se k ní přimkl, a znovu a znovu bude chodit.
דאביק בה מהדר הדר אזיל
Avoda zara 33a עבודה זרה
Struktura debaty:Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ale vždyť se učí: Izraelita, který jde k ohavnostem – ať cestou tam, nebo cestou zpět, je to zakázáno! Rav Aši řekl: Ona [baraita] se učí o Izraelitovi odpadlíkovi, který určitě půjde.
והתניא ישראל ההולך לתרפות בין בהליכה בין בחזרה אסור אמר רב אשי כי תניא ההיא בישראל מומר דודאי אזיל
Naši rabíni učili: Modloslužebník, který jde na trh – ať cestou tam, nebo cestou zpět, je to dovoleno. Izraelita, který jde na trh – cestou tam je to dovoleno, cestou zpět je to zakázáno.
ת"ר עובד כוכבים ההולך ליריד בין בהליכה בין בחזרה מותר ישראל ההולך ליריד בהליכה מותר בחזרה אסור
Čím se liší Izraelita, že cestou zpět je to zakázáno? Protože říkáme: Prodal modlu, a má u sebe peníze za modlu. Řekněme i o modloslužebníkovi: Prodal modlu, a má u sebe peníze za modlu!
מאי שנא ישראל דבחזרה אסור דאמרי עבודת כוכבים זבין דמי עבודת כוכבים איכא בהדיה עובד כוכבים נמי נימא עבודת כוכבים זבין דמי עבודת כוכבים איכא בהדיה
Nýbrž o modloslužebníkovi říkáme: Prodal plášť, prodal osla. Řekněme i o Izraelitovi: Řekni, že prodal plášť, prodal osla! – Kdyby je měl, byl by je prodal tady.
אלא עובד כוכבים אמרינן גלימא זבין חמרא זבין ישראל נמי נימא אימור גלימא זבין חמרא זבין אי איתא דה"ל הכא הוה מזבין ליה:
„A s těmi, kdo se vracejí, je to dovoleno“: Reš Lakiš řekl: To se učí jen tehdy, když nejsou vzájemně spojeni; ale jsou-li vzájemně spojeni, je to zakázáno – řekni [si], že mají v úmyslu se vrátit.
והבאין מותרין: ארשב"ל לא שנו אלא שאין קשורין זה בזה אבל קשורין זה בזה אסורין אימא דעתו לחזור:
„Měchy modloslužebníků a jejich džbány“: Naši rabíni učili: Měchy modloslužebníků oškrabané a nové jsou dovoleny; staré a vysmolené jsou zakázány. Modloslužebník je vysmolil a vydělal a dal do nich víno, a Izraelita [při tom] stojí nad ním – nemusí se obávat.
נודות העובדי כוכבים וקנקניהם: ת"ר נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים מותרין ישנים ומזופפין אסורין עובד כוכבים ריבבן ועיבדן ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש
Ale když modloslužebník dává do nich víno, co na tom, že Izraelita stojí nad ním? Rav Papa řekl: Tak to říká: Modloslužebník je vysmolil a vydělal, a Izraelita do nich dává víno, a jiný Izraelita stojí nad ním – a nemusí se obávat.
וכי מאחר דעובד כוכבים נותן לתוכן יין כי ישראל עומד [על] גביו מאי הוי אמר רב פפא ה"ק עובד כוכבים ריבבן ועיבדן וישראל נותן לתוכן יין וישראל אחר עומד על גביו ואינו חושש
A když Izraelita dává do nich víno, k čemu je třeba, aby jiný Izraelita stál nad ním? – Aby [modloslužebník] snad, zatímco je [Izraelita] zaneprázdněn, nevykonal úlitbu, aniž by si toho všiml.
ומאחר דישראל נותן לתוכן יין ישראל אחר עומד על גביו למה לי דלמא אגב טירדיה מנסך ולאו אדעתיה
Rav Zevid řekl: Ve skutečnosti je to tak, jak jsi řekl původně, a zde v okamžiku, kdy [víno] vlévá, je to jako by házel vodu do bláta. Rav Papi řekl: Z toho, co řekl Rav Zevid, vyplývá: Modloslužebník, který vlil víno do solné pánve Izraelity – [sůl] je dovolena.
רב זביד אמר לעולם כדקאמרת מעיקרא והכא בעידנא דקא שדי ליה נעשה כזורק מים לטיט אמר רב פפי ש"מ מדרב זביד האי עובד כוכבים דשדא חמרא לבי מילחי דישראל שרי
Rav Aši to napadl: Je to snad podobné? Tam [víno] přichází nazmar, zde nepřichází nazmar.
מתקיף לה רב אשי מי דמי התם קאזיל לאיבוד הכא לא קאזיל לאיבוד
Bar Adi, Arab, zabral násilím nějaké měchy od Rav Jicchaka bar Josefa, nalil do nich víno a vrátil mu je. [Rav Jicchak] se přišel zeptat do bejt midraše. Rabi Jirmeja mu řekl: Tak rozhodl rabi Ami jako praktickou halachu: Naplní je vodou na tři dny a vylije je. A Rava řekl: Je třeba je vylévat vždy po dni a noci.
בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי מרב יצחק בר יוסף רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליה אתא שאיל בי מדרשא א"ל רבי ירמיה כך הורה רבי אמי הלכה למעשה ממלאן מים שלשה ימים ומערן ואמר רבא צריך לערן מעת לעת
Usoudili z toho: To platí o našich [měších], ale o jejich ne. Když přišel Ravin, řekl jménem Reš Lakiše: Ať naše, nebo jejich. Rav Acha, syn Ravy, chtěl před Rav Ašim říci: To platí o měších, ale o džbánech ne. Rav Aši mu řekl: Není rozdíl mezi měchy a džbány.
סבור מינה הני מילי דידן אבל דידהו לא כי אתא רבין א"ר שמעון בן לקיש אחד שלנו ואחד שלהם סבר רב אחא בריה דרבא קמיה דרב אשי למימר הני מילי נודות אבל קנקנים לא אמר ליה רב אשי לא שנא נודות ולא שנא קנקנים
Naši rabíni učili: Džbány modloslužebníků nové a oškrabané jsou dovoleny; staré a vysmolené jsou zakázány. Modloslužebník do nich dával víno – Izraelita do nich [smí] dávat vodu. Modloslužebník do nich dával víno – Izraelita do nich [smí] dávat lák a rybí omáčku, a nemusí se obávat.
ת"ר קנקנים של עובדי כוכבים חדשים גרודים מותרין ישנים ומזופפין אסורין עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן מים עובד כוכבים נותן לתוכן יין ישראל נותן לתוכן ציר ומורייס ואינו חושש
Otázali se:
איבעיא להו
Originál: Avodah Zarah 33a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.