ať na ni [dar] zpětně dopadne zákaz nevěstčiny mzdy! Rabi Eliezer řekl: [Jde o případ], kdy ho předem obětovala.
ליחול עלה איסור אתנן למפרע אמר רבי אליעזר כשקדמה והקריבתו
Avoda zara 63a עבודה זרה
Jak vypadá ten případ? Řekl-li jí: Získej si [to] od nynějška, je samozřejmé, že je to povoleno, protože [dar] už neexistuje v době obcování a dal jí jen pouhý dar.
ה"ד אי דאמר לה קני ליך מעכשיו פשיטא דשרי דהא ליתיה בשעת ביאה ומתנה בעלמא הוא דיהיב לה
A neřekl-li jí: Získej si [to] od nynějška, jak ho mohla obětovat? Milosrdný řekl: „Když muž zasvětí svůj dům jako svatý“ (Lv 27,14) – jako jeho dům je v jeho vlastnictví, tak i všechno [zasvěcené musí být] v jeho vlastnictví.
ואי דלא אמר לה קני ליך מעכשיו היכי מצי מקרבה (ויקרא כז, יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו
Nýbrž [jde o případ], kdy jí řekl: Ať je to u tebe až do doby obcování, a budeš-li to potřebovat, získej si to od nynějška.
אלא דאמר לה להוי גביך עד שעת ביאה ואי מיצטריך ליך קני מעכשיו
Rav Hošaja se otázal: Jak je to, předem-li ho zasvětila? Protože mistr řekl: Jeho výrok vůči Nejvyššímu je jako jeho předání vůči obyčejnému člověku – považuje se to, jako by ho obětovala? Nebo snad nyní v každém případě ještě stojí a existuje ve svém stavu?
בעי רב הושעיא קדמה והקדישתו מהו כיון דאמר מר אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט כמאן דאקריבתיה דמי או דלמא השתא מיהא הא קאי ואיתיה בעיניה
Vyřeš to z [výroku] rabiho Eliezera, neboť rabi Eliezer řekl: Kdy ho předem obětovala – právě obětovala, ale [když ho] zasvětila, ne.
ותפשוט מדרבי אליעזר דא"ר אליעזר שקדמה והקריבתו דוקא הקריבתו אבל הקדישתו לא
Ptá se právě na [výrok] samotného rabiho Eliezera: Co [platí]? Je rabimu Eliezerovi zřejmé, [že povoleno je], právě když ho obětovala, ale [když ho] zasvětila, ne, protože [dar] existuje v době obcování? Nebo snad [případ, kdy] ho obětovala, je mu zřejmý, a [případ, kdy] ho zasvětila, je mu pochybný? Zůstává to nerozhodnuto.
דרבי אליעזר גופיה קא מיבעיא ליה מאי מיפשט פשיטא ליה לרבי אליעזר דהקריבתו דוקא אבל הקדישתו לא דהא איתיה בשעת ביאה או דלמא הקריבתו פשיטא ליה והקדישתו מספקא ליה תיקו:
„Obcoval-li s ní a potom jí dal, její mzda je povolena.“ A uveď proti tomu: Obcoval-li s ní a potom jí dal, i kdyby to bylo odsud až za tři roky, její mzda je zakázána!
בא עליה ואחר כך נתן לה אתננה מותר: ורמינהי בא עליה ואחר כך נתן לה אפילו מכאן עד שלש שנים אתננה אסור
Rav Nachman bar Jicchak řekl, že Rav Chisda řekl: To není rozpor: tato [baraita, kde je zakázána, je o případu], kdy řekl: Oddej se mi za toto jehně; tato [kde je povolena], kdy jí řekl: Oddej se [mi] za jehně neurčitě.
אר"נ בר יצחק אמר רב חסדא לא קשיא הא דאמר התבעלי לי בטלה זה הא דאמר לה התבעלי בטלה סתם
A když jí řekl „za toto jehně“, co z toho? Vždyť chybí přitažení [k nabytí]! – [Jde] o pohanskou nevěstku, která nenabývá přitažením. A chceš-li, řekni: vskutku [jde] o izraelskou nevěstku, a [o případ], kdy [jehně] stojí v jejím dvoře.
וכי אמר לה בטלה זה מאי הוי הא מחסר משיכה בזונה עובדת כוכבים דלא קניא במשיכה ואיבעית אימא לעולם בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצירה
Stojí-li v jejím dvoře – obcoval-li s ní a potom jí dal, vždyť ho [již] nabyla! – Netřeba [vysvětlovat, jde o případ], kdy jí je dal do zástavy, takže jí řekl: Přinesu-li ti peníze odsud až do toho a toho dne, dobře; a ne-li, vezmi si je jako svou mzdu.
אי דקאי בחצירה בא עליה ואח"כ נתן לה הא קניא לה לא צריכא דשויה ניהלה אפותיקי דאמר לה אי מייתינא ליך זוזי מכאן עד יום פלוני מוטב ואי לא שקליה באתנניך
Rav Šešet namítl: Člověk smí říci svým oslařům a dělníkům: Jděte a jezte za tento denár, jděte a pijte za tento denár, a neobává se
מתיב רב ששת אומר אדם לחמריו ולפועליו לכו ואכלו בדינר זה צאו ושתו בדינר זה ואינו חושש
Originál: Avodah Zarah 63a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.