ale zabřezla-li a teprve potom s nimi bylo obcováno, [mláďata] jsou podle všech zakázána? A i zde je to jako [případ], kdy zabřezla a teprve potom s nimi bylo obcováno.
אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסורין וה"נ כעיברו ולבסוף נרבעו דמי
Avoda zara 47a עבודה זרה
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 4Příběh 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Někteří říkají: Spor je, když s nimi bylo obcováno a teprve potom zabřezla, ale zabřezla-li a teprve potom s nimi bylo obcováno, je to podle všech zakázáno; a i tyto jsou jako [případ], kdy zabřezla a teprve potom s nimi bylo obcováno.
איכא דאמרי מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו אבל עיברו ולבסוף נרבעו ד"ה אסור והני נמי כי עיברו ולבסוף נרבעו דמי
Jak to srovnáváš? Tam bylo zprvu zvíře a nyní je to [totéž] zvíře, jen mu z trávy přibylo na těle; zde byla zprvu pšenice a nyní je to mouka.
הכי השתא התם מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזא באנפה הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא
Reš Lakiš se ptal: Klaní-li se někdo datlovníku, jak je to s jeho lulavem pro [splnění] přikázání?
בעי ר"ל המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה
Na strom, který byl od začátku zasazen k tomuto účelu, se neptej, protože ten je zakázán i pro obyčejné užití; ptát se lze na strom, který [člověk] zasadil a teprve potom uctíval.
באילן שנטעו מתחלה לכך לא תיבעי לך דאפילו להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך באילן שנטעו ולבסוף עבדו
A podle rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy, se neptej, protože [podle něj] je zakázán i pro obyčejné užití; ptát se lze podle mudrců: jak je to co do přikázání? Je vůči Nejvyššímu odporný, nebo ne?
ואליבא דרבי יוסי בר יהודה לא תיבעי לך דאפי' להדיוט נמי אסור כי תיבעי לך אליבא דרבנן לענין מצוה מאי מי מאיס כלפי גבוה או לא
Když přišel Rav Dimi, řekl: Ptá se o ašeře, kterou [pohan] zrušil: Platí u přikázání vyřazení, nebo u přikázání vyřazení neplatí?
כי אתא רב דימי אמר באשירה שביטלה קמבעיא ליה יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות
Ať to rozhodne z toho, co jsme se učili: Zakryl-li [krev] a ona se odkryla, je osvobozen od zakrytí; zakryl-li ji vítr, je povinen ji zakrýt. A Raba bar bar Chana řekl, že rabi Jochanan řekl: Učili to jen [pro případ], kdy se [krev] znovu odkryla; ale neodkryla-li se znovu, je osvobozen od zakrytí.
תפשוט ליה מדתנן כיסהו ונתגלה פטור מלכסות כיסהו הרוח חייב לכסות ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות
A rozebírali jsme to: Když se znovu odkryla, co z toho? Protože byla [jednou] vyřazena, zůstává vyřazena!
והוינן בה כי חזר ונתגלה מאי הוי הואיל ואידחי אידחי
A Rav Papa řekl: To znamená, že u přikázání vyřazení neplatí.
וא"ר פפא זאת אומרת אין דיחוי אצל מצות
Ravu Papovi samotnému to totiž bylo otázkou: Bylo Ravu Papovi jasné, že u přikázání vyřazení neplatí, bez rozdílu, zda k mírnosti, či k přísnosti,
דרב פפא גופיה איבעיא ליה מפשט פשיטא ליה לרב פפא דאין דיחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא
nebo snad o tom pochyboval, a k přísnosti to říkáme, ale k mírnosti to neříkáme? Zůstává to nerozhodnuto.
או דלמא ספוקי מספקא ליה ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו
Rav Papa se ptal: Klaní-li se někdo zvířeti, jak je to s jeho vlnou pro tchelet?
בעי רב פפא המשתחוה לבהמה צמרה מהו לתכלת
Tchelet k čemu? Jde-li o tchelet pro kohany, je to otázka Ramiho bar Chamy; jde-li o tchelet pro cicit, je to otázka Reš Lakiše.
תכלת דמאי אי תכלת לכהנים היינו בעיא דרמי בר חמא ואי תכלת לציצית היינו בעיא דר"ל
Ano, opravdu se na to nemusel ptát; a ptá se proto, že jsou tu ještě jiné věci: jak je to s jeho vlnou pro tchelet, s jeho rohy pro trubky, s jeho holeněmi pro flétny, s jeho střevy pro struny?
אין ה"נ דלא הוה למיבעי ליה והאי דקא בעי ליה הא משום דאיכא מילי אחרנייתא צמרה מהו לתכלת קרניה מהו לחצוצרות שוקיה מהו לחלילין בני מעיה מהו לפארות
Podle toho, kdo říká, že podstatou zpěvu [v Chrámu] je nástroj, se neptej, protože je to jistě zakázáno.
אליבא דמ"ד עיקר שירה בכלי לא תיבעי לך דודאי אסיר
Ptát se lze podle toho, kdo říká, že podstatou zpěvu jsou ústa: je to jen zpříjemnění zvuku, a smíme to přinést, nebo je to snad přesto zakázáno? Zůstává to nerozhodnuto.
כי תיבעי לך אליבא דמ"ד עיקר שירה בפה בסומי קלא בעלמא הוא ומייתינן או דלמא אפילו הכי אסיר תיקו
Raba se ptal: Klaní-li se někdo prameni, jak je to s jeho vodou pro úlitby? Na co se ptá? Chceš-li říci, [zda] se klaní odrazu, nebo snad se klaní vodě – ať se [pak] ptá na misku [vody] pro obyčejné užití!
בעי רבה המשתחוה למעין מימיו מהו לנסכים מאי קא מיבעיא ליה אילימא לבבואה קא סגיד או דלמא למיא קא סגיד ותיבעי ליה ספל להדיוט
Ve skutečnosti se klaní vodě, a ptá se takto: Klaní se vodě, která je před ním, a ta první už odtekla, nebo se snad klaní proudu vody?
לעולם למיא קא סגיד והכי קמבעיא ליה למיא דקמיה קא סגיד וקמאי קמאי אזדו או דלמא לדברונא דמיא קא סגיד
A stává se [voda] vůbec zakázanou? Vždyť rabi Jochanan řekl jménem rabiho Šimona ben Jehocadaka: Voda patřící veřejnosti se zakázanou nestává! – Bylo to potřeba jen [pro případ], kdy vyvěrá z jeho pozemku.
ומי מיתסרי והא א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק מים של רבים אין נאסרין לא צריכא דקא נבעי מארעא:
MIŠNA: Kdo měl dům sousedící s [chrámem] modly a [dům] spadl, nesmí ho [znovu] postavit. Jak má postupovat? Ustoupí na svém [pozemku] o čtyři lokte a staví. [Byla-li zeď společná,]
מתני׳ מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס בתוך שלו ארבע אמות ובונה
jeho a modly,
שלו ושל עבודת כוכבים
Originál: Avodah Zarah 47a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.