jménem rabiho Jišmaela atd.!
משום רבי ישמעאל כו'
Bava kama 30a בבא קמא
Struktura debaty:Mišna 2Baraita 2Otázka 2Námitka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Není to obtížné: tohle je jeho [vlastní názor], tamto je [názor] jeho učitele.
לא קשיא הא דידיה הא דרביה:
MIŠNA: Kdo vylévá vodu ve veřejném prostranství, a jiný o ni utrpí škodu, je povinen [nahradit] jeho škodu. Kdo ukryje trn nebo sklo, a kdo ohradí svou ohradu trním, a [vlastník] ohrady, která spadla do veřejného prostranství, a jiní o ně utrpí škodu – je povinen [nahradit] jejich škodu.
מתני׳ השופך מים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל לרה"ר והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן:
GEMARA: Řekl Rav: Učili to jen tehdy, když se mu ve vodě ušpinily oděvy; ale [za] něho samého je osvobozen – uškodila mu [sama] zem.
גמ׳ אמר רב לא שנו אלא דנטנפו כליו במים אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו
א"ל רב הונא לרב לא יהא אלא כרפשו
Myslíš snad, že voda nevsákla? [Jde o případ], kdy voda vsákla.
מי סברת דלא תמו מיא בדתמו מיא
A proč potřebuji obojí [mišnu]?
ותרתי למה לי
Jednu pro letní období a jednu pro období dešťů.
חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים
Neboť se učí: Všichni ti, o nichž řekli, že [smějí] otevírat své stoky a vyhrabávat své cisterny – v letním období na to nemají právo a v období dešťů na to právo mají; a i když [jednají] oprávněně, způsobí-li škodu, jsou povinni platit.
דתניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להן רשות ובימות הגשמים יש להם רשות ואע"פ שברשות אם הזיקו חייבין לשלם:
„Kdo ukryje trn“ atd. Řekl rabi Jochanan: Učili to jen o [tom, kdo trní] vystrčí, ale ne o [tom, kdo je drží] přesně. Proč je osvobozen? Řekl Rav Acha, syn Rava Iky: Protože lidé se obvykle neotírají o zdi.
המצניע את הקוץ [וכו']: א"ר יוחנן לא שנו אלא מפריח אבל מצמצם לא מ"ט פטור אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים
Rabíni učili: Kdo ukryje své trní a sklo ve zdi svého druha, a přišel majitel zdi, zbořil svou zeď, [trní] spadlo do veřejného prostranství a způsobilo škodu – povinen je ten, kdo [je] ukryl.
ת"ר המצניע קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל של חבירו ובא בעל כותל וסתר כותלו ונפל לרה"ר והזיקו חייב המצניע
Řekl rabi Jochanan: Učili to jen o vratké zdi; ale u pevné zdi je ten, kdo [je] ukryl, osvobozen, a povinen je majitel zdi.
א"ר יוחנן לא שנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא המצניע פטור וחייב בעל הכותל
Řekl Ravina: To znamená: Kdo zakryje svou jámu vědrem svého druha, a přijde majitel vědra a vezme své vědro, povinen je majitel jámy.
אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל דליו חייב בעל הבור
To je samozřejmé!
פשיטא
Napadlo by tě říci: tam [majitel zdi] o něm nevěděl, aby mu dal vědět; ale zde, kde o něm ví, měl mu dát vědět. Proto nás učí [že ne].
מהו דתימא התם הוא דלא הוי ידע ליה דלודעיה אבל הכא דידע ליה הוה ליה לאודועיה קמ"ל
Rabíni učili: Dávní zbožní ukrývali své trní a sklo uvnitř svých polí a zakopávali je do hloubky tří tefachů, aby nebránily pluhu.
ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה
רב ששת שדי להו בנורא רבא שדי להו בדגלת
Řekl Rav Jehuda: Kdo chce být zbožný, ať dodržuje to, co [se učí] o škodách. Rava řekl: to, co [se učí v traktátu] Otcové; a někteří říkají: to, co [se učí o] požehnáních.
אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות:
MIŠNA: Kdo vynese svou slámu a strniště do veřejného prostranství na hnůj, a jiný o ně utrpí škodu, je povinen [nahradit] jeho škodu; a kdokoli je předejde, získá je. Raban Šimon ben Gamliel říká: Všichni, kdo [něco] kazí ve veřejném prostranství a způsobí škodu, jsou povinni platit; a kdokoli je předejde, získá je.
מתני׳ המוציא את תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו וכל הקודם בהן זכה רשב"ג אומר כל המקלקלין ברה"ר והזיקו חייבין לשלם וכל הקודם בהן זכה
Kdo obrací hnůj ve veřejném prostranství, a jiný o něj utrpí škodu, je povinen [nahradit] jeho škodu.
ההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:
GEMARA: Řekněme, že mišna není podle rabiho Jehudy,
גמ׳ לימא מתני' דלא כר' יהודה
neboť se učí: Rabi Jehuda říká: V době vynášení hnoje vynáší člověk svůj hnůj do veřejného prostranství a hromadí ho celých třicet dní, aby byl rozšlapán nohama lidí a nohama zvířat; neboť s touto podmínkou dal Jehošua [Izraeli] zemi do dědictví.
דתניא ר' יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ
I kdybys řekl, [že je] podle rabiho Jehudy – rabi Jehuda souhlasí, že způsobí-li [hnůj] škodu, platí, co poškodil.
אפי' תימא רבי יהודה מודה רבי יהודה שאם הזיק משלם מה שהזיק
Ale vždyť jsme se učili: Rabi Jehuda říká: U chanukové lampy je osvobozen, protože je [postavena] oprávněně. Zdali ne kvůli oprávnění [uděleném] soudem?
והתנן רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור מפני שהוא ברשות מאי לאו משום רשות בית דין
Ne, kvůli oprávnění [plynoucímu z] přikázání, neboť se učí: Rabi Jehuda říká: U chanukové lampy je osvobozen, protože je to oprávnění [plynoucí z] přikázání.
לא משום רשות מצוה דתניא רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור מפני שהוא רשות מצוה
Pojď a slyš: Všichni ti, o nichž řekli, že smějí [něco] kazit ve veřejném prostranství – způsobí-li škodu, jsou povinni platit; a rabi Jehuda osvobozuje.
ת"ש כל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים אם הזיקו חייבין לשלם ורבי יהודה פוטר
Řekl Rav Nachman: Mišna [mluví o době], která není dobou vynášení hnoje, a je [podle] rabiho Jehudy.
אמר רב נחמן מתני' שלא בשעת הוצאת זבלים ור' יהודה היא
Rav Aši řekl:
רב אשי אמר
Originál: Bava Kamma 30a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.