nenajdou, a listy znovu vyraší.
לא משכחת ליה אי בטרפא הדר פארי:
Bava batra 19a בבא בתרא
Struktura debaty:Otázka 2Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ani nádrž pro valcháře atd.: Rav Nachman řekl, že Raba bar Avuha řekl: To se učilo jen o [nádrži], kde se [prádlo] máčí, ale od [místa], kde se plácá, [je třeba vzdálenosti] čtyř loktů. Učí se také tak: Nádrž pro valcháře – čtyři lokte. Ale my jsme se učili: tři dlaně! Nýbrž z toho plyne, [že je tomu] jako [řekl] Rav Nachman.
ולא נברכת הכובסין וכו': אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מן המחמצן אבל מן הנדיין ד' אמות תניא נמי הכי נברכת הכובסין ד' אמות והא אנן תנן ג' טפחים אלא לאו ש"מ כדרב נחמן
A někteří je stavějí proti sobě: Učili jsme se: Nádrž pro valcháře – tři dlaně; a učí se: čtyři lokte! Rav Nachman řekl, že Raba bar Avuha řekl: To není rozpor: zde od [místa], kde se máčí, zde od [místa], kde se plácá. Rav Chija, syn Rav Avji, to učil výslovně: pokud nevzdálí okraj máčecí nádrže od zdi na tři dlaně.
ואיכא דרמי להו מירמי תנן נברכת הכובסין ג' טפחים והתניא ארבע אמות אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא קשיא כאן מן המחמצן כאן מן הנדיין רב חייא בריה דרב אויא מתני לה בהדיא אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים:
A omítne vápnem: Bylo položeno otázkou: Učili jsme se „a omítne vápnem“, nebo snad „nebo omítne vápnem“?
וסד בסיד: איבעיא להו וסד בסיד תנן או דילמא או סד בסיד תנן
Je zřejmé, že jsme se učili „a omítne vápnem“; neboť kdyby tě napadlo, že jsme se učili „nebo omítne vápnem“, pak ať je spojí a učí dohromady [s následující větou].
פשיטא דוסד בסיד תנן דאי סלקא דעתך דאו סד בסיד תנן אם כן ליערבינהו וליתנינהו
Možná [je nespojil], protože jedna škoda se nepodobá druhé škodě: na začátku jde o škodu vlhkostí, v závěru o škodu žárem.
דילמא משום דלא דמי האי היזיקא להאי היזיקא רישא היזיקא דמתונא סיפא היזיקא דהבלא
Pojď a slyš: Rabi Jehuda říká: Skála, která se drolí v rukou – tento kope svou jámu odsud a onen kope svou jámu odtud; tento vzdálí na tři dlaně a omítne vápnem, a onen vzdálí na tři dlaně a omítne vápnem. Důvod je, že se drolí v rukou; kdyby se nedrolila v rukou, ne [a stačilo by jen vzdálit].
ת"ש רבי יהודה אומר סלע הבא בידים זה חופר בורו מכאן וזה חופר בורו מכאן זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד טעמא דבא בידים הא לא בא בידים לא
Totéž platí, i když se nedrolí v rukou: i tehdy omítne vápnem. A [skálu], která se drolí v rukou, potřeboval [zmínit]: napadlo by tě říct, že protože se drolí v rukou, je třeba ještě větší vzdálenosti; učí nás [že ne].
ה"ה דאף על גב דלא בא בידים נמי סד בסיד ובא בידים איצטריכא ליה סד"א כיון דבא בידים ליבעי רווחא טפי קמ"ל:
Vzdalují se olivové výlisky, hnůj, sůl a kameny atd.: Učili jsme se tam: Čím se [pokrm na Šabat] obkládá a čím se neobkládá.
מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים וכו': תנן התם במה טומנין ובמה אין טומנין
Neobkládá se olivovými výlisky, hnojem, solí, vápnem ani pískem, ať vlhkými nebo suchými. Proč zde učí kameny a neučí písek, a proč tam učí písek a neučí kameny?
אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבשין מאי שנא הכא דקתני סלעים ולא קתני חול ומאי שנא התם דקתני חול ולא קתני סלעים
Rav Josef řekl: Protože lidé nemají ve zvyku obkládat kameny. Abaje mu řekl: A mají snad lidé ve zvyku obkládat ovčím rounem a proužky purpuru? Vždyť se učí: Obkládá se ovčím rounem, chomáči vlny, proužky purpuru a koudelí, ale nepřenášejí se.
אמר רב יוסף לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים אמר ליה אביי וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן דתניא טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין ואין מטלטלין אותן
Nýbrž Abaje řekl: „Jeho druh o něm vypovídá“ (Jb 36,33) – zde učil kameny a totéž platí o písku; tam učil písek a totéž platí o kamenech. Rava mu řekl: Jestliže „jeho druh o něm vypovídá“, ať je všechny učí na jednom místě, a na druhém ať učí jen jeden z nich, a totéž [by platilo] o druhém.
אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו ריעו תנא הכא סלעים וה"ה לחול תנא התם חול והוא הדין לסלעים א"ל רבא אי יגיד עליו ריעו ליתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא מנייהו באידך וה"ה לאידך
Nýbrž Rava řekl: Tam je důvodem, proč neučí kameny, to, že by rozbily hrnec. Zde je důvodem, proč neučí písek, to, že horké otepluje a studené ochlazuje [a zdi neškodí].
אלא אמר רבא התם היינו טעמא דלא קתני סלעים משום דמשתכי לה לקדרה הכא היינו טעמא דלא קתני חול משום דמחמימי חיים ומקרירי קריר
Ale rabi Ošaja učí [i] písek! – Tam [jde] o vlhký. – I náš tanna ať ho učí a vztáhne to na vlhký! – Už přece učil vodní kanál.
והא תני רבי אושעיא חול התם במתונא תנא דידן נמי ליתני ולוקמיה במתונא הא תנא ליה אמת המים
Copak neučí vodní kanál, a [přesto] učí [i] nádrž pro valcháře?
אטו מי לא קתני אמת המים וקתני נברכת הכובסין
Ty byly zapotřebí. Neboť kdyby učil [jen] vodní kanál, [řekl bych, že je to] proto, že je trvalý, ale nádrž pro valcháře, která není trvalá, bych řekl, že ne. A kdyby učil [jen] nádrž pro valcháře, [řekl bych, že je to] proto, že se [voda] shromažďuje a stojí, ale vodní kanál ne. Bylo to zapotřebí.
הנהו צריכי דאי תנא אמת המים משום דקביעא אבל נברכת הכובסין דלא קביעא אימא לא ואי תנא נברכת הכובסין משום דקוו וקיימי אבל אמת המים לא צריכא:
Vzdalují se semena a pluh atd.: Semena – vyvoď to přece z pluhu! – [Jde o setí] rozhazováním z ruky [bez orby].
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה וכו': זרעים תיפוק ליה משום מחרישה במפולת יד
Pluh – vyvoď to přece ze semen! – [Jde o] orání u stromů. – A vyvoď to přece z vody [zavlažování]! – Tanna má na mysli zemi Izraele, neboť je psáno: „Pije vodu z nebeského deště“ (Dt 11,11).
מחרישה ותיפוק ליה משום זרעים בחורש לאילנות ותיפוק ליה משום מיא תנא בארץ ישראל קאי דכתיב (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים
Znamená to snad, že semena
למימרא דזרעים
Originál: Bava Batra 19a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.