Vždyť jsi měl prospěch!
הא איתהנית
Bava kama 20b בבא קמא
Struktura debaty:Baraita 1Důkaz 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Řekl mu: To je [výslovně v] mišně. Ve které mišně? Řekl mu: Až mi posloužíš, [povím ti]. Vzal svůj šátek a složil mu ho. Řekl mu: „Mělo-li prospěch, platí to, z čeho mělo prospěch.“
א"ל מתניתין היא הי מתניתין א"ל לכי תשמש לי שקל סודריה כרך ליה א"ל אם נהנית משלמת מה שנהנית
Řekl Rava: Jak málo vnímá a cítí člověk, jemuž pomáhá jeho Pán! Neboť i když se [ta otázka] mišně nepodobá, přijal to od něho. Toto [v mišně] je [případ], kdy tento má prospěch a onen má ztrátu, a tamto je [případ], kdy tento má prospěch a onen nemá ztrátu.
אמר רבא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה דאע"ג דלא דמי למתניתין קבלה מיניה האי זה נהנה וזה חסר והאי זה נהנה וזה לא חסר הוא
A Rami bar Chama [se domníval]: obyčejné plody ve veřejném prostranství – [majitel] se jich zříká.
ורמי בר חמא סתם פירות ברשות הרבים אפקורי מפקר להו
Učili jsme: Kdo obklopí [pozemek] svého druha ze tří stran a ohradí první, druhou i třetí [stranu], nezavazují ho [k úhradě]. Z toho plyne: [ohradil-li druh i] čtvrtou, zavazují ho.
תנן המקיף חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו הא רביעית מחייבין אותו
Z toho vyplývá: tento má prospěch a onen nemá ztrátu – je povinen! – Tam je to jiné, protože mu říká: Ty jsi mi způsobil nadměrné ohrazení.
ש"מ זה נהנה וזה לא חסר חייב שאני התם דאמר ליה את גרמת לי הקיפא יתירא
Pojď a slyš: Řekl rabi Josi: Postavil-li se obklopený a ohradil čtvrtou [stranu], přenášejí na něho [podíl na] všem. Důvod je, že ohradil obklopený; ale [ohradil-li ji] obklopující, [obklopený] je osvobozen.
ת"ש א"ר יוסי אם עמד ניקף וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל טעמא דגדר ניקף הא מקיף פטור
Z toho vyplývá: tento má prospěch a onen nemá ztrátu – je osvobozen! – Tam je to jiné, protože mu říká: Mně stačí hlídač za zuz.
ש"מ זה נהנה וזה לא חסר פטור שאני התם דאמר ליה לדידי סגי לי בנטירא בר זוזא
Pojď a slyš: Dům a horní patro [patřící] dvěma [lidem], které se zřítily – řekl-li majitel horního patra majiteli domu, [aby] stavěl, a ten nechce, majitel horního patra postaví dům a bydlí v něm, dokud mu [ten] nezaplatí jeho výdaje.
ת"ש הבית והעלייה של שנים שנפלו אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העלייה בונה בית ויושב בה עד שיתן לו יציאותיו
Jeho výdaje je mu majitel domu povinen [zaplatit], ale nájemné ne. Z toho vyplývá: tento má prospěch a onen nemá ztrátu – je osvobozen! – Tam je to jiné, protože dům je zavázán [sloužit] hornímu patru.
יציאותיו הוא דמחייב ליה בעל הבית הא שכרו לא ש"מ זה נהנה וזה לא חסר פטור שאני התם דביתא לעלייה משתעבד
Pojď a slyš: Rabi Jehuda říká: I ten, kdo bydlí ve dvoře svého druha bez jeho vědomí, mu musí platit nájemné. Z toho vyplývá: tento má prospěch a onen nemá ztrátu – je povinen! – Tam je to jiné kvůli zčernání zdí.
ת"ש רבי יהודה אומר אף זה הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ש"מ זה נהנה וזה לא חסר חייב שאני התם משום שחרוריתא דאשייתא
Poslali [tu otázku] do domu rabiho Amiho. Řekl: A co mu udělal, oč ho připravil a čím mu uškodil? Rabi Chija bar Aba řekl: Rozmyslím si tu věc. Znovu to poslali před rabiho Chiju bar Abu. Řekl: Kolikrát mi to ještě pošlou? Kdybych v tom nalezl důvod, což bych jim ho nebyl poslal?
שלחוה בי רבי אמי אמר וכי מה עשה לו ומה חסרו ומה הזיקו רבי חייא בר אבא אמר נתיישב בדבר הדר שלחוה קמיה דרבי חייא בר אבא אמר כוליה האי שלחו לי ואזלי אילו אשכחי בה טעמא לא שלחנא להו
Bylo řečeno: Rav Kahana řekl [jménem] rabiho Jochanana: Nemusí mu platit nájemné. Rabi Abahu řekl [jménem] rabiho Jochanana: Musí mu platit nájemné.
אתמר רב כהנא א"ר יוחנן אינו צריך להעלות לו שכר רבי אבהו אמר רבי יוחנן צריך להעלות לו שכר
Řekl Rav Papa: Ten [výrok] rabiho Abahua nebyl řečen výslovně, nýbrž byl odvozen z obecnějšího [výroku], neboť jsme se učili: Vzal-li [někdo] kámen nebo trám zasvěcený [Chrámu], nespáchal [ještě] zpronevěru na svatém.
אמר רב פפא הא דרבי אבהו לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דתנן נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל
Dal-li ho svému druhovi, on spáchal zpronevěru a jeho druh nespáchal zpronevěru. Zabudoval-li ho do svého domu, nespáchal zpronevěru, dokud pod ním nebude bydlet [v hodnotě] peruty.
נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל בנאה לתוך ביתו הרי זה לא מעל עד שידור תחתיה שוה פרוטה
A řekl Šmuel: A to [platí], když ho položil na otvor světlíku.
ואמר שמואל והוא שהניחה על פי ארובה
A rabi Abahu seděl před rabim Jochananem a řekl jménem Šmuela: To znamená, že kdo bydlí ve dvoře svého druha bez jeho vědomí, musí mu platit nájemné. A [rabi Jochanan] mu mlčel.
ויתיב רבי אבהו קמיה דר' יוחנן וקאמר משמיה דשמואל זאת אומרת הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ושתק ליה
On se domníval, že když mlčel, souhlasí s ním; ale není tomu tak – vůbec si ho nevšímal.
איהו סבר מדשתיק מודה ליה ולא היא אשגוחי לא אשגח ביה
[Šmuelův výrok je] v souladu s Rabou, neboť řekl Raba: Zasvěcený majetek [užitý] bez vědomí [Chrámu]
כדרבה דאמר רבה הקדש שלא מדעת
Originál: Bava Kamma 20b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.