a znovu řekne: Hle, jsou vykoupeny na peníze, které mám doma. Důvodem je, že neměl u sebe peníze; ale kdyby měl u sebe peníze, ať je převede druhému přitažením a vykoupí [je], neboť tak je to lepší, protože je [pak] cizí!
וחוזר ואומר הרי הן מחוללין על מעות שיש לי בבית טעמא דאין בידו מעות הא אם יש בידו מעות ליקני להו לאידך במשיכה ופריק דהכי עדיף דהוה ליה נכרי
A řekneš-li, že mince se získává výměnou, ať mu převede peníze druhému pomocí šátku a vykoupí! — [Jde o případ,] kdy nemá šátek. — Ať mu je převede ve spojení s pozemkem! — Kdy nemá pozemek.
Ale vždyť se učí „stál na humně“! — Na humně, které není jeho. — A tanaita se namáhal, aby nám sdělil [případ] holého člověka, který nemá vůbec nic? Nýbrž, neplyne-li z toho, že mince se nezískává výměnou? Plyne z toho [tak].
והא עומד בגורן קתני בגורן שאינו שלו ואיכפל תנא לאשמועינן גברא ערטילאי דלית ליה ולא כלום אלא לאו שמע מינה אין מטבע נקנה בחליפין שמע מינה
I Rav Papa[od svého názoru] ustoupil, jako v tomto [případě]: Rav Papa měl dvanáct tisíc dinárů v Bejt Chozaj. Převedl je na Rava Šmuela bar Achu ve spojení s prahem svého domu. Když [ten] přišel, vyšel mu naproti až do Tavachu.
ואף רב פפא הדר ביה כי הא דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי דינרי בי חוזאי אקנינהו לרב שמואל בר אחא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך
A tak řekl Ula: Mince se nemůže stát [předmětem] výměny. A tak řekl rabi Asi: Mince se nemůže stát [předmětem] výměny. A tak řekl Raba bar bar Chana, řekl rabi Jochanan: Mince se nemůže stát [předmětem] výměny.
וכן אמר עולא אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבי אסי אין מטבע נעשה חליפין וכן אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אין מטבע נעשה חליפין
Namítl rabi Aba Ulovi: Jestliže jeho poháněči oslů a jeho dělníci po něm na tržišti žádali [mzdu] a řekl směnárníkovi: Dej mi za dinár drobné, abych je zaopatřil, a já ti vyrovnám dobrý dinár a tresit z peněz, které mám doma — má-li [ty] peníze, je to dovoleno, a nemá-li, je to zakázáno. A napadne-li tě, že mince se nemůže stát [předmětem] výměny, je to půjčka, a [tresit navíc] je zakázán! Zamlčel se.
איתיביה רבי אבא לעולא הרי שהיו חמריו ופועליו תובעין אותו בשוק ואמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי אם יש לו מעות מותר ואם לאו אסור ואי סלקא דעתך אין מטבע נעשה חליפין הויא ליה הלואה ואסור אשתיק
Řekl mu: Možná to i ono učili o neražených kovových kusech, na nichž není ražba, a to i ono jsou zboží, a proto se získávají výměnou? Řekl mu: Ano. Je to i přesné, neboť se učí „dobrý dinár a tresit“, a neučí se „dinár, dobrý a tresit“. Plyne z toho [tak].
א"ל דלמא אידי ואידי בפרוטטות שנו דליכא עלייהו טבעא ואידי ואידי פירא הוו ומש"ה נקנו בחליפין א"ל אין דיקא נמי דקתני יפה דינר וטריסי' ולא קתני דינר יפה וטריסי' ש"מ
Pojď a slyš: Cokoli slouží jako cena za něco jiného — jakmile toto [jeden] nabyl, druhý se zavázal [k] výměně. Cokoli slouží jako cena za něco jiného — co to je? Mince. A plyne z toho, že mince se může stát [předmětem] výměny.
ת"ש כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין כל הנעשה דמים באחר מאי ניהו מטבע ושמע מינה מטבע נעשה חליפין
Originál: Bava Metzia 46a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.