ani kvůli sedmému roku, ani kvůli desátku, ani kvůli úlitbovému vínu.
לא משום שביעית ולא משום מעשר ולא משום יין נסך
Avoda zara 63b עבודה זרה
Ale řekl-li jim: Jděte a jezte a já zaplatím, jděte a pijte a já zaplatím – obává se kvůli sedmému roku, kvůli desátku a kvůli úlitbovému vínu.
ואם אמר להם צאו ואכלו ואני פורע צאו ושתו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר ומשום יין נסך
Zřejmě když platí, platí cenu za zakázanou věc. Tak i zde, když platí, platí cenu za zakázanou věc!
אלמא כי קא פרע דמי איסור קא פרע הכא נמי כי קא פרע דמי איסורא קא פרע
Rav Chisda to vyložil [o případu] obchodníka, který mu dává na úvěr, takže je mu zavázán: protože má ve zvyku dávat mu na úvěr, nabyl u něj denár.
תרגמה רב חסדא בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה דכיון דאורחיה לאקופי קני ליה דינר גביה
Ale u obchodníka, který mu nedává na úvěr, co [platí]? Je to povoleno. Je-li tomu tak, místo aby učil „jděte a jezte za tento denár, jděte a pijte za tento denár“, ať rozliší a učí v tomtéž [případu]:
אבל חנוני שאין מקיפו מאי מותר אי הכי אדתני צאו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה ליפלוג וליתני בדידה
Kdy jsou tyto věci řečeny? U obchodníka, který mu dává na úvěr, takže je mu zavázán; ale u obchodníka, který mu nedává na úvěr, je to povoleno.
במה דברים אמורים בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה אבל חנוני שאין מקיפו מותר
A dále: obchodník, který mu nedává na úvěr, není snad zavázán? Vždyť Rava řekl: Kdo řekne svému druhovi: Dej mane tomu a tomu a ať ti celý můj majetek nabude [jako záruka], nabyl to podle práva ručitele!
ועוד חנוני שאין מקיפו מי לא משתעבד והאמר רבא האומר לחבירו תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי לך קנה מדין ערב
Nýbrž Rava řekl: Nezáleží na tom, zda mu dává na úvěr, nebo mu nedává na úvěr; i když je mu zavázán, protože neurčuje svůj závazek [ke konkrétní věci], není to zakázáno.
אלא אמר רבא לא שנא מקיפו ולא שנא שאין מקיפו אע"ג דמשעבד ליה כיון דלא מייחד שיעבודיה לא מיתסר
Ale proč se zde obává kvůli sedmému roku, vždyť neurčuje svůj závazek? – Zde, řekl Rav Papa, [jde o případ], kdy mu předem dal denár.
אלא הכא אמאי חושש משום שביעית הא לא מייחד שיעבודיה הכא אמר רב פפא כגון שהקדים לו דינר
Rav Kahana řekl: Řekl jsem toto učení před Rav Zevidem z Nehardey. Řekl mi: Je-li tomu tak, místo aby učil „jděte a jezte, jděte a pijte a já zaplatím“, měl by [učit] „jděte a jezte, jděte a pijte a já to započítám“! Řekl mu: Uč: Jděte, a já to započítám.
אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא א"ל אי הכי אדתני צאו ואכלו צאו ושתו ואני פורע צאו ואכלו צאו ושתו ואני מחשב מיבעי ליה א"ל תני צאו ואני מחשב
Rav Aši řekl: [Jde o případ], kdy [obchodník] vzal a dal do ruky. Rav Jemar řekl Rav Ašimu: Je-li tomu tak, místo aby učil „jděte a jezte, jděte a pijte“, měl by [učit] „vezměte a jezte, vezměte a pijte“! Řekl mu: Uč: Vezměte a jezte, vezměte a pijte.
רב אשי אמר כגון שנטל ונתן ביד א"ל רב יימר לרב אשי אי הכי אדתני צאו ואכלו צאו ושתו טלו ואכלו טלו ושתו מיבעי ליה א"ל תני טלו ואכלו טלו ושתו
Seděli Rav Nachman, Ula a Avimi bar Pafi, a seděl s nimi rabi Chija bar Ami, a seděli a otázali se: Jak je to [s mzdou], najal-li ho, aby rozbíjel [sudy] s úlitbovým vínem? Říkáme snad: protože si přeje jeho zachování [do doby rozbití], je [mzda] zakázána? Nebo snad cokoli ke zmenšení ohavnosti je v pořádku?
יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר פפי ויתיב רבי חייא בר אמי גבייהו ויתבי וקא מיבעיא להו שכרו לשבור ביין נסך מהו מי אמרינן כיון דרוצה בקיומו אסור או דלמא כל למעוטי תיפלה שפיר דמי
Rav Nachman řekl: Ať rozbíjí, a ať na něj přijde požehnání. Řekněme, že ho podporuje [toto]: S pohanem se neokopávají smíšené plodiny,
אר"נ ישבור ותבא עליו ברכה לימא מסייע ליה אין עודרין עם העובד כוכבים בכלאים
Originál: Avodah Zarah 63b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.