Utekl-li – když ho nesoudili soudem o život, jak by ho mohli soudit soudem o majetek bez [přítomnosti] majitelů? – [Jde o případ], kdy [soud] přijal [výpověď] svědků a [býk] utekl.
אי ברח כי לא דנוהו דיני נפשות היכי דיינינא ליה דיני ממונות בלא בעלים דקביל סהדי וברח
Nakonec, odkud se [škoda] zaplatí? Z práce [býka] na poli. – Pokud tak, ať se neškodný [býk] soudí nejprve soudem o majetek, ať se [škoda] zaplatí z [jeho] práce na poli a poté ať se soudí soudem o život!
סוף סוף מהיכא משתלם מרידיא אי הכי תם נדייניה דיני ממונות ברישא ונשתלם מרידיא והדר נדייניה דיני נפשות
Pojď a slyš: Jako jáma, v níž je dost [hloubky] k usmrcení, deset dlaní, tak i vše, v čem je dost k usmrcení, deset dlaní. Byly-li méně než deset dlaní a spadl do ní býk nebo osel a zemřel, je [majitel jámy] osvobozen; byl-li v ní poškozen, je povinen [platit].
ת"ש מה בור שיש בו כדי להמית עשרה טפחים אף כל שיש בו כדי להמית עשרה טפחים היו פחותין מעשרה טפחים ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור הוזק בו חייב
Nepočítá snad zdola nahoru, a říká toto: od jedné dlaně do deseti usmrcení není, škody jsou? Zřejmě tedy u škod [stačí] cokoli. Z toho plyne, že neodhadujeme u škod.
מאי לאו ממטה למעלה קא חשיב והכי קאמר מטפח ועד עשרה מיתה ליכא נזקין איכא אלמא לנזקין כל דהו שמע מינה אין אומדין לנזקין
Ne, počítá shora dolů, a říká toto: deset – usmrcení je; o něco méně než deset – škody jsou, usmrcení není. A ve skutečnosti ti řeknu, že existuje odhad u škod, a u každé jednotlivé věci potřebujeme [hloubku], v níž by mohla být poškozena.
לא ממעלה למטה קא חשיב והכי קאמר עשרה מיתה איכא פחות מעשרה פורתא נזקין איתא מיתה ליכא ולעולם אימא לך יש אומד לנזקין וכל מידי ומידי כי היכי דמיתזקה ביה בעינן
Pojď a slyš: Udeřil-li ho do oka a oslepil ho, do ucha a ohlušil ho, otrok kvůli tomu vychází na svobodu. [Udeřil-li] naproti jeho oku a [otrok] nevidí, naproti jeho uchu a nemá sluch, otrok kvůli tomu na svobodu nevychází. Jaký je důvod? Ne snad proto, že potřebujeme odhad? A z toho plyne, že existuje odhad u škod.
תא שמע הכהו על עינו וסימאו על אזנו וחירשו עבד יוצא בהן לחירות כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע אין עבד יוצא בהן לחירות מאי טעמא לאו משום דבעינן אומדנא ושמע מינה יש אומדנא לנזקין
Ne. [Je to] proto, že říkáme, že se sám vyděsil. Jak bylo učeno: Kdo vyděsí svého bližního, je osvobozen podle lidských zákonů a povinen podle zákonů Nebes. Jak? Zakřičel mu do ucha a ohlušil ho – je osvobozen; uchopil ho a zakřičel mu do ucha a ohlušil ho – je povinen.
לא משום דאמרינן הוא דאבעית נפשיה כדתניא המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים כיצד תקע באזנו וחירשו פטור אחזו ותקע באזנו וחירשו חייב
Pojď a slyš: Pět věcí se mu odhadne a dá se mu [náhrada] hned. Léčení a ušlý výdělek – dokud se neuzdraví. Odhadli-li ho, a [jeho stav] se dále zhoršoval, dá se mu jen to, jak ho odhadli.
