veřejná cesta – šestnáct loket; cesta k městům útočiště – třicet dva lokty. Rav Huna řekl: Jaký je k tomu verš? Neboť je psáno: „Připravíš si cestu“ (Dt 19,3) – cestu [dvakrát tak širokou jako veřejná] cesta.
דרך הרבים שש עשרה אמות דרך ערי מקלט שלשים ושתים אמות א"ר הונא מאי קראה דכתיב (דברים יט, ג) תכין לך הדרך דרך הדרך:
„[Místo pro] zastavení – soudci Ciporu řekli: [plocha pro výsev] čtyř kavů“ atd.: Učili naši mistři: Kdo prodá svůj hrob, cestu ke svému hrobu, místo svého zastavení a místo svého smutečního projevu – přijdou členové rodiny a pohřbí ho [tam] i proti jeho vůli, kvůli pohanění rodiny.
המעמד דייני ציפורי אמרו בת ד' קבין כו': ת"ר המוכר קברו דרך קברו מקום מעמדו ובית הספדו באין בני משפחה וקוברין אותו על כרחו משום פגם משפחה:
Učili naši mistři: Pro zemřelého se nečiní méně než sedm zastavení a usednutí, odpovídajících [slovům]: „Marnost marností, řekl Kazatel, marnost marností, všechno je marnost“ (Kaz 1,2).
ת"ר אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד (קהלת א, ב) הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
Rav Acha, syn Ravy, řekl Ravu Ašimu: Jak se to dělá? Řekl mu: Jak se učí: Rabi Jehuda řekl: V Judsku dříve nečinili pro zemřelého méně než sedm zastavení a usednutí, [když se říkalo] například: Stůjte, drazí, postavte se; seďte, drazí, posaďte se. Řekli mu: Je-li tomu tak, je dovoleno to činit i v Šabat.
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי היכי עבדי א"ל כדתניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה לא היו פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו אמרו לו א"כ אף בשבת מותר לעשות כן
Sestra Ramiho bar Papy byla provdána za Rava Aviju. Zemřela a on pro ni učinil zastavení a usednutí. Rav Josef řekl: Mýlil se ve dvou [věcech]: mýlil se, protože se to dělá jen s blízkými [příbuznými], a on to udělal i se vzdálenými; a mýlil se, protože se to dělá jen první den, a on to udělal druhý den.
אחתיה דרמי בר פפא הוה נסיבא ליה לרב אויא שכיבא עבד לה מעמד ומושב א"ר יוסף טעה בתרתי טעה שאין עושין אלא בקרובים והוא עבד אפילו ברחוקים וטעה שאין עושין אלא ביום ראשון והוא עבד ביום שני
Abaje řekl: I v tom se mýlil, že se to dělá jen na hřbitově, a on to udělal ve městě. Rava řekl: I v tom se mýlil, že se to dělá jen v místě, kde je to zvykem, a tam to zvykem nebylo.
אביי אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבית הקברות והוא עשה בעיר רבא אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא במקום שנהגו והתם לא נהוג
Namítali: „Řekli mu: Je-li tomu tak, je dovoleno to činit i v Šabat.“ A řekneš-li, [že se to dělá jen] na hřbitově a první den – co by dělali na hřbitově v Šabat? – [Jde o] město blízké hřbitovu, kam ho přinesli za soumraku.
מיתיבי אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן ואי אמרת בבית הקברות וביום א' בית הקברות בשבת מאי בעי בעיר הסמוכה לבית הקברות דאמטיוהו בין השמשות:
MIŠNA: Kdo prodá místo svému druhovi, aby si udělal hrob, a stejně tak kdo převezme [místo] od svého druha, aby mu udělal hrob, udělá vnitřek jeskyně čtyři lokty na šest a otevře do ní osm výklenků: tři odsud, tři odtud a dva naproti nim. A výklenky [mají] délku čtyř loket, výšku sedmi [dlaní]
מתני׳ המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר וכן המקבל מחברו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ד' אמות על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין שלש מכאן ושלש מכאן ושנים מכנגדן וכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבע
Originál: Bava Batra 100b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.