Vždyť jsou to úlomky! Šmuel to vyložil: když stojí na svém podstavci.
והא שברים נינהו תרגמה שמואל בעומדין על בסיסן
Avoda zara 41b עבודה זרה
Struktura debaty:Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Bylo řečeno: Modla, která se sama od sebe rozbila – rabi Jochanan řekl: Je zakázána. Reš Lakiš řekl: Je dovolena.
אתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאיליה רבי יוחנן אמר אסורה רשב"ל אמר מותרת
Rabi Jochanan řekl: Je zakázána, protože nebyla zrušena. Reš Lakiš řekl: Je dovolena; [její uctívač] ji pravděpodobně zrušil, neboť si říká: Sama sebe nezachránila, jak by zachránila toho člověka?
רבי יוחנן אמר אסורה דהא לא בטלה רשב"ל אמר מותרת מסתמא בטולי מבטיל לה מימר אמר איהי נפשה לא אצלה לההוא גברא מצלה ליה
Rabi Jochanan namítl Reš Lakišovi: „A hlava Dagonova i obě dlaně jeho rukou ležely uťaté [na prahu]“ (1S 5,4), a je psáno: „Proto kněží Dagonovi nešlapou [na práh Dagonův]“ (1S 5,5).
איתיביה ר' יוחנן לרשב"ל (שמואל א ה, ד) וראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות וגו' וכתיב (שמואל א ה, ה) על כן לא ידרכו כהני דגון וגו'
Řekl mu: Odtud chceš důkaz? Tam Dagona opustili a uctívali práh, neboť říkali takto: Jeho kníže [duch] opustil Dagona a přišel usednout na práh.
אמר לו משם ראיה התם שמניחין את הדגון ועובדין את המפתן דאמרי הכי שבקיה איסריה לדגון ואתא איתיב ליה על המפתן
Namítl mu: Kdo najde úlomky soch, ty jsou dovoleny – z toho plyne, že úlomky modly jsou zakázány!
איתיביה המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין הא שברי עבודת כוכבים אסורין
Neříkej, že úlomky modly jsou zakázány, ale řekni: z toho plyne, že sochy samy jsou zakázány, a anonymní [mišna] je podle rabiho Meira.
לא תימא שברי עבודת כוכבים אסורין אלא אימא הא צלמים עצמן אסורין וסתמא כר' מאיר
A rabi Jochanan? Z [názoru] rabiho Meira vyvodíme [názor] mudrců: Což neřekl rabi Meir, že sochy jsou zakázány a úlomky soch dovoleny? [Pak] podle mudrců je také modla zakázána a její úlomky dovoleny!
ורבי יוחנן מדר"מ נשמע להו לרבנן לאו אמר ר' מאיר צלמים אסורין שברי צלמים מותרין לרבנן עבודת כוכבים נמי היא אסורה ושבריה מותרין
Jak to srovnáváš? Tam – snad je uctívali, snad je neuctívali; a i kdybys řekl, že je uctívali, snad je zrušili. Modlu však jistě uctívali – kdo může říci, že ji zrušili? Je to pochybnost proti jistotě, a pochybnost nevyvrací jistotu.
הכי השתא התם אימר עבדום אימר לא עבדום ואת"ל עבדום אימר בטלום עבודת כוכבים ודאי עבדוה מי יימר דבטלה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
A pochybnost nevyvrací jistotu? Vždyť se učí: Chaver, který zemřel a zanechal sýpku plnou plodin, i když jsou téhož dne [sklizené], platí za upravené!
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין
A zde jistě podléhaly desátkům, pochybné je, zda je desátkoval, nebo zda je nedesátkoval, a přichází pochybnost a vyvrací jistotu!
והא הכא דודאי טבילי ספק עשרינהו ספק לא עשרינהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
Tam je to jistota proti jistotě, neboť je jistě desátkoval, podle rabiho Chaniny z Chozy, neboť rabi Chanina z Chozy řekl: O chaverovi se předpokládá, že ze svých rukou nevypustí nic, co není upraveno.
התם ודאי וודאי הוא דודאי עשרינהו כדרבי חנינא חוזאה דאמר רבי חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו
A chceš-li, řekni: Zprvu nebylo jisté, že desátkům podléhají; je to pochybnost proti pochybnosti.
ואבע"א מעיקרא לא טבילי ספק וספק הוא
Je totiž možné, že jednal podle rabiho Ošaji, který řekl: Člověk smí se svou úrodou naložit lstí a uložit ji i s plevami, aby ji jedl jeho dobytek a byla osvobozena od desátku.
אפשר דעבד כדר' אושעיא דאמר מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
A pochybnost nevyvrací jistotu? Vždyť se učí: Rabi Jehuda řekl: Stalo se, že služka
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו
Originál: Avodah Zarah 41b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.