ת"ש חמשה דברים אומדין אותו ונותנין לו מיד ריפוי ושבת עד שיתרפא אמדוהו והיה מתנונה והולך אין נותנין לו אלא כמו שאמדוהו
Odhadli-li ho a uzdravil se, dá se mu vše, jak ho odhadli. Z toho plyne, že existuje odhad u škod! – Odhadovat člověka – kolik ho tato rána sníží a kolik ho nesníží – na to se netážeme, neboť jistě odhadujeme. Na co se tážeme, je odhad předmětu: zda mohl způsobit tuto škodu, nebo ne. Co [platí]?
אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו ש"מ יש אומד לנזקין למימד גברא כמה ליקצר מיהא מכה כמה לא מקצר לא קא מבעי לן דודאי אמדינן כי קא מבעיא לן למימד חפצא אי עביד האי נזקא או לא מאי
Pojď a slyš: Šimon ha-Timni říká: Jako pěst je zvláštní tím, že je předložena obci a svědkům, tak i vše zvláštní, co je předloženo obci a svědkům. Z toho plyne, že existuje odhad u škod. Plyne to z toho.
ת"ש שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים אף כל מיוחד שמסור לעדה ולעדים שמע מינה יש אומד לנזקין שמע מינה:
Mistr řekl: Odhadli-li ho a uzdravil se, dá se mu vše, jak ho odhadli. To podporuje Ravu, neboť Rava řekl: Koho odhadli na celý den, a uzdravil se za půl dne a dělá práci, dáme mu [náhradu] za celý den, neboť z Nebes se nad ním smilovali.
אמר מר אמדוהו והבריא נותנין לו כל מה שאמדוהו מסייע ליה לרבא דאמר רבא האי מאן דאמדוהו לכולי יומא ואיתפח לפלגא דיומא וקא עביד עבידתא יהבינן ליה דכולי יומא מן שמיא הוא דרחמי עליה:
Plivl-li a slina ho zasáhla, strhl-li atd. Rav Papa řekl: To učili jen [o případu], kdy [ho zasáhla] na něm, ale [kdy zasáhla] jeho oděv, ne. A ať je to jako [případ], kdy ho zostudil slovy.
רקק והגיע בו הרוק והעביר כו': אמר רב פפא לא שנו אלא בו אבל בבגדו לא וניהוי כי בייש בדברים
Vše podle jeho důstojnosti atd. Byla vznesena otázka: Mluví první tanna ve smyslu úlevy, nebo ve smyslu přísnosti? Ve smyslu úlevy – že je chudý, který nemá dostat tolik? Anebo ve smyslu přísnosti – že je bohatý, jemuž je třeba dát víc?
הכל לפי כבודו [וכו']: איבעיא להו תנא קמא לקולא קאמר או לחומרא קאמר לקולא קאמר דאיכא עני דלא בעי למשקל כולי האי או דלמא לחומרא קאמר דאיכא עשיר דבעי למיתב ליה טפי
Pojď a slyš: Z toho, že rabi Akiva říká: I na chudé v Izraeli se pohlíží, jako by byli svobodní lidé, kteří přišli o svůj majetek, neboť jsou syny Abrahama, Izáka a Jákoba – z toho plyne, že první tanna mluví ve smyslu úlevy. Plyne to z toho.
תא שמע מדקאמר ר' עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב שמע מינה תנא קמא לקולא קאמר ש"מ:
Číhal na ni, [až] stála u vchodu svého dvora atd. Ale vždyť bylo učeno: Řekl mu rabi Akiva: Ponořil ses do mocných vod a vynesl jsi v ruce střep; člověk smí zranit sám sebe.
שמרה עומדת על פתח חצירה וכו': והתניא אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך אדם רשאי לחבל בעצמו
Rava řekl: To není nesnadné. Zde [jde] o zranění, tam o potupu. – Ale naše mišna [mluví] o potupě,
אמר רבא לא קשיא כאן בחבלה כאן בבושת והא מתניתין בבושת הוא
Originál: Bava Kamma 91a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.