a spolu s ní se nabývá movitý majetek. – Čím se zde zabýváme? Pšenicí.
ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות הכא במאי עסקינן בחיטי
Bava batra 27b בבא בתרא
Struktura debaty:Mišna 2Otázka 4Důkaz 2Příběh 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
To je také přesné, neboť se učí „jakéhokoli rozměru“. Vyvoď z toho.
דיקא נמי דקתני כל שהוא ש"מ
Pojď a slyš: Strom, který je zčásti v zemi [Izraele] a zčásti mimo zemi – [jeho plody jsou] tevel a nesvaté [ovoce] smíšené dohromady; [to jsou] slova rabiho [Jehudy ha-Nasi].
תא שמע אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי
Raban Šimon ben Gamliel říká: Co roste [z části] podléhající povinnosti, podléhá povinnosti; co roste [z části] osvobozené, je osvobozeno.
רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב הגדל בפטור פטור
Neliší se přece v ničem jiném, než že jeden mistr se domnívá, že platí zpětné určení [breira], a druhý mistr se domnívá, že neplatí zpětné určení.
ע"כ לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה
Ale [co] roste [celé z části] osvobozené, je podle všech osvobozeno.
אבל גדל בפטור דברי הכל פטור
Čím se zde zabýváme? [Případem], kdy [kořeny] odděluje skála. – Jestliže tak, jaký je důvod rabiho [Jehudy ha-Nasi]? – Že [kořeny] se zase spojují.
הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא אי הכי מאי טעמיה דרבי דהדרי ערבי
A v čem se přou? Jeden mistr se domnívá, že vzduch [nad skálou výživu] promíchává, a druhý mistr se domnívá, že tato [část] stojí sama o sobě a ona [část] stojí sama o sobě.
ובמאי קא מיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי
A [jen] šestnáct loket a ne víc? Ale vždyť jsme se učili: Strom se vzdaluje od jámy dvacet pět loket? Řekl Abaje: Rozrůstají se [kořeny] velmi daleko, ale [půdu] vyčerpávají jen do šestnácti loket; dál nevyčerpávají.
ושש עשרה אמה ותו לא והא תנן מרחיקין את האילן מן הבור כ"ה אמה אמר אביי מיזל טובא אזלי אכחושי לא מכחשי אלא עד שש עשרה אמה טפי לא מכחשי
Když přišel Rav Dimi, řekl: Reš Lakiš se zeptal rabiho Jochanana: Jak je to se stromem, který je blízko hranice do šestnácti loket? Řekl mu: Je to lupič, a nepřinášejí se z něj prvotiny.
כי אתא רב דימי אמר בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה מהו אמר ליה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים
Když přišel Ravin, řekl, že řekl rabi Jochanan: Ať jde o strom blízko hranice, nebo o strom, který se [nad ni] sklání, přináší [prvotiny] a recituje, neboť s touto podmínkou dal Jehošua Izraeli zemi do dědictví.
כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ:
MIŠNA: Strom, který se sklání nad pole jeho druha, [ten] usekne [větve do výše] bodce na vola nad pluhem; a u rohovníku a sykomory podle olovnice. U zavlažovaného pole [usekne] každý strom podle olovnice. Aba Šaul říká: Každý neplodný strom podle olovnice.
מתני׳ אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת:
GEMARA: Byla vznesena otázka: Vztahuje se [výrok] Aby Šaula k začátku, nebo se vztahuje k závěru?
גמ׳ איבעיא להו אבא שאול ארישא קאי או אסיפא קאי
Pojď a slyš, neboť učila baraita: Zavlažované pole – Aba Šaul říká: Každý strom podle olovnice, protože stín škodí zavlažovanému poli. Vyvoď z toho, že se vztahuje k začátku. Vyvoď z toho.
תא שמע דתניא בית השלחין אבא שאול אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין שמע מינה ארישא קאי שמע מינה
Řekl Rav Aši: I mišna je přesná, neboť se učí „každý neplodný strom“. Řekneš-li, že se vztahuje k začátku, proto se učí „každý strom“; ale řekneš-li, že se vztahuje k závěru, měl by [říci jen] „neplodný strom“. Copak z toho tedy nevyvodíš, že se vztahuje k začátku? Vyvoď z toho.
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני כל אילן סרק אי אמרת בשלמא ארישא קאי היינו דקתני כל אילן אלא אי אמרת אסיפא קאי אילן סרק מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה ארישא קאי שמע מינה:
MIŠNA: Strom, který se sklání nad veřejné prostranství, [majitel] usekne [větve tak], aby mohl projít velbloud i se svým jezdcem. Rabi Jehuda říká: Velbloud naložený lnem nebo svazky révových prutů. Rabi Šimon říká: Každý strom podle olovnice, kvůli nečistotě.
מתני׳ אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:
GEMARA: Kdo je tanaita, podle něhož se u škod jde podle odhadu [situace] nyní?
גמ׳ מאן תנא דבנזקין בתר אומדנא דהשתא אזלינן
Řekl Reš Lakiš: Je to učeno jako spor, a je to [názor] rabiho Eliezera. Neboť jsme se učili: Pod veřejným prostranstvím se nedělá dutina – jámy, příkopy a jeskyně. Rabi Eliezer to dovoluje, [je-li strop tak pevný], aby po něm mohl jet vůz naložený kameny.
אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי אליעזר היא דתנן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר בכדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים
Rabi Jochanan řekl: Můžeš říci, že i [podle] rabínů. Tam se [strop] někdy propadne a [člověk] o tom neví; ale zde [větve] usekává postupně, jak [rostou].
רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן התם זימנין דמפחית ולאו אדעתיה אבל הכא קמא קמא קא קייץ ליה:
„Rabi Jehuda říká: Velbloud naložený lnem nebo svazky révových prutů.“ Byla vznesena otázka: Je větší míra rabiho Jehudy, nebo snad je větší míra rabínů?
ר' יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות: איבעיא להו שיעורא דרבי יהודה נפיש או דלמא שיעורא דרבנן נפיש
Je zřejmé, že větší je míra rabínů. Neboť kdyby tě napadlo, že větší je míra rabiho Jehudy, co by si rabíni počali s mírou rabiho Jehudy? – Ale jak tedy, míra rabínů je větší – co si počne rabi Jehuda s mírou rabínů? – Je možné, že [jezdec] se skloní a projede pod ním.
פשיטא דשיעורא דרבנן נפיש דאי ס"ד שיעורא דרבי יהודה נפיש רבנן בשיעורא דרבי יהודה היכי עבדי ואלא מאי שיעורא דרבנן נפיש רבי יהודה בשיעורא דרבנן מאי עביד אפשר דגחין וחליף תותיה:
„Rabi Šimon říká: Každý strom podle olovnice, kvůli nečistotě.“ Učili: Kvůli nečistotě stanu. – To je zřejmé; učili jsme se [v mišně] „kvůli nečistotě“!
רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה: תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן
Kdybych [to znal jen] z mišny, řekl bych: Snad přinese havran [něco] nečistého a shodí to tam, a stačí pouhé proředění [větví]. Proto nás to učí.
אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בעלמא קא משמע לן:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Ať nekope“.
הדרן עלך לא יחפור
Originál: Bava Batra 27b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.