takto míní: Co pochází z těch, které přežvykují a mají rozdělená kopyta, nejez? Proto učí [verš]: „velbloud, nečistý je“ (Lv 11,4) – on je nečistý, ale nečisté [zvíře] narozené z čistého není nečisté, nýbrž čisté.
הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תיכול ת"ל (ויקרא יא ד) גמל טמא הוא הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור
A co dělají rabanové s [dvojím] „velbloud… velbloud“? Jeden zakazuje [zvíře] samo, a druhý zakazuje jeho mléko. A rabi Šimon – odkud má zákaz jeho mléka? Vyvozuje to z [výrazu] „et ha-gamal“ (s částicí et). A rabanové částice et nevykládají.
ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי ליה חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ור' שמעון לאסור חלבו מנא ליה נפקא ליה מאת הגמל ורבנן אתים לא דרשי
Jak se učí: Šimon Haamsoni vykládal každé et v Tóře. Když došel k [verši] „Hospodina, svého Boha (et), se boj“ (Dt 6,13), přestal. Řekli mu jeho žáci: Rabi, co bude se všemi et, která jsi vykládal? Odpověděl jim: Jako jsem přijal odměnu za výklad, tak přijímám odměnu za upuštění [od něj].
כדתניא שמעון העמסוני היה דורש כל את ואת שבתורה כיון שהגיע (דברים ו יג) לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו ר' כל אתין שדרשת מה תהא עליהם אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה
Rav Acha, syn Ravy, řekl Ravu Ašimu: Podle toho je důvod rabanů z [dvojího] „velbloud… velbloud“ a rabiho Šimona z „et ha-gamal“; kdyby tomu tak nebylo, řekl bych, že mléko nečistého zvířete je dovoleno?
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה טעמא דרבנן מגמל גמל ור' שמעון מאת הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב דבהמה טמאה שרי
Bylo to nutné: Pomyslil bych si, že jelikož [mléko] i u čistého zvířete je zvláštností – neboť Mar řekl: Krev se zkalí a stane se mlékem – a jelikož je to zvláštnost, ať je dovoleno i u nečistého zvířete. Proto nás to učí.
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל דבהמה טהורה נמי חידוש הוא דאמר מר דם נעכר ונעשה חלב וכיון דחידוש הוא בבהמה טמאה נמי לישתרי קמ"ל
To je dobré podle toho, kdo říká, že krev se zkalí a stane se mlékem. Ale podle toho, kdo říká, že se jí rozpojí údy a její duše se k ní nevrátí až do dvaceti čtyř měsíců [po porodu], co se dá říci?
הניחא למאן דאמר דם נעכר ונעשה חלב אלא למאן דאמר איבריה מתפרקין הימנה ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבעה חדש מאי איכא למימר
Bylo to nutné: Pomyslil bych si, jelikož není nic, co pochází ze živého, a Milosrdný to dovolil, a toto mléko je jako úd ze živého, a přece je dovoleno, proto ať je dovoleno i u nečistého zvířete. Proto nás to učí.
איצטריך סד"א הואיל וליכא מידי דאתי מחי ושרייה רחמנא והאי חלב כי אבר מן החי הוא ושרי והילכך אפי' בבהמה טמאה לישתרי קמ"ל
A mléko čistého zvířete – odkud máme, že je dovoleno? Řekneš-li, že z toho, že Milosrdný zakázal maso s mlékem, takže samotné je dovoleno – ale řekni, že samotné mléko je zakázáno k jídlu a dovoleno k užitku, [kdežto] maso s mlékem je zakázáno i k užitku!
וחלב דבהמה טהורה מנלן דשרי אילימא מדאסר רחמנא בשר בחלב הא לחודיה שרי ואימא חלב לחודיה אסור באכילה ומותר בהנאה בשר בחלב בהנאה נמי אסור
Nýbrž z toho, že Milosrdný zjevil u nezpůsobilých zasvěcených [zvířat]: „porazíš“ (Dt 12,15) – a ne stříhat; „maso“ – a ne mléko; z toho plyne, že u nesvatých je dovoleno.
אלא מדגלי רחמנא דבפסולי המוקדשין (דברים יב טו) תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב הא דחולין שרי
A chceš-li, řekni odtud: „země oplývající mlékem a medem“ (Ex 3,8) – kdyby nebylo dovoleno, chválil by nám verš [zemi] věcí, která se nehodí? A chceš-li, řekni odtud: „Pojďte, kupte a jezte, pojďte, kupte bez peněz a bez ceny víno a mléko“ (Iz 55,1).
ואיבעית אימא מהכא (שמות ג, ח) ארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי ואב"א מהכא (ישעיהו נה, א) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב
Rabanové učili: Ovce, která porodila [mládě] kozího druhu, a koza, která porodila [mládě] ovčího druhu, je osvobozena od prvorozenství; a má-li [mládě] některé znaky, je povinna. Rabi Šimon říká: Teprve když jeho hlava a většina [těla] je podobna matce.
ת"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנים חייבת ר' שמעון אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו
Pokud jde o prvorozenství, je psáno: „Avšak prvorozené z býka“ (Nu 18,17) – teprve když on je býk a jeho prvorozený je býk. Ale pokud jde o jedení, Milosrdný řekl, že velbloud je zakázán – tedy
לענין בכורה כתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור אבל לאכילה גמל הוא דאמר רחמנא דאסיר הא
Originál: Bekhorot 6b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.