[Šmuel] mluví podle tohoto tany, neboť bylo učeno: Uzávěry na zemi – rozváže, ale nerozpáře ani nepřeřízne, a to jak o šabatu, tak ve svátek; a na nádobě – o šabatu rozváže, ale nerozpáře ani nepřeřízne, ve svátek rozváže, rozpáře i přeřízne.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יו"ט ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Je-li to rabi Nechemja, proč se zmiňuje [jen] šabat? I ve svátek! A kdybys řekl, že rabi Nechemja rozlišuje mezi rabínským zákazem o šabatu a rabínským zákazem ve svátek – copak rozlišuje?
אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לר' נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה
Vždyť v jedné [baraitě] bylo učeno: Topí se nádobami, ale netopí se úlomky nádob; a v jiné bylo učeno: Topí se jak nádobami, tak úlomky nádob; a v další bylo učeno: Netopí se ani nádobami, ani úlomky nádob.
והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים
MIŠNA: Nevylamuje se [hlína do tvaru] lampy, protože se tím vyrábí nádoba; nedělá se ve svátek dřevěné uhlí; a nepřeřezává se knot. Rabi Jehuda říká: Přepálí jej ohněm.
מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה ר' יהודה אומר חותכה באור:
GEMARA: Který tana učí, že vylomená lampa je nádobou? Rav Josef řekl: Je to rabi Meir, neboť bylo učeno: Hliněná nádoba – odkdy přijímá nečistotu? Od chvíle, kdy je dokončena její výroba – slova rabi Meira. Rabi Jehošua říká: Od chvíle, kdy se vypálí v peci.
גמ׳ מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף ר' מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי ר' מאיר ר' יהושע אומר משיצרפו בכבשן
Abaje mu řekl: Odkud [to víš]? Snad rabi Meir tam řekl [svůj názor] jen proto, že se hodí, aby se do ní něco vložilo; ale zde – k čemu se hodí? Aby se do ní vkládaly drobné mince?
א"ל אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Někteří říkají: Rav Josef řekl: Je to rabi Eliezer, syn rabiho Cadoka, neboť jsme se učili: Pánve „charnijot“ jsou čisté ve stanu mrtvého, ale nečisté, nese-li je zav [muž s výtokem].
איכא דאמרי אמר רב יוסף ר' אליעזר בר' צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב
Abaje mu řekl: Snad rabi Eliezer, syn rabiho Cadoka, tam řekl [svůj názor] jen proto, že se hodí, aby se do nich něco vložilo; ale zde – k čemu se hodí? Aby se do ní vkládaly drobné mince?
א"ל אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Učili naši mistři: Nevylamuje se lampa a nedělají se pánve „charnijot“ ve svátek. Raban Šimon ben Gamliel pánve „charnijot“ dovoluje. Co jsou „charnijot“? Rav Jehuda řekl: „Arnijot“. Co jsou „arnijot“? Abaje řekl: Venkovské misky.
תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא
„A nedělá se dřevěné uhlí.“ To je zřejmé – k čemu by se [ve svátek] hodilo? Rabi Chija učil: Bylo to třeba jen [pro případ], že je chce předat lazebníkům ještě téhož dne.
ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום
„A nepřeřezává se knot“ na dvě [části]. Čím se liší [přeříznutí] nožem, že je zakázáno?
ואין חותכין את הפתילה לשנים מ"ש בסכין דלא
Originál: Beitzah 32a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.