Přišlo-li jim víno během jídla, každý žehná sám za sebe; po jídle jeden žehná za všechny. A on [také] říká [požehnání] nad kadidlem, ačkoli kadidlo se přináší až po hostině.
בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:
GEMARA: Raba bar bar Chana řekl, řekl rabi Jochanan: To se učí pouze o Šabatech a svátcích, protože tehdy člověk zakládá svou hostinu na víně; ale v ostatní dny roku žehná nad každým pohárem.
גמ׳ אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס
Bylo též řečeno: Raba bar Mari řekl, řekl rabi Jehošua ben Levi: To se učí pouze o Šabatech a svátcích, v době, kdy člověk vychází z lázně, a v době pouštění žilou, protože tehdy člověk zakládá svou hostinu na víně; ale v ostatní dny roku žehná nad každým pohárem.
אתמר נמי אמר רבה בר מרי א"ר יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס
Raba bar Mari přišel do domu Ravy ve všední den. Viděl ho, jak požehnal [nad vínem] před jídlem a znovu požehnal po jídle. Řekl mu: Správně; tak řekl i rabi Jehošua ben Levi.
רבה בר מרי איקלע לבי רבא בחול חזייה דבריך לפני המזון והדר בריך לאחר המזון א"ל יישר וכן אמר ריב"ל
Rav Jicchak bar Josef přišel do domu Abajeho o svátku. Viděl ho, jak žehná nad každým pohárem. Řekl mu: Nesouhlasí pán s tím, co řekl rabi Jehošua ben Levi? Řekl mu: Já jsem si to [pokaždé] znovu rozmyslel.
רב יצחק בר יוסף איקלע לבי אביי בי"ט חזייה דבריך אכל כסא וכסא א"ל לא סבר לה מר להא דריב"ל א"ל נמלך אנא
Bylo jim tázáno: Přišlo-li jim víno během jídla, zprošťuje víno po jídle? Řekneš-li, že požehnal-li nad vínem před jídlem, zprošťuje víno po jídle, je to proto, že toto je k pití a toto je k pití; ale zde, kde toto je k pití a toto k namáčení [chleba], ne? Nebo v tom snad není rozdíl?
איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון אם תימצי לומר ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל הכא דזה לשתות וזה לשרות לא או דילמא לא שנא
Rav řekl: Zprošťuje; a Rav Kahana řekl: Nezprošťuje. Rav Nachman řekl: Zprošťuje; a Rav Šešet řekl: Nezprošťuje. Rav Huna, Rav Jehuda a všichni Ravovi žáci říkají: Nezprošťuje. Rava namítl Rav Nachmanovi: Přišlo-li jim víno během jídla, každý žehná sám za sebe; po jídle jeden žehná za všechny! Řekl mu: Míní se tím toto: Nepřišlo-li jim víno během jídla, nýbrž až po jídle, jeden žehná za všechny.
רב אמר פוטר ורב כהנא אמר אינו פוטר רב נחמן אמר פוטר ורב ששת אמר אינו פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר איתיביה רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם א"ל הכי קאמר אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון אחד מברך לכולם:
Bylo jim tázáno: Vede škola Šamaje spor o první část, nebo snad o závěr? [O první část:] první Tana říká: Požehnal-li nad chlebem, zprostil předkrm, a tím spíše vařený pokrm; a přichází škola Šamaje říci: Nejenže chléb nezprošťuje předkrm, ale nezprošťuje ani vařený pokrm. Nebo se snad přou o závěr, kde se učí: Požehnal-li nad předkrmem, nezprostil chléb – chléb nezprošťuje, ale vařený pokrm zprošťuje; a přichází škola Šamaje říci: Ani vařený pokrm nezprošťuje.
איבעיא להו ב"ש ארישא פליגי או דילמא אסיפא פליגי דקאמר תנא קמא ברך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה ואתי ב"ש למימר לא מיבעיא פרפרת דלא פטרה להו פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטרה או דילמא אסיפא פליגי דקתני ברך על הפרפרת לא פטר את הפת פת הוא דלא פטר אבל מעשה קדרה פטר ואתו ב"ש למימר ואפי' מעשה קדרה נמי לא פטר
Seděli-li, každý [žehná sám za sebe] atd. Leželi-li u stolu – ano; neleželi-li – ne. Ale postav proti tomu: Deset [lidí], kteří šli cestou – i když všichni jedí z jednoho bochníku, každý žehná sám za sebe; posadili-li se k jídlu, i když každý jí ze svého bochníku, jeden žehná za všechny. Učí se „posadili se“, i když neleželi!
היו יושבין כל אחד ואחד כו': הסבו אין לא הסבו לא ורמינהו עשרה שהיו הולכים בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם קתני ישבו אע"פ שלא הסבו
Když zemřel Rav, jeho žáci šli za [jeho márami]. Když se vraceli, řekli: Pojďme jíst chléb u řeky Danak. Poté, co pojedli, seděli a tázali se: Učili jsme se výslovně „leželi-li“, ale posadili-li se, ne? Nebo snad, protože řekli: Pojďme jíst chléb na tom a tom místě, je to, jako by leželi? Neměli [odpověď] po ruce.
כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי לא הוה בידייהו
Originál: Berakhot 42b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.