rabínů.
איבעיא להו שור של פטם מהו תיבעי לרבי יהודה תיבעי לרבנן
Ptej se podle rabi Jehudy: Rabi Jehuda dovolil jen [zvíře] se zlomeninou, které nepřijde k [vykonávání] práce; ale tento, který, když ho podrží, přijde k práci, je zakázán.
תיבעי לרבי יהודה עד כאן לא קא שרי רבי יהודה אלא בשבורה דלא אתי לכלל מלאכה אבל האי דכי משהי ליה אתי לכלל מלאכה אסור
Nebo snad i rabíni zakazovali jen tam, kde [zvíře] obvykle není určeno k porážce; ale tento, který je obvykle určen k porážce, i rabíni dovolují?
או דלמא אפילו לרבנן לא קא אסרי התם אלא דסתמיה לאו לשחיטה קאי אבל האי דסתמיה לשחיטה קאי אפילו רבנן שרו
Pojď a slyš: Neboť Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Lidé z domu Rabiho darovali [modloslužebníkům] vykrmeného býka v den jejich svátku. [Trvalo] čtyři desetitisíce [let], než jim ho nedarovali v ten den, ale nazítří; čtyři desetitisíce, než jim ho nedarovali živého, ale poraženého; čtyři desetitisíce, než jim ho nedarovali vůbec.
ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל של בית רבי היו מקריבין שור של פטם ביום אידם חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו היום אלא למחר חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו חי אלא שחוט חסר ד' ריבבן שאין מקריבין אותו כל עיקר
Jaký je důvod? Snad ne proto, že by ho mohli [nechat] žít? – A podle tvého důvodu: že mu ho nedarovali v ten den, ale nazítří – jaký je důvod? Nýbrž Rabi chtěl tu věc vykořenit a myslel si: Ať je vykořeněna a probíhá to postupně, kousek po kousku.
מ"ט לאו משום דלמא אתי לשהויי וליטעמיך שאין מקריבין אותו היום אלא למחר מאי טעמא אלא רבי מיעקר מילתא בעי וסבר יעקר ואתי פורתא פורתא
– A když ho podrží, ozdraví a koná práci? – Rav Aši řekl: Řekl mi Zevida bar Tora: Necháme ho žít a odvede dvojnásob [práce].
וכי משהי ליה בריא ועביד מלאכה אמר רב אשי אמר לי זבידא בר תורא משהינן ליה ועביד על חד תרין:
MIŠNA: Neprodávají se jim medvědi a lvi ani nic, co je ke škodě veřejnosti. Nestaví se s nimi bazilika, popraviště, stadion ani tribuna; ale staví se s nimi lázně [bimosijot] a koupelny. Dospěl-li [stavitel] ke klenbě, do níž se staví modla, je zakázáno stavět.
מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אבל בונין עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנות:
GEMARA: Rav Chanin bar Rav Chisda řekl – a někteří říkají, že Rav Chanan bar Rava řekl, že Rav řekl: Velká divoká zvěř je jako drobný dobytek, co se týče škubání [při porážce], ale ne co se týče prodeje.
גמ׳ אמר רב חנין בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה
A já říkám: I co se týče prodeje. Kde je zvykem prodávat, prodává se; kde je zvykem neprodávat, neprodává se.
ואני אומר אף למכירה מקום שנהגו למכור מוכרין שלא למכור אין מוכרין
Učili jsme se: Neprodávají se jim medvědi a lvi ani nic, co je ke škodě veřejnosti. Důvod je, že je to ke škodě veřejnosti; není-li to ke škodě veřejnosti, je to dovoleno [– tedy i velká zvěř]. Raba bar Ula řekl: [Jde o] lva se zlomeninou,
תנן אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק לרבים הא לית ביה נזק לרבים שרי אמר רבה בר עולא בארי שבור
Originál: Avodah Zarah 16a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.