zapouštějí kořeny do stran? Vždyť jsme se učili: Kdo ohne [výhonek] vinné révy do země – není-li nad ním vrstva hlíny tři dlaně, nesmí nad ním sít semeno.
לצדדין קא משתרשי והא תנן המבריך את הגפן בארץ אם אין על גבה עפר שלשה טפחים לא יביא זרע עליה
Bava batra 19b בבא בתרא
Struktura debaty:Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A učí se k tomu: Ale smí sít po stranách z jedné i z druhé strany. Rabi Chaga řekl jménem rabiho Josiho: [Nad ním se nesmí], protože [kořeny semen] rozrušují půdu a vynášejí kyprou hlínu.
ותני עלה אבל זורע את הצדדין אילך ואילך אמר רבי חגא בשם רבי יוסי מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח:
A moč od zdi na tři dlaně atd.: Raba bar bar Chana řekl: Člověk smí močit u zdi svého druha, neboť je psáno: „Vyhladím Achabovi každého, kdo močí na zeď, zavřeného i propuštěného v Izraeli“ (1Kr 21,21). – Ale my jsme se učili: A moč od zdi na tři dlaně! – Tam [jde] o vylévané [nádoby].
ואת מי רגלים מן הכותל ג' טפחים וכו': אמר רבה בר בר חנה מותר לאדם להשתין מים בצד כותלו של חבירו דכתיב (מלכים א כא, כא) והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל והא אנן תנן ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים התם בשופכין
(Pojď a slyš: Nikdo nesmí vylévat vodu u zdi svého druha, pokud se od ní nevzdálí.)
(תא שמע לא ישפוך אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו)
Pojď a slyš: Nikdo nesmí močit u zdi svého druha, pokud se od ní nevzdálí na tři dlaně. Kdy to platí? U zdi z cihel; ale u zdi z kamenů [stačí] tolik, aby to neškodilo. A kolik to je? Dlaň. A [u zdi] z tvrdé skály je to dovoleno. To je vyvrácení Raby bar bar Chany! – Je to vyvrácení.
תא שמע לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ג' טפחים בד"א בכותל לבינים אבל בכותל אבנים בכדי שלא יזיק וכמה טפח ושל צונמא מותר תיובתא דרבה בר בר חנה תיובתא
Ale Raba bar bar Chana přece citoval verš! – Tam se říká toto: Nenechám mu ani to, co má ve zvyku močit na zeď. A co to je? Pes.
והא רבה בר בר חנה קרא קאמר התם הכי קאמר אפילו מידי דדרכיה לאישתוני בקיר לא שביקנא ליה ומאי ניהו כלבא
Rabi Tovi bar Kisna řekl, že Šmuel řekl: Tenký placek nezmenšuje [otvor] okna [ve vztahu k nečistotě]. Proč právě tenký placek? I tlustý přece také ne!
אמר ר' טובי בר קיסנא אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון מאי איריא רקיק אפילו עבה נמי
Říká to stylem „netřeba říkat“: Netřeba říkat, [že] tlustý [nezmenšuje], protože je mu k užitku a nezřekne se ho; ale tenký, který se zhnusí, bys řekl, že se ho zřekne; učí nás [že ne].
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עבה כיון דאיחזי ליה לא מבטיל ליה אבל רקיק דממאיס אימא בטולי מבטיל ליה קמ"ל
A vyvoď to přece z toho, že je to věc, která přijímá nečistotu, a žádná věc, která přijímá nečistotu, nebrání [šíření] nečistoty! – [Jde o placek] zadělaný v ovocné šťávě.
ותיפוק ליה דהוה ליה דבר שהוא מקבל טומאה וכל דבר שהוא מקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה שנילש במי פירות
Namítá se: Koš plný slámy a sud plný sušených fíků, položené v okně – posoudí se: kdyby byly [nádoby] odebrány, a sláma a fíky by mohly stát samy, brání [nečistotě]; pokud ne, nebrání. – Ale sláma se přece hodí pro jeho dobytek!
מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחים בחלון רואין כל שאילו ינטלו ויכולין תבן וגרוגרות לעמוד בפני עצמן חוצצין ואם לאו אין חוצצין והא תבן חזי לבהמתו
– [Jde o] shnilou. – Hodí se do hlíny! – Jsou v ní trny. – Hodí se k topení! – [Jde o] vlhkou. – Hodí se na velký oheň! – Velký oheň není běžný.
בסריא חזי לטינא דאית ביה קוצי חזי להסקה במתונא חזי להסק גדול הסק גדול לא שכיח
Sušené fíky se mu přece hodí! Šmuel řekl: Když shnily. A tak učil i Raba bar Avuha: Když shnily.
גרוגרות הא חזו ליה אמר שמואל בשהתריפו וכן תני רבה בר אבוה בשהתריפו
Jak je tomu s tímto sudem? Jestliže je otvorem ven,
האי חבית היכי דמיא אי דפומא לבר
Originál: Bava Batra 19b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.