Tam jsme se učili: „ale ne zásobu“; a Šmuel řekl: Co znamená „ale ne zásobu“? Ať nevyklidí celou zásobu, protože by mohl dospět k vyrovnávání důlků [v podlaze]. Jak je to zde?
התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי
Tam je to zakázáno, protože jde o šabat, který je přísný, ale ve svátek, který je lehčí, je to v pořádku? Nebo snad: tam, kde jde o přerušení domu studia, jsi řekl, že ne – zde, kde o přerušení domu studia nejde, tím spíše ne?
התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן
A zde jsme se učili: Plody se smějí ve svátek shazovat otvorem; a Rav Nachman řekl: Učili to jen o téže střeše, ale ze střechy na střechu ne. A tak bylo také učeno: Nepřenáší se ze střechy na střechu, i když jsou střechy ve stejné výši.
והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביו'ט ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפי' כשגגותיהן שוין
Jak je to tam? Je to zakázáno zde, protože svátek je lehčí a přišli by jím pohrdat, ale o šabatu, který je přísný a nepřijdou jím pohrdat, je to v pořádku?
התם מאי (כל שכן שבת דחמירא או דלמא) הכא הוא דאסור משום יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה אבל שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה שפיר דמי
Zde [jsme se učili]: Ať je nespouští na provaze z oken ani je nesnáší po žebřících. Jak je to tam? Zde je to zakázáno, protože jde o svátek a nejde o přerušení domu studia; ale o šabatu, kde jde o přerušení domu studia, je to v pořádku?
הכא (תנן) לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות התם מאי הכא ביום טוב הוא דאסור דליכא בטול בית המדרש אבל שבת דאיכא בטול בית המדרש שפיר דמי
„A plody se smějí přikrývat.“ Ula řekl: A dokonce i volně kladené cihly. Rabi Jicchak řekl: [Jen] plody, které se hodí [k jídlu]. A rabi Jicchak je ve shodě se svým názorem, neboť rabi Jicchak řekl: Nádoba se smí přenášet jen kvůli věci, kterou je dovoleno o šabatu přenášet.
ומכסין את הפירות: אמר עולא ואפילו אוירא דלבני ר' יצחק אמר פירות הראוין ואזדא ר' יצחק לטעמיה דאמר ר' יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת
Učili jsme se: Plody se smějí přikrývat nádobami. Plody ano, volně kladené cihly ne? Totéž platí i o volně kladených cihlách; ale protože v úvodu učil „plody se smějí shazovat“, učil i v závěru „plody se smějí přikrývat“.
תנן מכסין את הפירות בכלים פירות אין אוירא דלבני לא הוא הדין דאפי' אוירא דלבני ואיידי דתנא רישא משילין פירות תנא סיפא נמי מכסין את הפירות
[Ne,] džbány vína a oleje bylo třeba uvést: mohlo by tě napadnout říci, že kvůli velké ztrátě se [mudrci] ohlíželi, ale kvůli malé ztrátě se neohlíželi; proto nás to učí.
כדי יין וכדי שמן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו קמ"ל
Pojď a slyš: O šabatu se smí rozprostřít rohož na úl – v horku kvůli horku a v dešti kvůli dešti – jen ať nemá v úmyslu chytat [včely]. I tam jde o [úl], v němž je med.
תא שמע פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד התם נמי דאיכא דבש
Rav Ukva z Mešanu řekl Ravu Ašimu: To platí v letních dnech, kdy je v něm med; co lze říci o deštivých dnech? Bylo to třeba jen kvůli oněm dvěma plástům [ponechaným na zimu]. Ty dva plásty jsou přece odložené! O čem zde mluvíme? O případu, kdy na ně pomýšlel.
אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי התינח בימות החמה דאיכא דבש בימות הגשמים מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות אותן שתי חלות מוקצות הן הכא במאי עסקינן שחשב עליהם
Ale kdyby na ně nepomýšlel, co? Bylo by to zakázáno? Místo aby učil „jen ať nemá v úmyslu chytat“, měl rozlišit přímo v tomtéž: Kdy to platí? Když na ně pomýšlel; ale nepomýšlel-li na ně, je to zakázáno!
אבל לא חשב עליהם מאי אסור אדתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים שחשב עליהן אבל לא חשב עליהם אסור
Jak jsi to vyložil? Podle rabi Jehudy, který uznává muktze. Řekni však závěr: „jen ať nemá v úmyslu chytat“ – tu jsme došli k rabimu Šimonovi, který říká: Věc, kterou člověk nezamýšlí, je dovolená!
במאי אוקימתא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר
A myslíš si, že je to rabi Šimon? Vždyť Abaje a Rava oba řekli: Rabi Šimon souhlasí [se zákazem] v případě „usekni mu hlavu, a ať nezemře?“ [tj. nevyhnutelného následku].
ותסברא דרבי שמעון והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות
Ve skutečnosti je to celé rabi Jehuda; a o čem zde mluvíme? O [úlu], v němž je okénko; a neříkej [podle]rabi Jehudy „jen ať nemá v úmyslu chytat“,
לעולם כולה רבי יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית ביה כוי ולא תימא לרבי יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד
Originál: Beitzah 36a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.