Bava batra 169b בבא בתרא

Babylonský talmud · Nezikin – Škody · list 169b · 16 segmentů

Struktura debaty:Baraita 1Otázka 2Námitka 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

Řekl jim: Jinak se stvrzenka píše, ale zde je důvod ten, že by se mohlo stát, že přijde věřitel a odebere [pole] kupci, a ten jde a vymáhá od [dalších] kupců, a stvrzenka u kupců není.

אמר להו בעלמא כותבין שובר והכא היינו טעמא דדלמא אזיל בעל חוב וטריף מיניה דלוקח ואזיל איהו וטריף לקוחות ושובר גבי לקוחות ליכא

Nakonec – neřeknou si kupci, že se pozemek [k němu] vrátil?

סוף סוף לקוחות לאו אמרי דארעא הדרי

Mezitím se [kupec] vytratí a sní plody.

אדהכי והכי שמיט ואכיל פירי

Anebo [jde o] kupce bez ručení [jemuž prodávající nemusí nic hradit].

אי נמי ללוקח שלא באחריות

Jestliže tak, [mělo by to platit] i o dlužních úpisech!

אי הכי שטרי הלואה נמי

Tam, kde [věřitel] vymáhá peníze, [lidé] si řeknou: Dlužník věřitele uspokojil penězi. Zde, kde [kupec] vymáhá zemi, vědí, že kdo vymáhá zemi, toho nelze uspokojit penězi.

התם דזוזי מסיק אמרי פייסיה בעל חוב בזוזי הכא דארעא מסיק מידע ידעי דמאן דמסיק ארעא בזוזי לא מפייס

Řekl mistr: „Kromě ručení, které je v nich.“ Jak to píšeme? Řekl Rav Nachman: Píše se takto: „Tato listina nechť neslouží k vymáhání ani ze zatíženého, ani z volného majetku, ale jen k tomu, aby pozemek zůstal v rukou kupce.“

אמר מר חוץ מן האחריות שבו היכי כתבינן אמר רב נחמן דכתבי הכי שטרא דנן דלא למיגבי ביה לא ממשעבדי ולא מבני חרי אלא כי היכי דתיקום ארעא בידיה דלוקח

Řekl Rafram: To znamená, že [vynechání] ručení je chybou písaře; důvodem je, že mu to tak napsal; kdyby mu to tak nenapsal, vymáhal by.

אמר רפרם זאת אומרת אחריות טעות סופר הוא טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי גבי

Rav Aši řekl: [Vynechání] ručení není chybou písaře; a co znamená „kromě ručení, které je v nich“? Že se do ní ručení nepíše.

רב אשי אמר אחריות לאו טעות סופר הוא ומאי חוץ מאחריות שבו דלא כתיב ביה אחריות

Jedna žena dala jednomu muži peníze, aby jí koupil pozemek. Šel a koupil jí ho bez ručení. Přišla k Ravu Nachmanovi.

ההיא איתתא דיהבה ליה זוזי לההוא גברא למיזבן לה ארעא אזל זבן לה שלא באחריות אתיא לקמיה דרב נחמן

Řekl mu: Poslala tě, abys napravoval, ne abys kazil. Jdi, kup ho od něj [sám] bez ručení a pak jí ho prodej s ručením.

אמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי זיל זבנה מיניה שלא באחריות והדר זבנה ניהלה באחריות:

„Raban Šimon ben Gamliel říká: Kdo dá svému druhovi dar a ten mu vrátí listinu, jeho dar se vrátil. Mudrci však říkají: Jeho dar platí.“ Jaký je důvod Rabana Šimona ben Gamliela? Řekl Rav Asi: Je to, jako by mu řekl: „Toto pole je ti dáno, dokud je listina v tvé ruce.“

רשב"ג אומר הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר חזרה מתנתו וחכ"א מתנתו קיימת: מאי טעמא דרשב"ג אמר רב אסי נעשה כאומר לו שדה זו נתונה לך כל זמן שהשטר בידך

Namítl Raba: Jestliže tak, [mělo by to platit], i když byla ukradena nebo se ztratila!

מתקיף לה רבה אי הכי נגנב או אבד נמי

Ale řekl Raba: Přou se o to, zda se písmena [listiny] nabývají předáním. Raban Šimon ben Gamliel se domnívá, že se písmena nabývají předáním, a mudrci se domnívají, že se písmena předáním nenabývají.

אלא אמר רבה באותיות נקנות במסירה קמיפלגי רשב"ג סבר אותיות נקנות במסירה ורבנן סברי אין אותיות נקנות במסירה

Učili naši mistři: Kdo se chce soudit [o pozemek] na základě listiny a na základě vydržení, soudí se na základě listiny – slova rabiho. Raban Šimon ben Gamliel říká: Na základě vydržení.

ת"ר הבא לידון בשטר ובחזקה נידון בשטר דברי רבי רשב"ג אומר בחזקה

V čem se přou? Když přišel Rav Dimi, řekl: Přou se o to, zda se písmena nabývají předáním.

במאי קמיפלגי כי אתא רב דימי אמר באותיות נקנות במסירה קא מיפלגי

Originál: Bava Batra 169b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.