Otázka se jim naskytla: [Dá-li] dům jednomu a [horní] patro druhému, jak je tomu? Je to ponechání, či ne? A řekneš-li, že [dá-li] dům jednomu a patro druhému, není to ponechání, [řekne-li] „kromě patra“, jak je tomu?
איבעיא להו בית לאחד ודיוטא לאחד מהו מי הוי שיור או לא אם תמצא לומר בית לאחד ודיוטא לאחד לא הוי שיור חוץ מדיוטא מהו
Řekl Rava, řekl Rav Nachman: I když řekneš, že [dá-li] dům jednomu a patro druhému, není to ponechání, [řekne-li] „kromě patra“, je to ponechání. A [to] podle Rav Zevida, který řekl: Chce-li z něj vysunout trámové výčnělky, vysune je.
אמר רבא אמר רב נחמן אם תמצא לומר בית לאחד ודיוטא לאחד לא הוי שיור חוץ מדיוטא הוי שיור ואליבא דרב זביד דאמר שאם רצה להוציא בה זיזין מוציא
Řekl Rav Josef bar Minjomi, řekl Rav Nachman: Těžce nemocný, který přepsal všechen svůj majetek jiným – zkoumá se: [učinil-li to] jako ten, kdo rozděluje, [pak] zemřel-li, všichni nabyli; uzdravil-li se, odvolá u všech.
אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים רואין אם במחלק מת קנו כולן עמד חוזר בכולן
[Učinil-li to] jako ten, kdo si to rozmýšlí, [pak] zemřel-li, všichni nabyli; uzdravil-li se, odvolá jen u posledního. – Ale možná to jen zvažoval a pak dal? – Těžce nemocný obvykle důkladně uváží a pak dá.
אם בנמלך מת קנו כולן עמד אינו חוזר אלא באחרון ודלמא עיוני קא מעיין והדר יהיב סתמיה דשכיב מרע מידק דייק והדר יהיב
Řekl Rav Acha bar Minjomi, řekl Rav Nachman: Těžce nemocný, který přepsal všechen svůj majetek jiným a uzdravil se, neodvolá – obáváme se, že snad má majetek v jiné zemi.
אמר רב אחא בר מניומי אמר רב נחמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ועמד אינו חוזר חיישינן שמא יש לו נכסים במדינה אחרת
Jak tedy najdeš [případ] naší Mišny, kde se učí: „Neponechal-li si [ani] malý kus půdy, jeho dar neplatí“? Řekl Rav Chama: Když řekne: „všechen můj majetek“. Mar bar Rav Aši řekl: Když je nám známo, že nemá [jiný].
ואלא מתני' דקתני לא שייר קרקע כל שהוא אין מתנתו קיימת היכי משכחת לה אמר רב חמא באומר כל נכסי מר בר רב אשי אמר במוחזק לן דלית ליה
Otázka se jim naskytla: Je odvolání části odvoláním všeho, či ne? Pojď a slyš: [Dal-li] všechno prvnímu a část druhému – druhý nabyl, první nenabyl. Což to není, když zemřel?
איבעיא להו חזרה במקצת הוי חזרה בכולה או לא תא שמע כולן לראשון ומקצתן לשני שני קנה ראשון לא קנה מאי לאו בשמת
Tak je to i logické, neboť se v závěru učí: [Dal-li] část prvnímu a všechno druhému – první nabyl, druhý nenabyl. Pokud řekneš, že jde o případ, kdy se uzdravil, proto druhý nenabyl. Ale řekneš-li, že když zemřel, ať nabudou oba!
הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אי אמרת בשלמא בשעמד משום הכי שני לא קנה אלא אי אמרת בשמת תרוייהו ליקנו
Řekl Rav JejmarRav Ašimu: Ať je to i tehdy, když se uzdravil. Pokud řekneš, že odvolání části je odvoláním všeho, proto aspoň druhý nabyl. Ale řekneš-li, že odvolání části není odvoláním všeho, ať je jako ten, kdo rozděluje, a ani jeden z nich nenabude!
א"ל רב יימר לרב אשי ותהוי נמי בשעמד אי אמרת בשלמא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה היינו דשני מיהת קנה אלא אי אמרת חזרה במקצת לא הויא חזרה בכולה ניהוי כמחלק ולחד מינייהו לא ליקנו
A halacha zní: Odvolání části je odvoláním všeho. Úvodní část [baraity] najdeš jak tehdy, když zemřel, tak tehdy, když se uzdravil; závěr najdeš jen tehdy, když se uzdravil.
והלכתא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה רישא משכחת לה בין שמת בין שעמד סיפא לא משכחת לה אלא כשעמד
Otázka se jim naskytla: Zasvětil-li [těžce nemocný] všechen svůj majetek [Chrámu] a uzdravil se, jak je tomu? Říkáme, že pro posvátné [účely] každý zcela rozhodně předává, nebo snad [jde o to, že] na úkor sebe sama nikdo zcela rozhodně nepředává?
איבעיא להו הקדיש כל נכסיו ועמד מהו מי אמרינן כל לגבי הקדש גמר ומקני או דלמא כל לגבי נפשיה לא גמר ומקני
Zřekl-li se všeho svého majetku [jako bezprizorního], jak je tomu? Říkáme, že protože [je přístupný] chudým stejně jako bohatým, zcela rozhodně předává, nebo snad na úkor sebe sama nikdo zcela rozhodně nepředává?
הפקיר כל נכסיו מהו מי אמרינן כיון דאף לעניים כעשירים גמר ומקני או דלמא כל לגבי נפשיה לא גמר ומקני
Rozdělil-li všechen svůj majetek chudým, jak je tomu? Říkáme, že při dobročinnosti jistě zcela rozhodně předává, nebo snad na úkor sebe sama nikdo zcela rozhodně nepředává? Zůstává to nerozhodnuto.
חילק כל נכסיו לעניים מאי מי אמרינן צדקה ודאי מגמר גמר ומקני או דלמא כל לגבי נפשיה לא גמר ומקני תיקו
(Jiná verze: Zasvětil-li všechen svůj majetek, jak je tomu? Zřekl-li se všeho svého majetku, jak je tomu? Rozdělil-li všechen svůj majetek chudým, jak je tomu? Zůstává to nerozhodnuto.)
(ל"א הקדיש כל נכסיו מהו הפקיר כל נכסיו מהו חילק כל נכסיו לעניים מהו תיקו)
Řekl Rav Šešet: „Ať vezme“, „ať získá“, „ať se zmocní“ a „ať nabude“ – to všechno jsou výrazy daru. V baraitě se učí: Také „ať zdědí“ a „ať dědí“ – u toho, kdo je způsobilý po něm dědit. A je to podle rabiho Jochanana ben Beroky.
אמר רב ששת יטול ויזכה ויחזיק ויקנה כולן לשון מתנה הן במתניתא תנא אף יחסין וירת בראוי ליורשו ור' יוחנן בן ברוקא היא
Originál: Bava Batra 148b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.