Ať mu [majitel lodi] řekne: Dej mi to víno a já přivedu [jinou] loď.
נימא ליה הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא
Bava mecia 79b בבא מציעא
Struktura debaty:Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Rav Papa řekl: To platí jen tehdy, [byla-li řeč o] této lodi a tomto víně; ale u lodi neurčené a vína neurčeného si [škodu] dělí.
אמר רב פפא לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין
Naši učitelé učili: Kdo si najme loď a [majitel] ji uprostřed cesty vyložil, zaplatí mu nájemné za polovinu cesty a má vůči němu jen výtku. Jak to vypadá? Řekneš-li, že se dá najít [jiná loď] k pronájmu, proč má výtku? A nedá-li se najít k pronájmu, má zaplatit celé nájemné.
ת"ר השוכר את הספינה ופרקה לה בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך ואין לו עליו אלא תרעומת היכי דמי אילימא דקא משכח לאגורה אמאי אית ליה תרעומת ואי דלא קא משכח לאגורה כוליה אגרה בעי שלומי
Skutečně jde o případ, kdy se dá najít [loď] k pronájmu. Proč tedy má výtku? Kvůli námaze s [překládáním na] loď. Je-li tomu tak, je to přece oprávněný nárok a má u něj peníze [k vymáhání]!
לעולם דקא משכח לאגורה אלא אמאי אית ליה תרעומת משום רפסתא דספינתא אי הכי טענתא מעלייתא הוא וממונא אית ליה גביה
Co tedy znamená „vyložil“? Že překládal jeho náklad [do jiné lodi] uprostřed [cesty]. A co tedy je ta výtka? Kvůli změně úmyslu, anebo kvůli dodatečnému lanu [na vlečení].
אלא מאי פרקה דפרקה לטועניה בגויה אלא מאי תרעומת משום שינוי דעתא אי נמי לאשלא יתירא
Naši učitelé učili: Kdo si najme oslici, aby na ní jel, nájemce na ni smí naložit svůj plášť, svou láhev a jídlo na tuto cestu; nad to mu v tom může poháněč bránit. Poháněč na ni smí naložit ječmen, slámu a své jídlo na ten den; nad to mu v tom může bránit nájemce.
תנו רבנן השוכר את החמור לרכוב עליה שוכר מניח עליה כסותו ולגנותו ומזונות של אותה הדרך מכאן ואילך חמר מעכב עליו חמר מניח עליו שעורים ותבן ומזונותיו של אותו היום מכאן ואילך שוכר מעכב עליו
Jak to vypadá? Dá-li se [cestou] snadno nakoupit, ať brání i poháněč; a nedá-li se snadno nakoupit, ať nebrání ani nájemce.
היכי דמי אי דשכיח למזבן חמר נמי ליעכב ואי דלא שכיח למזבן שוכר נמי לא ליעכב
Rav Papa řekl: Je to třeba pro případ, kdy se dá s námahou nakupovat od noclehárny k noclehárně. Poháněč má ve zvyku se namáhat a nakupovat, nájemce nemá ve zvyku se namáhat a nakupovat.
אמר רב פפא לא צריכא דשכיח למטרח ולמזבן מאוונא לאוונא חמר דרכיה למטרח ולמזבן שוכר לאו דרכיה למטרח ולמזבן
Naši učitelé učili: Kdo si najme oslici, aby na ní jel muž, nesmí na ní jet žena; [najal-li ji pro] ženu, smí na ní jet muž i žena, ať dospělá, či nezletilá, i těhotná, i kojící.
ת"ר השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא תרכב עליה אשה אשה רוכב עליה איש ואשה בין גדולה ובין קטנה אפילו מעוברת ואפילו מניקה
Když už jsi řekl „kojící“, je třeba říkat „těhotná“? Rav Papa řekl: Míní tím těhotnou, která zároveň kojí.
השתא מניקה אמרת מעוברת מיבעיא אמר רב פפא מעוברת והיא מניקה קאמר
Abaje řekl: Plyne z toho, že [plod] v břiše přidává na váze. Jaký to má praktický význam? Pro koupi a prodej.
אמר אביי שמע מינה ביניתא אכרסה תקלה למאי נפקא מינה למקח וממכר
Originál: Bava Metzia 79b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.