jejich míra je [díra velikosti] granátových jablek.
שיעורן כרמונים
Berachot 41b ברכות
„Země olivy [dávající] olej“ – rabi Josi, syn rabiho Chaniny, řekl: Země, jejíž všechny míry jsou [velikosti] olivy. Všechny její míry, napadá tě? Vždyť jsou tu ty, které jsme zmínili! Spíše: země, jejíž většina měr je [velikosti] olivy.
ארץ זית שמן אמר ר' יוסי ברבי חנינא ארץ שכל שיעוריה כזיתים כל שיעוריה סלקא דעתך והא איכא הנך דאמרן אלא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים
„Med“ – [množství] velké datle pro Jom kipur. A ten druhý [který verš vykládá o pořadí, odpoví]: Jsou snad tyto míry výslovně napsány? Jsou rabínské a verš je jim pouhou oporou.
דבש ככותבת הגסה ביום הכפורים ואידך הני שיעורין בהדיא מי כתיבי אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
Rav Chisda a Rav Hamnuna seděli při hostině. Přinesli před ně datle a granátová jablka. Rav Hamnuna vzal a požehnal nejprve nad datlemi. Rav Chisda mu řekl: Nesouhlasí pán s tím, co řekl Rav Josef, a někteří říkají rabi Jicchak: Cokoli je v tomto verši uvedeno dříve, má přednost při požehnání?
רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא אמר ליה רב חסדא לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה
Řekl mu: Toto je druhé po [slově] „země“ a toto je páté po „zemi“. Řekl mu: Kdo nám dá železné nohy, abychom tě [stále] následovali a poslouchali!
אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ אמר ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך:
Bylo řečeno: Přinesli-li před ně během hostiny fíky a hrozny, Rav Huna řekl: Vyžadují požehnání před sebou, ale nevyžadují požehnání po sobě. A tak řekl i Rav Nachman: Vyžadují požehnání před sebou, ale nevyžadují požehnání po sobě. A Rav Šešet řekl: Vyžadují požehnání před sebou i po sobě, neboť není nic, co by vyžadovalo požehnání před sebou a nevyžadovalo požehnání po sobě, kromě samotného sladkého pečiva (pat ha-ba'a be-kisnin). A to je ve sporu s rabi Chijou, neboť rabi Chija řekl: Chléb zprošťuje všechny druhy pokrmů a víno zprošťuje všechny druhy nápojů.
איתמר הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה אמר רב הונא טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם וכן אמר רב נחמן טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם ורב ששת אמר טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם שאין לך דבר שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פת הבאה בכסנין בלבד ופליגא דר' חייא דא"ר חייא פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים
Rav Papa řekl: Halacha [zní]: Věci, které přicházejí během hostiny kvůli hostině, nevyžadují požehnání ani před sebou, ani po sobě; [věci, které přicházejí] během hostiny nikoli kvůli hostině, vyžadují požehnání před sebou, ale nevyžadují požehnání po sobě; [věci, které přicházejí] po hostině, vyžadují požehnání před sebou i po sobě.
אמר רב פפא הלכתא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם
Zeptali se Ben Zomy: Proč řekli, že věci, které přicházejí během hostiny kvůli hostině, nevyžadují požehnání ani před sebou, ani po sobě? Řekl jim: Protože je zprošťuje chléb. Je-li tomu tak, ať zprostí i víno! – Víno je jiné, protože
שאלו את בן זומא מפני מה אמרו דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אינם טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם אמר להם הואיל ופת פוטרתן אי הכי יין נמי נפטריה פת שאני יין
Originál: Berakhot 41b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.