A ať do [oděvu] nevpichuje více než tři stehy, a ať nečeše oděv po osnově, ale po útku. A [smí] ho srovnat po délce, ale ne po šířce. A chce-li ho srovnat až na píď, smí.
ולא יטיל בו יותר משלשה חובין ולא יסרוק הבגד לשתיו אלא לערבו ומשויהו לארכו אבל לא לרחבו ואם בא להשוותו עד טפח רשאי
„A ať do něj nevpichuje více než tři stehy.“ Rabi Jirmeja se otázal: Je vpich tam a zpět jeden, anebo je vpich tam a zpět dva? Zůstává to nerozhodnuto.
ולא יטיל בו יותר משלשה חובין בעי רבי ירמיה אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי ואתויי תרי תיקו:
Rabíni učili: Od česače se nekupují chomáče vlny, protože nejsou jeho. A tam, kde je zvykem, že jsou jeho, se kupují. A všude se od nich kupuje polštář plný chomáčů vlny a matrace plná chomáčů vlny. Proč? Nabyl je změnou.
ת"ר אין לוקחין מן הסורק מוכין מפני שאינו שלו ובמקום שנהגו להיות שלו לוקחין ובכל מקום לוקחין מהן כר מלא מוכין וכסת מלאה מוכין מאי טעמא קננהו בשינוי
Rabíni učili: Od barvíře se nekupují ani vzorky, ani zkušební kusy, ani vytrhaná vlna. Ale kupuje se od nich barvený oděv, předené [vlákno] i oděvy. Teď, když předené smí brát, je třeba [uvádět] oděvy? Co jsou „oděvy“? Plsti.
ת"ר אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמות ולא תלושים של צמר אבל לוקחין מהן בגד צבוע טווי בגדים השתא טווי שקיל בגדים מיבעיא מאי בגדים נמטי
„Byla-li černá [atd.]“: Rav Jehuda řekl: Jmenuje se „kacra“ [ten, kdo zkracuje], a kacra ji bere. Rav Jehuda řekl: Všechny [vlny] se počítají k modré [techelet], a můj syn Jicchak si na ně dává pozor.
אם היה שחור [וכו']: א"ר יהודה קצרא שמיה וקצרא שקיל ליה אמר רב יהודה הכל עולין למנין תכלת ויצחק ברי קפיד עלייהו:
„Krejčí, který nechal nit [atd.]“: A kolik je [dost] k šití? Rav Asi řekl: Délka jehly mimo jehlu. Vznesli otázku: Je délka jehly a [kus] mimo jehlu jako délka jehly, anebo je délka jehly a [kus] mimo jehlu jen trocha?
החייט ששייר (מן) [את] החוט כו': וכמה לתפור אמר רב אסי מלא מחט חוץ למחט איבעיא להו מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט או דלמא מלא מחט וחוץ למחט משהו
Pojď a slyš, neboť se učí v baraitě: Krejčí, který nechal nit kratší, než je potřeba k šití, a záplatu menší než tři na tři – když na nich hospodáři záleží, patří hospodáři; když na nich hospodáři nezáleží, jsou jeho.
ת"ש דתניא החייט ששייר את החוט פחות מכדי לתפור בו ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו
Pokud řekneš, že délka jehly a [kus] mimo jehlu je jako délka jehly, je to v pořádku: méně než to se hodí na stehování. Ale pokud řekneš, že délka jehly a [kus] mimo jehlu je jen trocha, k čemu se hodí méně než to?
אי אמרת בשלמא מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט פחות מכאן חזי לסיכתא אלא אי אמרת מלא מחט וחוץ למחט משהו פחות מכאן למאי חזי
„Co tesař [odstraní dlátem atd.]“: Ale postav proti tomu [baraitu]: Co tesař odstraní dlátem a co se odlomí pilou, patří hospodáři; a co vyjde zpod vrtáku a zpod hoblíku a co se odpiluje pilou, je jeho.
מה שהחרש כו': ורמינהי מה שהחרש מוציא במעצד והנפסק במגירה הרי אלו של בעל הבית והיוצא מתחת מקדח ומתחת רהיטני והנגרר במגירה הרי אלו שלו
Rava řekl: V místě našeho tanny jsou dvě sekyrky: velké se říká „kašil“ a malé se říká „maacad“. V místě tanny baraity je jen jedna a říkají jí „maacad“.
אמר רבא באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא וקרו לה מעצד:
„A pracoval-li u [hospodáře atd.]“: Rabíni učili: U kameníků neplatí [zákaz] loupeže. U těch, kdo prořezávají stromy, kdo prořezávají révu, kdo osekávají keře, kdo plejí setbu a kdo okopávají zeleninu – když na tom hospodáři záleží, platí [zákaz] loupeže; když na tom hospodáři nezáleží, je to jejich.
ואם היה עושה אצל כו': ת"ר מסתתי אבנים אין בהם משום גזל מפסגי אילנות מפסגי גפנים מנקפי היגי מנכשי זרעים ועודרי ירקות בזמן שבעה"ב מקפיד עליהם יש בהן משום גזל אין בעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו שלו
Rav Jehuda řekl: U kokotice a jarní píce neplatí [zákaz] loupeže; v místě, kde na tom záleží, platí [zákaz] loupeže. Ravina řekl: A město Mechasja je místo, kde na tom záleží.
א"ר יהודה כשות וחזיז אין בהם משום גזל באתרא דקפדי יש בהן משום גזל אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דקפדי הוא
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Kdo uloupí“ poslední; a dokončen je traktát Bava kama.
הדרן עלך הגוזל בתרא וסליקא לה מסכת בבא קמא
Originál: Bava Kamma 119b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.